אבקת רוכל/ריז

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

אבקת רוכל TriangleArrow-Left.png ריז

סימן ריז

שאלות מהאשכנזים אל הרב זלה"ה

יג שאלה סירכא מגב אונא לחבירתה לדעת הרמב"ם ז"ל מאי היא וכל הנך גרסות ומפרשי סברתו למה נפקא מינייהו האמנם מקדם במקומותינו מפורשת והמזכה בשני עמודים חזקים הגהות מיימוניות הנמצאו' בארץ והמגיד משנה שנמצא להם מההלכה ההיא ל"ש הה"ג או שנמצאת סירכא מאונא לאונא על הסדר והא דכסדרן כשרה הני מילי כגון ששוכבות זו אצל זו אבל אם סרוכות מגב אונא לגב אונא זו ובהאי גוונא שלא כדרך ששוכבות אין זה כסדרן וקבלה הוא רב מפי רב דטרפה ועוד פסק בערוך בשם ר' חננאל שקבל הוא רב מפי רב אפי' הן סרכות באמצע שתי אונות ובמקום שמתחילו' ליחלק מעיקרן אין שם סירכא והרי יש כאן חלוק הרי זו טרפה וכ"ש אם דבוקו' זע"ז או הראשונ' עם השלישית דטרפה מיהו רבינו המחבר כל זה משמיט ומכשי' בכל ענין כשסרוכות כסדרן אחת אל חבירתה הסמוכה לה דזו היא גדולתן ורביצתן וכן כתבו רוב הגאונים וה"ג ורבינו גרשום מ"ה כמו כן ולא חילק וכן ר"י תמה על אותה קבלה וכתב שמעולם לא שמע ולא ראה אדם שאסר דבר זה ורבינו יאודה הורה הלכה למעשה להתיר כי התלמוד אינו מחלק כלל בכסדרן בין סירכא לסירכא עכ"ל סמ"ג וכן הורה הר"ם ז"ל ע"כ לשון מגיד משנה אונא שנמצאת דבוקה בחבירתה הסמוכה לה מותרת שם אמר רבא הני תרי אוני דסמכין להדדי לית להו בדיקותא אלא טרפה וה"מ שלא כסדרן אבל כסדרן כשרה דהיינו רביתייהו וכתב הר"ן שלא כסדרן לית להו בדיקותא ואעפ"י שהוא סותם את הנקב ואינו מוציא רוח דהא קי"ל קרום שעלה מחמת מכה בריא' אינו כלו' שסופו לינקב שלא כסדרן כגון שתים החיצונות נדבקו בסירכ' ממעל לאמצעית או מתחתיה וכן דעת הרב ז"ל:

נמצא לפי פירושם דבין מחיתוך לגב או מגב לגב אינו פוסל באונה הסמוכה להם ויש חולק עליהם שאומרי' דאי לא הוי מחיתו' לחיתוך לא מתקרי כסדרן וגם יש מי שאוסר משיפולי לשיפולי אפי' באונא הסמוכה לה והרב מכשיר בכל ענין סרכא מאונא לאונא הסמוכה לחבירתה ע"כ ורבותינו אחרונים בשיטתם נכספה וגם כלתה נפשינו לעמוד על דעת הרב ז"ל הולך לכ"ת למשרים מפי סופרי' ולא מפי ספרים האירו עינינו מאורי עולם מזהירים כסא תורתם ומעלתם יכון וירים ישמיעכם עוד מבשר על ההרים סתרי תורה והוראה ישועת טוב ושלום כנהרים אמן:

וששאלתם עוד סרכא מגב אונא לחבירת' לדעת הרמב"ם ז"ל מאי היא וכתבת' בשאלה לשון ההגהות מיימוניות שמפרשים דהרמב"ם מכשיר בכל ענין כשהסרכות כסדרן גם הבאתם לשון מגיד משנה הנמצא אצלכם שפי' כן לדעת הרמב"ם ורציתם לעמוד על דעתי בזה:

תשובה ראשונה יודע לכם כי זה המגיד משנה שאמרתם אינו מהרב שחבר המגיד משנה והראיה ממה שכתב וכתב הר"ן כו' ולא תמצאו בכל מקום שכתב המגיד משנה וכתב הר"ן כי בזמן אחד היו ואצלנו אינו נמצא מגיד משנה בה' שחיטה:

אמנם לענין השאלה והגהות פירשו כדעת הרמב"ם כאשר כתבתם ומדברי הכלבו משמע שהוא מפ' דהרמב"ם סבר דאף מאונא לאונ' שאצלה טרפה כל שאינו מחיתוך לחיתוך וכיוצא בזה כתב המרדכי בשם הרמב"ם ולפי האמת נראה לי שיש להסתפק בדברי הרמב"ם כמו שנסתפקו הרא"ש והר"ן בדברו רש"י שכתב שלא כסדרן כגון שתים הראשונות נדבקו בסירכא ממעל לאמצעית או מתחתיה ומסתפק הר"ן בדבריו אם בדוקא נקט שתים החיצונו' אבל מזו לזו שאצלה הוי כסדרן או לאו דוקא אלא חדא מינייהו נקט לדוגמא והוא הדין לאידך וכן נסתפק הרא"ש בסברת רש"י ז"ל בתשובות כלל ב' וכיוצא בזה יש להסתפק בדברי הרמב"ם:

ולענין הלכה אפילו במקום שנוהגים כהרמב"ם ז"ל כקולותיו וכחומרותיו יש להחמיר בזה דספיקא דאורייתא לחומרא וכן אנו נוהגים כהרמב"ם ז"ל ואין אנו מתירים אלא מחיתוך לחיתוך בלבד וכן ראוי לעשות והיה זה שלום נאם הצעיר יוסף בכמהר"ר אפרים קארו זצוק"ל ת ו ש ל ב" ע

Information.svg

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< הקודם ·
מעבר לתחילת הדף