אוצר:מיזמים/דבריהם הם זכרונם/תשפג/כסלו/יג

יום רביעי י"ג כסלו - רבי דוד אמאדו

את השמלות החליפו רק לפי שעה

"ויאמר יעקב אל ביתו ואל כאשר עמו הסירו את אלוהי הנכר אשר בתוככם והטהרו והחליפו שמלותיכם" (בראשית לה ב)

ובמדרש (ב"ר פא ג) אמר רבי כרוספדאי אמר רבי יוחנן, אין אנו בקיאים בדקדוקי עבודת כוכבים כיעקב אבינו. דתנן, המוצא כלים ועליהם צורת חמה, צורת לבנה, צורת הדרקון, יוליכם לים המלח. אמר רבי יוחנן, כל כסות בכלל עבודת כוכבים.

בספר תהלה לדוד (ח"ב, דרוש לשבת כלה, עמ' קל) דקדק בלשון הפסוק, מפני מה לגבי אלוהי הנכר נקט לשון 'הסירו', ואילו לגבי השמלות אמר רק 'החליפו', הלא ודאי שלא ישארו ערומים ואף אם היה אומר להם לשון 'הסירו' היו מניחים שמלות אחרות תחתיהם.

וכתב לבאר, כי רצה יעקב לרמוז להם בדבריו את דברי המשנה בעבודה זרה (נב:): המבטל עבודת כוכבים - מבטל משמשיה. ובספר דת ודין (פ' בא) הביא דברי ה מדרכי (פ' רבי ישמעאל) שכתב שגלימות שהגלחים לובשים ביום אידם, הרי הם משמשי עבודה זרה וצריכים ביטול. וכתב ע"כ הדת ודין שלפי זה אם תתבטל העבודה זרה, יתבטלו גם המלבושים ההם.

מעתה, מבאר רבי דוד אמאדו זצ"ל את דברי יעקב אבינו, כי לכך נתכוון ודקדק בדבריו ואמר 'הסירו את אלהי הנכר אשר בתוככם' - דהיינו, את העבודה זרה עצמה הסירו אותה לגמרי. אולם השמלות של עבודה זרה שיש להם דין משמי עבודה זרה ואסורים, אך כיון שכבר נתבטלה העבודה זרה ממילא נתבטלו משמשיה ומותרים, אלא שלחומרא בעלמא 'החליפו שמלותיכם. ונקומה ונעלה בית קל ואעשה שם מזבח' וגו' - אך כל זה לחומרא בעלמא, ורק לפי שעה החליפו שמלותם, אך אחר כך שבו והשתמשו בהם כיון שהם משמשי ע"ז שאינם אסורים אחר שנתבטלה העבודה זרה עצמה.