אור זרוע/תפילין/תקמב
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
תפילין ומזוזות בעו דיו
אמרי' בפ' (המוציא) וכתבתם. שיהא כתיבה תמה. פרש"י [וכתבתם] דתפילין ומזוזות. תם שלם כהלכתן. שלא יכתוב אלפי"ן עייני"ן כו' עד או שכתבה שלא בדיו. או שכתב את אזכרות בזהב. הרי אלו יגנזו. במזוזה איירי. והוא הדין תפילין בעו דיו. ופי' ר"ת דלא מקרי דיו אלא דיו הקרוש של קוצים שעושים בצרפת. כדאמרינן פרק כל היד ר' יוסי פלי קורטא דדיותא ובדיק בה. אבל דיו של עפצים. אומר ר"ת דלא מקרי דיו כדתנן פ"ב דגיטין בכל כותבין בדיו בסיקרא בקומס ובקנקנתום ובכל דבר שהוא מתקיים. ואמר בגמ' ובכל דבר שהוא מתקיים לאתויי מאי. לאתויי הא דתנא רב חנניא כתבן במי טריא ועפצא כשר מדתנן דיו במתניתין והוצרך לרבות עפצא ש"מ דעפצא לאו היינו דיו. ויש שמכשירין דיו של עפצים כדאמר פ' ב"מ אמר רב חננאל אמר רב כל השרפין יפין לדיו. ושרף קטף יפה מכולם דהיינו דיו של עפצים שנותנין לתוכו גומא. ור"ת אומר דההיא שרף לאו היינו גומא אלא לחלוחית קליפת העץ שעושין ממנו הדיו קרוי שרף. כמו זה שירפה מצוי פ"ק דנדה. דהיינו לחלוחית דמים באשה ובפ' כל שעה כל שיש לו שרף גבי ירקות. וירק אין לו גומא אלא לחלוחית. וס"ת אם צריכה דיו צריך לפרש בהלכות ספר. ומה שמפרש ההיא דהבונה בס"ת לא נהירא. (אלא) אומר ר"ת דמותר ליתן אטרימנט בדיו ואע"ג דמשמע לאיסורא. כדתנן בפ"ב דגיטין בכל כותבין בסם בסיקרא בקומוס ובקנקנתום. ואמ' בגמ' קנקנתום א"ר אבא בר שמואל חרתא דאושכפי. ופי' רש"י זצ"ל דהיינו אטרימנ"ט. אם כן קנקנתום היינו אטרימנ"ט ואשכחן פ"ק דעירובין ובפ' [היה] נוטל כסוטה דאסיר. גבי הא דאמר רב יהודה אמר שמואל משום ר"מ כשהייתי לומד תורה אצל ר' עקיבה הייתי מטיל קנקנתום לתוך הדיו ולא אמר לי דבר כשבאתי אצל ר' ישמעאל וכו' עד וכי מטילין קנקנתום לתוך הדיו. ובפי האי לישנא אתי שפיר דהלכה כר' עקיבה דשרי אלא לפי ברייתא שני' דר' ישמעאל שרי ור' עקיבה אסיר. א"כ הלכה כר"ע דאסיר להטיל קנקנתום לתוך הדיו דהיינו אטרימנ"ט לפירש"י. אבל קצת קשיא לפירושו דתני ר' חייא כתבה באבר ובשיחור כשר. ופירש"י דשיחור היינו חרתא דאושכפי. ולא משמע הכי שלא בא ר' חייא לשנות אלא אותם שאינם שנוים במשנתינו. ע"כ אומר רבינו יצחק ב"ר שמואל דשיחור הוא אדרימנ"ט. וקנקנתום הוא חרתא דאושכפי לאו היינו אדרימנ"ט אלא כמו שפי' רבינו שמואל בפ"ק דעירובין דהיינו קרקע ירוקה שקורין בלעז וודרי"ליא וגם בערוך לועז ויטרוא"ילא. ולפ"ז לכ"ע מותר להטיל אדרימונט בדיו. וכ"כ ר"ת בתיקון ס"ת שלו שמותר ליתן אטרימנט בתוך הדיו של ס"ת לכ"ע דלאו היינו קנקנתום דאפלגו בי' ר' עקיבה ור' ישמעאל. וכן מוכח להתירא דתניא בפ' היה נוטל ר' יהודה אומר אומר הי' ר' מאיר לכל מטילין קנקנתום לתוך הדיו חוץ מפרשת סוטה בלבד. משום כשכבר עמד ר' מאיר על דעתו התיר להטיל קנקנתום בתוך הדיו. א"כ משמע דאפילו קנקנתום עצמו מותר להטיל בדיו:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |