אור זרוע/צדקה/א
|
|
בבראשית רבה ר' אחא בשם ר' אלכסנדרי זה האבריא פי' שהי' מבריא את העולם העוברים ואת השבים דרך (דורש) [ארצו] ורבנן אמרי זה בקור חולים ר' עזרי' אמר בשם ר' יהודה בר' סימון בתחלה צדקה ולבסוף משפט הא כיצד אברהם הי' מקבל העוברי' והשבים ומשהיו אוכלים ושותים אמר להם ברכו אמרין לי' מה נאמר אמר להם ברוך מלך העולם שאכלנו משלו אם מקבל עליו ובריך הוה אכיל ושתי ואוזיל לי' ואי לא קבל עלי' אמר לי' הב מה דעלך ואמר מה אית עלי והוה אמר חד דסיט דחמרא פי' מדה של יין בעשרה פלרין חד [ליטרא] דקופר בעשרה פלרין חד עיגול מן ריפתא בעשרה פלרין פי' ככר לחם אחת תרגו' ירושלמי עיגול דלחם חד. מאן יהיב לך חמרא במדברא מאן יהיב לך קופר במדברא מאן יהיב לך פיתא במדברא. מאן דהוה חמי עקתיה הדין הוה בריך ברוך מלך העולם שאכלנו משלו:
כתיב עשה צדקה ומשפט נבחר לה' מזבח. אמר ר' אלעזר גדול העושה צדקה יותר מכל הקרבנות כולם שנא' עשה צדקה ומשפט נבחר לה' מזבח. הכל בכלל זבח חטאת ואשם עולה ושלמי' כולם זבח הן. כתי' זרעו לכם לצדקה קצרו לפי חסד. א"ר אלעזר גדולה גמ"ח. דהיינו הטורח שהוא החסד שמוליכה לביתו או טורח שתעלה לו לברכה לרווחה כגון נותן לו פת אפוי בגד ללבוש או מעות בעת שהתבואה מצויה שלא יוציא מעות לאיבוד והיינו חסד. שהוא נותן לבו ודעתו לכך. וגדולה גמילת חסד זו יותר מן הצדקה דהיינו הנתינה בלבד ואינו נותן דעתו לכך. זרעו לכם לצדקה קצרו לפי חסד. קרא הכתוב זריעה לצדקה ואת החסד קרא קציר. וטובה קצירה מזריעה. כדמפרש והולך אדם זורע ספק אוכל ספק אינו אוכל קוצר ודאי אוכל. וא"ר אלעזר אין הצדקה משתלמת אלא לפי ג"ח שבה. וא"ר אלעזר כל העושה צדקה ומשפט. כאלו מלא כל העולם חסד. שנא' אוהב צדקה ומשפט חסד ה' מלאה הארץ. שמא תאמר כל הבא לקפוץ לעשות צדקה וחסד קופץ ומספיקין בידו וממציאין לו מהוגנין לבך. ת"ל מה יקר חסדך אלהים. צריך לתת לבו לטרוח ולרדוף אחרי' לפי שאינה מצוי' תמיד לזבות בה למהוגנין. ובפ"ק דבתרא א"ר יצחק מ"ד רודף צדק' וחסד ימצא חיים צדקה כו' משום דרודף צדקה ימצא צדק' אלא הקב"ה ממציא לו מעות כדי לעשות מהם צדקה. רב נחמן בר יצחק אומר הקב"ה ממציא לו בני אדם המהוגנין לעשות בהם צדקה כדי לקבל מהם שכר לאפוקי מדדרש רבא דדרש רבא מ"ד יהיו מוכשלים לפניך בעת אפך עשה בהם אמר ירמי' לפני הקב"ה רבש"ע אפי' בשעה שכופין את יצרם לעשות צדקה הכשילם בב"א שאינם מהוגנין כדי שלא לקבל עליהם שכר. ורבי נמי קאמר התם אוי לו שנתן פתו לעם הארץ. ושלהי פ"ק דב"ק א"ר יוחנן משום רשב"י מ"ד אשריכם זורעי על כל מים כל העוסק בתורה ובג"ח יזכה לנחלת שני שבטים שנאמ' אשריכם זורעי ע"כ מים. ואין זריעה אלא צדקה שנא' זרעו לכם לצדקה. ואין מים אלא תורה שנא' הוי כל צמא לכו למים. משלחי רגל השור והחמור. זוכה לנחלה כיוסף דכתיב בי' בכור שורו הדר לו. זוכה לנחלה כיששכר דכתיב ביה יששכר חמר גרם. איכא דאמרי אויביו נופלים לפניו כיוסף דכתיב ביה עמים ינגח יחדיו אפסי ארץ וזוכה לבינה כיששכר שנא' ומבני יששכר יודעי בינה לעתים לדעת מה יעשה ישראל. (ושלהי) פ"ק דע"ז א"ר יוחנן משום ר' בנאה מ"ד אשריכם זורעי על כל מים אשריהם לישראל בזמן שעוסקים בתורה ובג"ח ויצרן מסור בירם ולא הן מסורים ביר יצרם שנא' אשריכם זורעי ואין זריעה אלא צדקה שנא' זרעו לכם לצדקה ואין מים אלא תורה שנא' הוי כל צמא לכו למים. בפ"ק דב"ב א"ר אסי לעולם אל ימנע אדם עצמו מלתת שלישית השקל בשנה שנא' והעמדנו עלינו מצות לתת שלישית השקל בשנה לעבודת בית אלהינו ואמר רב אסי שקולה מצות צדקה כנגד כל המצות כולן שנא' והעמדנו עלינו מצו"ת וגו'. אמר רבי אלעזר גדול המעשה יותר מן העושה שנא' והי' מעשה הצדקה שלום ועבודת הצדקה השקט ובטח עד עולם. מעשה הצדקה טורח המעשים את חבריהם מדלא כתי' והיה הצדקה שלום. אמר להו רבא לבני מחוזא עושו אהדדי כי היכי דלהוי לכו שלמא אמר רבא הא מילתא אישתעי לי עולא משגש אורחתא דאמי' משמי' דר' אלעזר מ"ד וילבש צדקה כשריון מה שריון זה כל קליפה וקליפה מצטרפת לשריון גדול אף צדקה כל פרוטה ופרוטה מצטרפת לחשבון גדול ומדרש אגדה אומר שעושים לו לעוה"ב מן הפרוטות מלבוש שאוחזין זו בזו בעין טבעות השריון. ושלהי המנחות והנסכים א"ר יצחק מה נשתנה מנחה שנא' בה נפש אמר הקב"ה מי דרכו להביא מנחה עני מעלה אני עליו כאלו הקריב נפשו לפני. ובפרק [קמא] דגיטין דרש ר' עוירא זמנין אמר לה משמי' דר' אמי וזימנין א"ל משמי' דר' אסי מ"ד כה אמר ה' אם שלמים וכן רבים וכן נגוזו ועבר אם רואה אדם שמזונותיו מצומצמים יעשה מהן צדקה וכש"כ בשהן מרובים וכן נגוזו ועבר תנא דבי רבי ישמעאל כל המגיז מנכסיו ועושה מהם צדקה ניצול מדינה של גיהנם משל לשתי רחלות שהן עוברות במים אחת גזוזה ואחת שאינה גזוזה הגזוזה עוברת ושאינה גזוזה אינה עוברת. ועניתך לא אענך עוד אמר מר זוטרא אפי' עני המתפרנס מן הצדקה יעשה צדקה לא אענך עוד תני רב יוסף שוב אין מראין לו סימני עניות. ואמר בפ' מציאות האשה דכי מתלין מתלא בירושלים מלח ממין חסר ואמרי לה חסד ובפ"ק דב"ב א"ר אלעזר בזמן שביהמ"ק קיים אדם שוקל שקלו ומתכפר לו ועכשיו באים אוה"ע ונוטלין אותו בזרוע אם זכה למז"ט הלא פרוס לרעב לחמך לא זכה ועניים מרודים תביא בית הרשות שצועקים תמיד הבו שאנו צריכים כמו אריד בשיחי אמר מר עוקבא אעפ"כ נחשב לו לצדקה שנא' ושמתי פקודתך שלום ונוגשיך צדקה. ובפסיקתא אל גנת אגוז ירדתי למה נמשלו ישראל לאגוז א"ר לוי האגוז הזה יש בו שלשה מינים אגוזי פרך ובינונים וקנטרונים של פרך שנפרכים מעצמם והבינוני אתה מקיש עליו ושוברו והקנטרונים אפי' אתה שוברו אעפ"כ אין ממנו תוחלת כך ישראל יש בהם בני אדם שעושים מצות מעצמם אלו של פרך ויש בהם שאתה תובעם למצוה ומיד הם נותנים ויש בהם שאפי' אתה מקיש עליהם במה פעמים אינו מועיל כלום אלו הקנטרונים אעפ"כ א"ר לוי הפתח שאינו פתוח למצוה פתוח לרופא:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |