אור זרוע/סעודה/רח

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

אור זרוע TriangleArrow-Left.png סעודה TriangleArrow-Left.png רח

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מתני' בפרק אלו דברים בא להם יין אחר המזון. אם אין שם אלא אותו הכוס ב"ש אומרי' מברך על היין ואח"כ מברך על המזון וב"ה אומרי' מברך על המזון ואח"כ מברך על היין. פי' רבינו שלמה הא פריש לה בגמ' בריש פ'. לב"ש אין ברהמ"ז טעונה כוס ולב"ה טעונה כוס. וההיא דפ' ע"פ הנכנס לביתו במוצאי שבתות מברך על היין ועל המאור ועל הבשמים ואח"כ אומר הבדלה ואם אין שם אלא כוס אחד מניחו לאחר המזון ומשלשלן כולן אחריו. ש"מ מהא מתני' תמני ש"מ המבדיל בתפלה צריך להבדיל על הכוס. וש"מ ברהמ"ז טעונה כוס וש"מ כוס של ברכה צריך שיעור וש"מ טעם מבדיל וש"מ המברך צריך שיטעום וש"מ טעמו פגמו וש"מ אומר שתי קדושות על כוס א' וש"מ ב"ש הוא ואליבא דר' יהודה. ליכא להוכיח מינה דסברי ב"ה בהמ"ז אינה טעונה כוס מדקאמר דב"ש הוא. דכולהו שבע דשמעי' מינה אית להו לב"ה אלא בהא קאמר דב"ש היא ולא ב"ה בהא דקאמרי מאור ואח"כ בשמים הלכך הכי קיי"ל. והא דקאמרי ב"ה מברך על המזון ואח"כ מברך על היין ולא אמרו דמברך על היין ואחר כך על המזון כמו כל הברכות קידוש דשבתות וי"ט ברכת נישואין ברית מילה והבדלה מפרש בירושלמי אמר ר' בא ע"י שהיא ברכה קטנה אם ברך על היין קודם שיברך על המזון שמא ישכח וישתה בהם הכא ע"י שהוא משלשלה על הכוס אינו שוכח ושותה. פי' מתוך שהם יושבים על השולחן וכבר אכלי חיישינן שמא ישכח וישתה אבל קידוש דשבתות וימי' טובים שעדיין לא אכלו ליכא למיחש שמא ישכח וישתה. ואמרי' פ' ע"פ ר' יעקב בר אידי קפיד אחצבא פגומה רב ששת בדיה דרב אידי קפיד אכסא פגומה פי' רבינו שמואל קפיד אכסא פגומה לקידוש ולהבדלה ולברכות המזון ולכל ברכות שתקנו לסדרן על היין שלא יברך על כוס פגום אבל אם רוצה לשתות יין צריך לברך בפה"ג אף אחר חבירו שבירך בו ושתה כבר מיהו אם אין לו אלא יין פגום מקדש עליו דקפיד לכתחלה משמע. מר בר רב אשי קפיד אפילו על חביתא פגומה. בכלי שמביאין יין מן החבית למזוג ממנו על הכוס אבל בחבית ששם הכניס יין לקיום לא קפיד עכ"ל. וכתב מורי רבינו יהודה בר' יצחק שירליאון בפ' אלו דברים שכדיי הוא רבינו שמואל לסמוך עליו שפי' שאם אין לו אלא יין פגום שמקדש עליו וכתב מורי רבינו אבי העזרי יש נוהגים שכל כוס ששתו ממנו מחזיקים אותו בחזקת פגום ומערין לחוץ כל מה שבכוס ומוזגין יין אחר לקדש עליו וגם לבהמ"ז עושין כן וכן נוהגין בארץ צרפת וגם ראיתי נוהג מורי רבינו אליעזר ממיץ. ומדקדקין לה מהא שמעתא שהרי מיירי דנפיש מכשיעורא כדאיתא בפ' אלו דברים ואי איתא ישפוך מעט בידים ויטעום מן הכוס ויחזור ויוסיף עליו מה שבידו ואין לומר נמי שמכשיעור צריך לטעום מדמשני דטעים ליה בידיה ש"מ דאין צריך ויש דיחוי. ובבית רבינו אבא מארי ראיתי שלא היו מערין לחוץ אלא כשהן שותין ממנו היה מוסיף עליו מעט יין או מים וכן נוהגין בכל ארץ אשכנז והמנהג שלנו נראה לי עיקר. וראיה מירושלמי פ' שלשה שאכלו דתנן אין מברכין על היין עד שיתן לתוכו מים דברי ר' אליעזר וחכ"א מברכין ר' זריקא בשם ר' יוסי בר חנינא מודים חכמים לר"א בכוס של ברכה שהוא נותן לתוכו מים כ"ש נהגין רבנן בהדין כסא דקידושא [כר' זריקא] פי' שהי' נותנין לתוכו מים ומסיים התם מילתא דר' יונה פליגא דר' יונה טעם כסא ומתקן לי' אין תימא שהיה מזוג והתניא השותה משקין מזוגין שעבר עליהן הלילה דמו בראשו ואמר רבי יוחנן והוא שלנו בכלי מתכות. פי' ר' יונה לא היה רגיל בשתיית יין כדאמר בירושלמי (דזרעים) [רפסחים] אמר ר' יונה כד הוינא שתינא ארבע כסי דחמרא מחזיקנא רישא מדיבחא עד עצרתא והי' טועם מעט מלא לוגמיו מן הכוס והי' מצניעו למחרת ומתקן לי' כשהוא מוסיף עליו כשמברך. וזה שמדקדק אם כשבירך עליו מאתמול הי' מזוג א"כ איך הוה שתי למחר ומברך עליו כשהוא מוסיף עליו דהיינו תיקונו הרי מסוכן לשתות מהן שלנו הלילה ומשני ר' יוחנן לעולם היה מזוג ולא פליגא ואינן מסוכנין אלא בשלנו בכלי מתכות אבל בכלי אחר לא. מ"מ שמעינן מינה שיש תיקון בתוס' שאם צריך שיהיה כולו יין אחר היכי מדייק מינה הלא זה האחרון לא עבר עליו הלילה שאינו מזוג עדיין אלא ש"מ כדפרישית עכ"ל:

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף