אור זרוע/צדקה/ח
|
< הקודם · הבא > |
מעשה באחד שנתן מקצת נכסיו לצדקה בעת מותו לימים ירדו קרוביו מנכסיהם והיו רבותי שבביה"ם נוחם עדן אומרים שיש ליתן אותה צדקה לקרוביו שידדו מנכסיהם דתניא בפ' יש נוחלין הרי שהלך בנו למדינת הים ושמע שמת בנו ועמד וכתב כל נכסיו לאחרי' ואח"כ בא בנו מתנתו מתנה ר' שמעון בן מנסיא אומר אין מתנתו מתנה בידוע שאלו היה בנו קיים לא הי' כותבו ואמר רב נחמן הלכה כר"ש בן מנסיא אלמא דהכי הילכתא דאזלי' בתר אומדנא ה"נ אומדן דעתו שאלו היה יודע שקרוביו ירדו מנכסיהם לא הי' מניח קרוביו ונותן לאחרים הילכך יהבינן לקרוביו. ואין נראה בעיני אני המחבר דאדרבה אומדן דעתי' שאפי' אם הי' יודע שעתידים לירד מנכסיהם הוה יהיב צדקתו לעניים דמידי הוא טעמא דיהיב אלא כי היכי דתהוי לי' כפרה והלך צדקתו לפניו והשתא דקרוביו עשירי' ימנע מלעשו' כפרה לנפשו (לעצמו) וימתין עד שירדו קרוביו מנכסיהם ועד התם יהא נידון אלא ודאי הואיל ובהאי שעתא עשירים הוו אין להם באותה צדקה אלא כשאר עניים. ועוד היו מביאי' משלהי דגוזל קמא דאמ' אביי ש"מ כסף מכפר מחצ' דאי לא מכפר ניהדר ליורשין מאי (דעתך) [טעמא] דאדעת' דהכי לא יהיב ולית' כדפריש' אלא הא ודאי נראה בעיני שאם היו קרוביו עניים ומקבלי צדקה בההיא שעתא כשנתן הצדקה שזכו בה באותה הצדקה קרוביו העניים והא ענייך קודמין לעניים אחרים וחייב כל אדם ליתן צדקה שלו לקרוביו ואח"כ לאחרים הלכך מיד כשנתן נכסיו לצדקה זכו בהם קרוביו העניים ואם יש כאן מותר על צרכיהם יתפרנסו בהם עניים אחרים הכל כפי דעת חכמי העיר אבל אם הי' מחלק בין קרוביו העניים ונתן לכל אחד ואחר כרצונו ואחר כך נתן הצדקה בסתם כיון דנתן לכל א' לבד כמו שרצה הרי גילה דעתו שאין רצונו שיהי' להם באותה צדקה לקרוביו אלא כאחד משאר עניים:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |