אוצר:מיזמים/דבריהם הם זכרונם/תשפב/אדר ב/כט

יום שישי כ"ט אדר ב' - רבי אברהם שאג

רש"י בפרשת תזריע (ויקרא יב ב) מביא את מאמר רבי שמלאי במדרש (ויק"ר יד א): כשם שיצירתו של אדם אחר כל בהמה חיה ועוף במעשה בראשית, כך תורתו נתפרשה אחר תורת בהמה חיה ועוף.

בביאור מדרש זה כתב רבי אברהם שאג זצ"ל בדרשות הרא"ש (דרוש לשבועות תר"ז), עפ"י המבואר בגמרא (לח.) שהאדם נברא באחרונה כדי שיהיה מוכן לסעודה [- שכשיבוא לעולם כבר תהיה כל הבריאה מוכנה לו], או שאם יתגאה יאמר לו 'יתוש קדמך'. ובאמת שני הטעמים עולים לכוונה אחת, כי כל הנברא לא נברא אלא לתכלית האדם, ואם כן מתוך כך נוכל לעמוד על מעלת האדם. ומאידך, בזה עצמו ניכר חסרונו של האדם, שהרי הוא נצרך לכל הבריאה הגשמית.

זאת כוונתו של רבי שמלאי, כי כשם שביצירתו של האדם אחר כל בהמה חיה ועוף אנו למדים על שתי בחינות אלו שבאדם, בחינה המרוממת את האדם מעל כל מעשה בראשית, ומאידך בחינה המשעבדתו למעשה בראשית ולבריאות הגשמיות. כך גם תורתו של האדם נתפרשה אחר תורת בהמה חיה ועוף, כי רק אם יטהר את גופו מכל מאכל אסור, אז יוכל גופו להיות דבוק בה' ע"י תורתו.