אבקת רוכל/קצו
|
< הקודם · הבא > |
יב שאלה קהל שרובו רוצים לקחת חכם אחד כמו שהוא המנהג בכל קהל וקהל ויש קצת יחידים מערערים במה שרוב הקהל מסכימי' והיחידי' ההם נתקבצו ונטלו קנין ושבועה בכתב ובחתימת ידיהם שלא לקחת אותו חכם אשר רוב הקהל רוצים בו לזמן חמש שנים ולסבה זו נמשך קטטה בין יחידי הקהל אלו עם אלו ומרוב הקטטה רוב אותם היחידים שנשבעו מתחרטים ואומרים שבהסכמה שכתבו כתוב שאפי' רוב אותם האנשי' שחתמו שלא לקחת לאותו חכם באיזה זמן יתחרטו וירצו לקחת אותו וישאר אחד מהם שלא ירצה לא תהיה השבועה ניתרת בשום אופן ולא יוכלו לקחת אותו ועתה א' מהחתומים הלך לארץ מרחקים יורנו רבינו אם אלה הנשארים יוכלו להתיר השבועה או אם הם צריכין להמתין שיבא אותו שהלך למרחקים: תשובה שבועה זו אף אם נדון אותה כנשבע על דעת רבים יש לה התרה כיון שהיא לדבר מצוה מתרי אנפי חדא בסבת הקטטה שנפלה ביניהם הוי דבר מצוה לבטל המחלוקת דגדול השלום וכמ"ש הרשב"א בתשובה ואין זה נולד שכבר מצוי הוא שע"י דבר כזה נוכלת קטטות ומריבות: ועוד הוי לדבר מצוה מאנפא אחרינא שע"י אותן קטטו' אין ממנים עליהם לא אותו חכם ולא חכם אחר ונמצאו בטלים מדברי תורה זאת ועוד כי אם אלו הנמצאים כאן מסכימים להתיר אותו שהלך לארץ מרחקים אינו מוחה ויכתבו לו ויודיעוהו ויזהירוהו שלא ימחה כדי שלא להכשילו וכההיא דתנן בקדושין פרק האומר הרי את מקודשת לי על מנת שירצה אבא רצה האב הרי זו מקודשת ואם לאו אינה מקודשת מת הבן מלמדין את האב שיאמר איני רוצה: ועוד נראה לי דהאי מילתא הוי כאלו נשבעו שתי שבועו' אחת שלא לקבל אותו חכם עליהם שנית שאף אם יסכימו להתיר לא יהיה רשות בידם להתיר אם אחד מהם יהא מוחה בדבר וכל כ"הג נשאלין על שבועה שניה תחלה ואח"כ נשאלין על הראשונה וכמ"ש הרמב"ם פ"ו מה' שבועות הילכך לרווחא דמילתא ישאלו תחלה על שבועה שניה ואח"כ ישאלו על שבועה הראשונה וגם יודיעו לאיש שהלך ויזהירוהו שלא ימחה נאם הצעיר יוסף קאר
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |