אור שמח/טוען ונטען/י

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


משנה תורה להרמב"ם
והשגות הראב"ד


נושאי כלים

מגיד משנה
לחם משנה
כסף משנה
מגדל עוז


מפרשי הרמב"ם

אור שמח
קרית ספר
שרשי הים


לפרק זה במהדורה המנוקדת של 'משנה תורה לרמב"ם' באתר "על התורה" לדף זה באתר "תא שמע" לפרק זה במהדורה הדיגיטלית של אתר "שיתופתא"


אור שמחTriangleArrow-Left.png טוען ונטען TriangleArrow-Left.png י

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


ו[עריכה]

או יחלוקו ברצונם ובשבועה כמו שבארנו:

הנה מלשון רבינו יראה דאע"ג שתפסוה ב"ד, בכ"ז לא נחשב כמאן דמונחת ביד שניהם ושניהם אוחזין בה, כיון דכשלא היו אוחזין ולא היתה בחזקת שניהם תפסוה ב"ד, הוי מאי דמונח ביד ב"ד כמונח לפני שניהם, רק דאין לב"ד להוציא מידם בלא בירור. ולפ"ז אם אחד מהם אמר תנו לי מחצה בשבועה, מצי חבריה לומר תהא מונח בידכם עד שאברר, ודוקא אם רצו שניהם לחלוק אז חולקין, ולפ"ז לא אדע מה זה שכתב ברצונם בשבועה הלא אם ירצו לחלוק שלא בשבועה מאן מחי בידייהו, ואם נאמר דכיון דאם בא אחר וטעין שלי הוא אז דינו כמו אלו השנים לכן צריכין לשבע שמא הוא של אחר וניזיל בתר רובא דעלמא לאצרוכי שבועה משום זה, היכן מצאנו שיתקנו חכמים בזה ואיפה מבואר שרמז כמו שבארנו, ופשט דברי רבינו נראה דלבתר דאמרו רבנן דאין ב"ד מוציאין מידם בלא ברור וכשתפסו ב"ד תפסו דיהא מונח בידם מכח טענות אלו השתים וביחוד כשתפסו ברשות שניהם הלא עשו שליחותם, תו חשיב כאילו אוחזין בה שניהם ואם האחד רוצה ליטול חלקו בשבועה אף ע"פ שהשני אינו רוצה נותנין לו חלקו בשבועה, ולפ"ז יתכן אם יבוא שלישי ויאמר שהיא שלו אין שומעין לו והיא בחזקת אלו השנים, וזה חדש מאוד:

אמנם דע אם היה נראית אבידה ואמר אחד שלי הוא ובא אחר וזכה בה לא מפקינן מיד הזוכה בלא סימנים, ואף ע"ג דכאן בספינה אם בא אחר בלא טענה מוציאין מידו זה דוקא במידי דלא הוי אבוד ודרך הספינה להיות בנהר ותחת חזקת בעלים קיימא, אבל במידי דהוי אבוד שנמצא חפץ ברה"ר מקום שאין דרך להניחו בלא אבידה או שכחה והדבר בחזקת אבוד, בזה אם בא אחד ואמר שלי הוא וקדם אחר וזכה אין מוציאין מיד המחזיק, וזה פשוט, ורבינו העתיק דאם בא אחר ותפסה גבי קרקע לקמן פרק ט"ו יעו"ש, ולפ"ז יתכן הא דפסק רבינו לפי דברינו דאם תפסו ב"ד הוי בחזקת שניהם והוי כמו דאוחזין בה ואם אחד מהן רוצה ליטול חלקו נותנין לו בשבועה, ואם בא אחר בטענה שהיא שלו אין נזקקין לו, זה דוקא בספינה וכיו"ב שאינו בחזקת אבוד, ולכך כיון שהם באו לב"ד ועל ידיהם תפסוה הוי כמו שאוחזין בה, ולכן דייק רבינו ספינה וכיו"ב שאינה בחזקת אבוד וכמש"ב ודוק:


< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.