אגרות צפון/ד

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

אגרות צפון ד

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

האדום, — מה הוא האדם בעולם המלא כבוד ה'? בין המוני המונים יצורי שדי? בתוך מקהלת (קאהר) עבדי ה'? לו גם החרישה תורתנו ממנו, האם לא יגיד לך מראה פני הבריאה כלה, האם לא מבשרך תחזה, האם לא כל עצמותיך תאמרנה, כי גם האדם יציר שדי, עבד ה' הנהו!־ כל אברי וחלקי גופך יענו ויאמרו, כי מיד ה' נעשו, הוא כוננם אף יצרם, מידו הכה למו; - רוחך — עולם הכחות, הכל כאשר לכל יציר עליון, עצמותך — זיק אלוה, הבלתי נראה כמוהו, פועל ועושה בעולם הקטן, עולם ה', אשר לו הרוח, הגו והכח ולהשתמש בהם בתבל הארצי, לרכוש אותה לו בתור אמצעי לתועלתו, והוא בעצמו חלק אלוה ממעל. - הכר והוקיר את ערכך בתור יציר שדי, ובהתבוננך על מראה השמים והארץ, על מראה מקהלת עבדי ה' תקרא ברגשי קדש, כי שם תעודתך הנכבד הוא "עבד ה'!" אם הכל, כקטן כגדול, כח ה' שלוח ממעל, חמוש באמצעים הדרושים, במקום הראוי ובחוג קבוע לפעול ולעשות על פי חוקי ה', - לקחת רק למען תת — האם יוכל האדם לבדו להיות נבדל ויוצא מחוג החיים הזה? האם נולד האדם רק לקחת - להתענג או להתענות — מבלי לפעול? מבלי למלאות חלל איזה מקום? רק לבלוע אל קרבו ולהתם את הכל? הכל, התבל ועבדי ה' אשר בה, והאדם יעבוד רק את עצמו? את עצמו? לא! הכרת עצמותך תגיד לך, והתורה אומרת "בצלם אלקים עשה את האדם!" בצלם אלקים יהיה האדם! יותר מכלם ובעד כלם. רק על ידי מפעליך תכיר את ה' באהבה ובצדק; ורק לפעול בצדק ואהבה הנך קרוא הלום; לא רק להתענג ולסבול, — הכל, כל אשר לך: רוח, גוף, אנשים, נכסים, ברואים וכל כשרון וכל כח, המה האמצעים לפעול ולעבוד "לעבדה ולשמרה!" אך אהבה אך צדק! לא לך נתנה הארץ למנה, רק הנך נתון אל האדמה לעבדה ולהוקירה כאדמת קדש, תבל ה', וכל אחד מיצוריה כיציר שדי, כאחיך, לאהוב ולכבד אותו ולהביאו לתכליתו ומטרתו לפי רצון ה', — למטרה הזאת תשיג רוחך תמונת כל יציר נברא. מיתרי לבבך יתרגשו ויתפעלו בקרבך לקול זעקת שבר בין יצורי הבריאה ולקול מצהלות היצור בשמחתו; — לזאת, תשמח בציץ ופרח ותאבל עם שושנה נובלת. — תחת החוק הכללי, ועלת העלות אשר כל הכחות בלי הכרה ורצון מחויבים להכנע תחתיו, עליך להכנע גם אתה תחתיו, אך "בדעת ובבחירה חפשית." — "בדעת ובבחירה חפשית!" זה הוא שם תעודת האדם הנכבדה, זה הוא יתרון האדם.— כל הכחות עומדים ומשרתים לפני כס יה מצב תעודתם ופניהם מכוסים, מבלי יראו ויבינו מטרת מלאכותם, אבל ירגישו ויחושו הכח והעצמה לפעול ולעבוד, אף יפעלו כפי תעודתם! ואתה בן־אדם! פניך גלויים במחצה, כמעט במחצה גלוי וידוע לך מצבך. אתה תוכל להשיג את עצמותך, כי הנך יציר שדי, תוכל להתקדש בתור עבד ה',— תוכל להשיג ולהבין את שליחותך, גם כרה לך אזן לשמוע ולהבין כל זאת;— הנך רואה את עצמך מוכתר ומוקף מעבדי ה' פועלים ועובדים, תרגיש ותחוש בקרבך הכח לפעול ולעשות, ואיככה לא תאבה לפצוח ברנה בקרב מקהלת עבדי ה' ולקרוא בכה: "נעשה ונשמע!" חפץ אני לפעול ולעשות, ובעשותי להבין ולהשכיל את רעיון המלאכות והתעודה!" וכל אלה בדעת ובבחירה חפשית, לכן הנך העבד הראשון, הבכור במקהלת עבדי ה'!

— לא זאת היא תעודתנו ותכלית כבודנו, בנימין אהובי, להעריך את עצמנו ע"פ הדברים הנתנים לנו, לא לפי גודל אוצרותינו החיצוניים והפנימיים אשד נצבור, לא לפי רוב הטובה אשר אספנו בבתי אוסם החיצוניים או הפנימיים, נמוד את חיינו, רק לפי מכסת הפעולות היוצאות מאתנו, לפי ערך ורבות התכונה, אשר על ידי הרכוש שרכשנו בכחנו ונכסינו החיצונים והפנימים, מלאנו בזה רצון ה'. - וכל מתנת ה', כגדולה כקטנה להכין אותה ולהביאה לידי מעשה-אנוש לעבודת אלקים — על פיהם נמוד את עצמנו! ורק בתור השגת אמצעים אל פעולה תכליתית כזאת, ערך ההשתדלות לרכוש לנו הקנינים הפנימים והחיצונים. מכל כח הרוח היותר קל, מכל מיתר ועצב אשר ישרתו אותה עד כח ועוצם ידך אשר בו תשנה את הבריאה ותעבוד את התבל הארצי, וכל עצם הנכנס בחוג פעולותיך, כל אלה אמצעים שאולים לך, אשר באחרית הימים יהיו לעדים נאמנים בעדך או נגדך, אשר יעידו לפני כס־יה אם השתמשת בהם כראוי או התרפית בהם והבאת על ידם ברכה או קללה. — ובאופן כזה הלא ישנה מדה חיצונית לפעולת האדם, — והיא אם תתאים עם רצון ה'; — גם ישנה מדה פנימית לערך האדם, - לא כמות ושעור האמצעים השאולים לו, לא כמות ושעור הפעולה, רק מלאת רצון ה' לפי יחס האמצעים המחוננים לזה, ואם כן, אף אם כונתו רצויה בכ"ז יחטא מטרתו בחיים, אם הפעולה בלתי רצויה; וגם עם פעולה קטנה נוכל לראות חיים מאושרים, אם האמצעים לא יספיקו לעשות גדולות מאלה, לכן גם "האשר וההשתלמות" המה רק שפע רב של קנינים חיצונים ופנימים אשר השמוש בהם לפי רצון ה', ואך אז יתנו גודל לאדם ורום כבודו. חכמינו ז"ל אומרים: המלאך הממונה על ההריון יקח את טפת הזרע ויביאנה לפני הקב"ה ושואל: טפה זו מה תהי עליה בחיים? החזק או הרפה? חכם או כסיל, עשיר או עני? אך אם צדיק או רשע, זאת לא ישאל, "כי הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים" חוץ ממלואי חובת האדם לאלקיו באמונה, בדברים הנתונים לו. ולמה לנו להעריך את חין ערך האדם על פי הקנינים, אשר כמעט אין היכולת בידו לרכוש אף במעט, הלא טוב יותר להעריכהו לפי המעלה אשר מסר לו ה' בידו בשלמות! ורק היא לבדה (יראת שמים) תוכל להיות גודל האדם בתכלית שלמותו.

תעודת האדם — במושג כזה, נקל לכל אחד להשיגה בכל עת ובכל זמן, בכל מדות הכחות והאמצעים ובכל המצבים. האיש אשר ימלא רצון ה', הכל יפה בעתו, עם מדת כחותיו והאמצעים הנתונים לו במצבו, ביצורים הנכנסים תחת חוג פעולותיו, לא עשה להם רעה, ורק התאמץ להביאם לתכליתם, הכל כאשר לכל כפי רצון ה', זה הגבר היה איש באנשים! הוא מלא בחיים חיתו את חוקי הצדק והאהבה פה בתבל! כל חייו, כל אשר לו, רעיוניו והרגשותיו, כל דבריו ופעולותיו, גם רכושו אשר רכש לו ותענוגיו אשר יתענג עליהם, כל אלה היו עבודת ה'! וחיים כאלה המה גבוהים ונעלים מעל כל שנוי ותמורה,

ואם יהנה או יסבול, יתענג על רב טוב, או יציקהו המחסור, בכה יבכה דמעות יסורים של אהבה או של שמחה — אך האנושית בעצמותה תשאר בקרבו שלמה כמו כביכול ה' בלי שנוי, היא תביט בכל מתנה חדשה שתקבל או על נזק חדש שתסבול, כי כל אלה יקראוה מחדש לפתור את הלקח טוב בחיים. — ואם כן נכבד האדם גם בשכנו בבתי חומר עלי אדמות, ומציאותו בתבל מאד נעלה. — וכמו כל הבל - פה, שבולת ויתוש בן־יום, הקטן שבקטנים, לא נברא לחנם, יען כל בריה וגם הקלה שבקלות אשר כלא נחשבה בעינינו, היא גם היא חוליה אחת משלשלת הבריאה, אשר לא לתהו בראה ועל ידי מציאותה תתן עז ועצמה לחכמת ה' בבנין העולם השלם, כן כל הנאה, כל רעיון ופעולה הקל שבקלים, לא לחנם ולא לריק המה, והטובים שבהם יחשבו למעשה ועבודה אשר ימסרו ביד ה' לשכלל על ידם ולאחדם אל בנין העולם בכללותו, — מלאת רצון ה' בקנין והנאה, בנפש חפצה, ברעיון, בדבור ובפעולת — זאת היא תכנית היינו, — ועלינו לסור למשמעת הרצון הזה, כי רק זה הוא גודל האדם לבדו וערכו עליו, כי קול ה' המדבר ביתר היצורים או על ידם, ביחוסם אל האדם, קורא אליו, לקבל אותם ברצון חפשי להיות לו לכלי יוצר לפעולת חייו.— לך נא, בנימין אחי, ונסה את עצמך; נסה את עצמך במראה שבולת הדגן, בקול רעם בגלגל; ואם לא תבוש ולא תכלם, גם עם מרבית נכסיך הפנימים והחיצונים, אשר רכשת לך, נגד מעלת היצור גבוה ונשא מאד, כי במה נחשבת נגדם, ואם גם אז נפשך לא תעלה אבר עם כל כחותיך, עם כל חלקי המציאות שבך, להתרומם ולקנות לך דעת והכרה רמה כזאת; אז עליך להתאבל על תעתועי הזמן אשר הוליכוך שולל. -

ברכי נפשי את ה',

וכל קרבי את שם קדשו!

ברכי נפשי את ה',

ואל תשכחי כל גמוליו.

הסולח לכל עונכי,

הרופא לכל תחלואיכי,

הגואל משחת חייכי,

המעטרכי חסד ורחמים,

המשביע בטוב עדיך.

תתחדש כנשר נעוריכי.

אנוש — כחציר ימיו,

כציץ השדה כן יציץ:

כי רוח עברה בו ואיננו,

ולא יכירנו עוד מקומו;

וחסד ה' מעולם ועד עולם,

על יראיו, וצדקתו לבני בנים;

לשומרי בריתו,

ולזוכרי פקודיו לעשותם.

ה' בשמים הכין כסאו,

ומלכותו בכל משלה.

ברכו יהוה מלאכיו

גברי כח עשי דברו

לשמוע בקול דברו;

ברכו ה' כל צבאיו!

משרתיו עושי רצונו!

ברכו ה' כל מעשיו! בכל מקומות ממשלתו.—

ברכי נפשי את ה'. —

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף