אבקת רוכל/קפ
|
< הקודם · הבא > |
תשובת מהר"ר ישראל מזרחי על תשובתי הנ"ל החכמים השלמים יצ"ו אתם שאלת' קדמנא ובקשת' ממני להודיעכם דעתי בו הגם כי כל רז לא אניס לכם והנלע"ד דכל זמן שהדב' תלוי בספק שלא נתברר הדבר שנשבע בלא תנאי כיון שאמר ברי לי שהיה בתנאי אם התחיל כבר ללמד ולהורות אין כח בב"ד למונעו מכאן ולהבא דחיישינן לזילותא עד שיתברר הדבר בעדים כשרים שנשבע בלא תנאי דכיון שאומר בריא לי שהשבועה היתה על תנאי נאמן על עצמו ושרי לדידיה ולא מזלזלינן ביה להפרישו וכדמשמע מההיא דכתובות פרק האש' שנתארמלה דתניא התם שנים אומרים מת ושנים אומרים לא מת שנים אומרים נתגרשה ושנים אומרים לא נתגרשה הרי זה לא תנשא ואם נשאת לא תצא רבי מנחם ברבי יוסי אומר תצא א"ר מנחם ברבי יוסי אימתי אני אומר תצא בזמן שבאו עדים ואח"כ נשאת אבל נשאת ואח"כ באו עדים לא תצא ומקשה התם תלמודא מכדי תרי ותרי נינהו הבא עליה באשם תלוי קאי ומשני אמר רב ששת כגון שנשאת לאחד מעדיה ותו מקשה הוא עצמו באשם תלוי קיימא ומשני אמר ר"ש באומרת בריא לי אלמא היכא שהדבר תלוי בספק ולא נתברר עדיין ולדידיה בריא ליה אם נשתמש כבר באותו דבר אין כח לב"ד להפרישו מאותו דבר המסופ' דחיישינן לזילותא וא"כ בנ"ד נמי שהוא אמר בריא לי שנשבעתי על תנאי וכבר התחיל ללמד ולהורות אין כח לב"ד להפרישו ולמונעו מללמד ולהורות מכאן ולהבא:
ולכאורה נראה דדוקא היכא שהיה מלמד ומורה כבר אין למונעו מכאן ולהבא כל זמן שאומר בריא לי משום זילותא אבל אם לא היה מלמד ומורה כלל ורוצה ללמד כיון דליכ' זילות' יש כח לב"ד למונעו אע"פ שאו' ברי לי כיון שהדבר תלוי בספק וכדמשמע מרישא דברייתא דקתני הרי זה לא תנשא דמיירי אפי' לא' מעידיה דהא סיפא דקתני ואם נשאת לא תצא בא' מעדיה קא מיירי כדמוקי לה בתלמודא ומדסיפא בא' מעדיה רישא נמי בא' מעדיה מיירי ואפי' לכתחלה לא תנשא ולאו דוקא היכא דאיכא תרי סהדי ומכחשי לסהדי קמאי דודאי צריך למונעו כיון שנשאר הדבר בספק שקול אע"ג דאשה דייקא ומנסבא אלא אפי' היכא דאיכא חד סהדא דמכחיש לתרי סהדי דקאמרי מת אע"ג דחד סהדא לאו בר אכחושי הוא לתרי וה"ל ספק רחוק אפי"ה יש כח לב"ד להפרישו אפי' אומ' ברי לי כיון דליכא זלותא כדמשמע מההיא דרבי יוחנן דפרק האשה שנתארמלה דאמרינן התם אמר ר"י שנים אומרי' מת ושנים אומרים לא מת הרי זו לא תנשא ואם נשאת לא תצא שנים אומרים נתגרשה ושנים אומרי' לא נתגרשה הרי זו לא תנשא ואם נשאת תצא ומקשה התם תלמודא מ"ש רישא ומ"ש סיפא ומשני אמר אביי תרגמא בעד א' עד א' אומ' מת הימנוהו רבנן כבי תרי וכדעולא דאמר עולא כל מקום שהאמינה תורה עד א' הרי כאן שנים והאי דקאמר לא מת הו"ל חד ואין דבריו של אחד במקום שנים ותו מקשה אי הכי אפילו לכתחלה נמי ומשני משום דרב אסי דאמר רב אסי הסר ממך עקשות פה ולזות שפתים הרחק ממך אלמא לכתחילה בכל אופן יש לנו למונעו כיון דליכא זלותא ואע"ג דברי ליה דהא סתמא קאמר לא תנשא דמשמע אפי' לא' מעדיה מיהו כד דיקת שפיר מצי' לומר דלא דמי להאי נדון דשאני התם דאיכ' חד סהדא דקא מסהיד עליה דלא מית ויש לחוש לדבריו אע"ג דסהדא קמא במקום תרי קאי ולא מצי לאכחושיה ליה מ"מ לכתחילה יש לחוש לדבריו אבל בנ"ד דלא אסהידו כלל דנשבע בלא תנאי דהא העד דאסהיד שהיה בלא תנאי הוכחש או לא הטה אזנו לשמוע מחמת הצעקו' והמריבות והרי אין כאן עדות כלל אע"פ שיצא קול שיש עדים שהיה בלא תנאי פשיט' דלא שייך הכא דרב אסי דא"ר אסי הסר ממך עקשות פה ולזות שפתים הרחק ממך דאי ס"ד אפילו היכא דלא אסהיד עליה כלל היכא דיצא כבר הקול שיש עדים לכתחילה מנעינן ליה משום הרחק ממך לישמועינן רבי יוחנן היכא דלא אסהיד עליה כלל אלא קשה דאי אפשר לומר כן דאי קאמר יצא קול דאיכא עדים דידעי אם הוא חי ומאי יצא הקול דקאמר שיצא קול שיש עדים שהוא חי ולא תנשא לכתחילה משום הרחק כו' היכא דאסהיד עליה סהדא דעדיף מכל שאין בו עיקר כי הכא אלא ודאי משמע מהכא דהיכא דלא אסהיד עליה כלל אין כח לב"ד להפרישו ולא שייך הכא הרחק אלא שיש לדחות לזה ולומר דדילמא דה"ה נמי היכא דלא אסהיד עליה חד סהדא אלא שיצא קול בלבד שיש עדים שייך למימר הסר ממך עקשות פה והא דנקט רבי יוחנן בלישניה עד א' אומר לא מת לא תנשא לאו למימרא היכא דלא אסהידו עליה כלל אע"פ דאיכא קלא דיש עדים לא משגחינן בההוא קלא ותנשא לכתחלה אי משום הא לא אירייא דעיקר רבותא הוי דלכתחילה לא תנשא משום דרב אסי כמ"ש התוס' בהאשה שלום אלא משו' סיפא נקטיה לאשמועינן רבותא דאע"ג דאיכא חד סהדא דקא מכחיש ליה לסהדא קמא אפי"ה לא תצא משום דסהדא קמא דקא מסהיד דמית המנוהו כתרי לגבי אתתא משום חומר שהחמרת עליה בסופא כו' ואין דבריו של א' במקום שנים וא"כ בנ"ד נמי שיצא הקול שיש עדים אע"ג דלא אסהידו עליה כלל ראוי למונעו משום הרחק ממך עקשות פה ולזות שפתים הרחק ממך מיהו מעובדא דברתיה דשמואל דאישתביין דפ"ב דכתובו' משמע בההיא דכל כמה דלא אסהידו עליה אע"ג דיצא הקול דאיכא עדים לא משגחינן בההוא קלא כלל ותנשא לכתחלה ואמרינן התם ברתיה דמר שמואל אשתביין כו' עד עדיה בצד אסתן ותאסר אלמא אע"ג דיצא הקול דאיכא עדים במדינת הים כל כמה דלא אתו לאסהודי לא משגחינן בהו וליכא למימר דהתם מיירי בשלא יצא הקול דליכא עדים כלל והא דקאמר הכא איכא עדים במדינת הים ה"ק והא שמא איכא עדים במ"ה ומש"ה קאמר השתא מיהא ליתנהו קמן עדיה בצד אסתן ותאסר וכל היכא שיצא הקול שיש עדים לכתחלה לא תנשא וא"כ בנ"ד נמי שיצא קול שיש עדים שנשבע בלא תנאי לכתחילה אין ללמוד אם לא התחיל ללמוד דא"כ מקשי ליה אמתני' דתנן בפ"ב דכתובות אמרה נשביתי וטהורה אני נאמנת שהפה שאסר הוא הפה שהתיר ואמאי ניחוש דילמא איכא עדים אלא ודאי הכי פירושא והא יצא הקול דאיכא עדים במ"ה כדכתבו התוס' אלמא אע"ג דיצא הקול דאיכא עדים במדינת הים שראוה שנשבית כדפירש רש"י או שראוה שנטמאת כדפי' הרשב"א שמביאים התוס' כל כמה דלא אסהידו עליה דנשבע בלא תנאי אין לגזור עליו למונעו מללמוד וא"כ לית דין ולית דיין דראוי לנידוי שגזרו עליו כיון דלא מינו אותם אלא עפ"י התורה:
אמנם אם יעידו עליו עדים נאמנים שהיה הדבר בלא תנאי אע"ג דקאמר ברי לי שהתניתי יש כח בידם למונעו אפי' בדברים שבינו למקום ואינו מהימן לומר ברי לי והא דתנן בפ"ג דכריתות אמרו לו שנים אכלת חלב והוא אמר לא אכלתי רבי מאיר מחייב וחכמי' פוטרים ואפילו חכמים לא פטרי ליה אלא משום דאיכא מיגו וכדקתני התם מה אם ירצה לומר מזיד הייתי יפטר אבל היכא דליכא מיגו אפי' רבנן מודו דחייב אפילו בדברים דהוו בינו למקום ומדברי הרא"ש שרצה להוכיח דבדברים שבינו לבין קונו נאמן בכל אופן שכתב בשאלותיו כללי' סי' ב' וז"ל ראובן נשבע לאשתו שלא יצא מתנה בלי רשותה כו' עד שאין שבועה חלה על שבועה עכ"ל שנראה מכאן דדברים שבינו לקונו נאמן אבל היכא דידוע שנשבע בכל אופן בלתי שום תנאי אין להוכיח דשאני התם שאינו סותר לדברי העדים כלל שאינו מכחישם לומר שלא נשבע אז שהיה הדבר בתנאי שלא כדברי העדים אלא אומר שהתיר אח"כ דבההוא דבורא לא מכחיש לעדים כלל ומש"ה נאמן בדברים שבינו ליוצרו אבל הכא בנ"ד שמכחיש דברי העדים שהעדים אומרים שהיה הדבר בלא תנאי והוא מכחישם שהיה בתנאי אינו נאמן אפי' בדברים שבינו לבין יוצרו אבל מההי' דפ"ב דכתובות דבעא מיניה שמואל מרב אמרה טמאה אני וחזרה ואמרה טהורה אני מהו א"ל אף בזו אם נתנה אמתלאה לדבריה נאמנת דנראה בהדיא דדוקא דנתנה אמתלאה לדבריה נאמנת אבל היכא דלא נתנה אמתלאה לדבריה אינה נאמנת לומר משטה הייתי בך בתחילה אע"ג דהוו דברים שבינה ליוצרה אין להוכיח דבנ"ד נמי אם העידו עליו עדים שהיה בלא תנאי נאמן לומ' תנאי היה אע"ג דהם דברים שבינו ליוצרו דאיכ' למימר שאני התם דאע"ג דאתתא קים לן ונאמנת דקאמר דמשמע דוקא כשנתנה אמתלאה אבל כשלא נתנה אמתלאה לא לגבי בעל קאמר לה אבל לעולם לגבי דידה נאמנת בין נתנה אמתלאה בין לא נתנה אמתלאה כיון דקים לן דטהורה היא אבל משום דבעל לא קים ליה משו"ה אינה נאמנת אם לא נתנה אמתלא' דתרויהו בעינן שיהא ברי א' להם ואז יהיו מותרי' אבל בחד מיניהו לא סגי כדמשמע מההי' דפריך בתלמודא על ההיא דכגון שנשאת לא' מעידיה היא גופה באשם תלוי אבל אין להוכיח שיהא הוא נאמן לומר שהיה הדבר בתנאי אפי' כשהעדים מכחישים אותו מכיון שהעדים אין מכחישים אותו הדבר שהיה אלא הדבר שלא היה ואין אומרים למי שלא ראה את החדש שיבא ויעיד משום דההי' דאין אומרים למי שלא ראה שיבא ויעיד מיירי היכ' שא"י לעמו' על בוריו של דבר אבל היכ' שיכול לעמו' על בוריו של דבר אפי' בדבר שלא היה הוי ראיה מעלייתא כדמשמע בפ"ב דכתובות דתני' התם שנים אומרים נתקדשה ושנים אומרי' לא נתקדשה הרי זו לא תנשא ואם נשאת לא תצא שנים אומרי' נתגרשה ושנים אומרים לא נתגרשה הרי זו לא תנשא ואם נשאת תצא ומקשה התם תלמודא מ"ש רישא ומ"ש סיפא ומשני רב אסי איפוך שנים אומרים ראינוה שנתקדשה ושנים אומרים לא ראינוה שנתקדשה הרי זו לא תנשא ואם נשאת תצא פשיטא לא ראינוה אינה ראיה לא צריכא דדיירי בחצר אחד מהו דתימא אם איתא דנתקדשה קלא אית לה למילתא קמ"ל דעבדי אינשי דמקדשי בצינעא סיפא שנים אומרים ראינוה שנתגרשה ושנים אומרים לא ראינוה שנתגרשה הרי זו לא תנשא ואם נשאת לא תצא מאי קמ"ל אע"ג דדיירי בחצר אחד היינו הך מהו דתימ' גבי קידושין הוא דעבדי אינשי דמקדשי בצנעא אבל גבי גירושין אם איתא דאי גרשה קלא אית לה למילתא קמ"ל דעבדי אינשי דמקדשי ומגרשי בצינעא:
הא קמן דודאי בחצר א' הוא דאינה ראיה לומר לא ראינוה משום דעבדי אינשי דמקדשי ומגרשי בצינעא ואי אפשר לעמו' על בוריו של דבר אבל בבית אחד אם אמרו לא ראינוה הוייא ראיה מעלייתא ומכחשי לסהדו אחרים דאמרי נתקדשה או נתגרשה כיון דאפשר לעמו' על בוריו של דבר וא"כ נ"ל בנ"ד כיון שהיה תוך ב"ה אחר אם העידו שכיוונו הדבר מתחלתו ועד ולא היה בו שום תנאי בזה הוייא ראיה מעלייתא למונעו מללמוד זה הוא הנראה לע"ד נאם המר והעלוב ישראל בן הגאון מוהר"ר אליה מזרחי זלה"ה
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |