אבקת רוכל/פד
|
< הקודם · הבא > |
שאלה לאה הייתה מוטלת על ערש דוי והלכו שני אנשים לבקרה ואחר שידעו והכירו היותה מיושבת בדעתה שאלוה אם היה לה שום קרוב גואל ואמרה דעו לכם כי יש לי קרוב גואל פה צפת ושמו ראובן ואין לי בכל העולם קרוב אחר יותר ממנו ילמדנו רבינו אם דבריה אלה מספיקים לראובן ליירש את לאה או לאו:
תשובה משנה שלמה שנייא פרק יש נוחלין האומר זה בני נאמן כו' ואתמר עלה בגמ' למאי הלכתא אמר שמואל ליורשו ולפטור את אשתו מן היבום כו' וכתבו המפרשים ובפרט הרמב"ם פ"ד מהלכות נחלות זה בני או זה אחי או שאר היורשים אותו אע"פ שהוד' באנשים שאינן מוחזקים שהם קרוביו הרי זה נאמן וירשנו בין שאמר כשהוא בריא בין שאמר כשהוא ש"מ כו' נראה ברור דמתני' כוללת היא לכל שאר היורשים דעל פיואנו חיים בין בריא בין ש"מ והטעם הוא מגו דאי בעי מיתן ליה במתנה מצי יהיב ומינ' לנ"ד דעל דברי לאה זו אנו סומכין ונאמנ' בדבריה לומר פ' הוא קרובי ואותו פ' ירשנה:
אלא שיש לספק בנ"ד דכיון שלא אמרה אופן הקורבה אלא אמרה קרוב סתם מה מוכח שיהיה קרוב מאב שראוי ליורשה דאנא אמינא שהוא קרוב מצד האם שאינו ראוי לירש ומתני' מיירי שפי' אופן הקורבה כגון שאמר בן דודי או בן אחי וכדומה וחזינן בגמ' לחושש לדבר הזה וגרסינן התם אר"י אמר איש פ' בני בכור הוא נוטל פי שנים איש פ' בכור הוא אינו נוטל פי שנים דילמא בוכרא דאימא קאמר ע"כ וה"נ אפשר דילמא קרוב מאם וכן נמי משמע מדברי הרמב"ם פ' הנז' ז"ל כל היורשי' יורשי בחזקתם כיצד עדים שהעידו וזה מוחזק לנו שהוא בנו של פלוני או אחיו אע"פ שאינן עידי יחוס ולא ידעו אמיתת היחוסין הרי אלו יורשין בעדות זה נראה מדבריו שמעידין בענין הקורבה וקאמר דסגי בחזקה האמנם אם לא יבררו הקורבה מההיא נראה דלא מהני מידי וכן מוכחא התוספתא שהיא שורש הדין ז"ל שנים שהיו באים ממדינת הים אע"פי שמשאן ומתנן ומאכלן ומשקן כאחד מת האחד מהם אין חבירו יורשו ואם היה נוהג עמו משום אחוה יורשו ע"כ מדקאמר משום אחוה ולא קאמר משום קורבה נראה ברור דצריך שיעידו על חזקת אופן הקורבה ואע"ג דהוה אפשר לחלק בין חזקה לחוד לאמיר' פיה בפירוש לאו מילתא היא כיון שיש מקום לפרש את דבריה ועוד דהוכחת מימריה דרב יוסף מכרחת כדאמרן ומה גם כי מצאו להריב"ש ז"ל בסי' מ"ו ז"ל ומה שמעידין שהיו קוראין זה לזה קרוב אין זה ראיה שיהיה מצד האב ואפשר שיהיה מצד האם ואין שם המשפחה ראיה כי כבר ידעת יש משפחה בסרקסטא נקראים בני אלעזר וכן בראלינסייא וכן במאיור"קא ושלשתם חלוקות זו מזו אלא אם כן הוחזקו בעיר שהיא משפחה אחת כו' הנה מדבריו למדנו שיש לחוש לקורבה מצד האם שאינו ראוי ליירש ועוד למדנו שאפי' היה שם משפחת ראובן כשם משפחת שמעון אביה של לאה עדיין צריך שיוחזק שהכל משפחה אחת ומ"מ אני אומר דכי מעיינינן שפיר בה יש מקו' לזכות את ראובן בירושת לאה והטעם הוא דחזינן בגמרא דבהוכחא סגי אע"פי שלא פירש דבריו בפירוש דאמרינן התם ההוא דאתא לקמיה דרבי חנינא א"ל מוחזקני בזה שהוא בכור א"ל מנא ידעת דכי הוה אתי לגביה דאבוה א"ל זילו לגביה שבחת ברי דבוכרא הוא ומסי רוקיה ופריך ודילמא בוכרא דאימא הוה גמירי בוכרא דאבא מסי בוכרא דאימא לא מסי ע"כ:
הנך רואה בעיניך דהוכחא סגי אע"ג דלא אמר בפי' בכורי ואע"ג דההוכחא ההיא אינה כ"כ חזקה שאינו מוכרח שידע הוא בפרטות מאי דגמירי אינשי כי אפשר דע"ש בכור לבד שמע והכי מוכח מדברי הטור סימן רע"ט דלמדים מעובדא הנזכר והכא נמי דכוותא כיון שאמרה אין לי בכל העולם קרוב אחר יותר ממנו נראה דקורבת ראובן אלימתא היא וחזקה יותר מקורב' אחרי' ואין הקורבה חזקה רק כשהיא מצד האב:
ואע"ג דאפשר לפרש הדברים שלקירוב הקורבה נתכוונה ולומר שאינו שלישי או רביעי שהוא רחוק קצת אלא קורבה קרובה בסמיכות ותכיפות יותר מאחרים ואם נאמר שפירוש הדברים כן אין בהם הוכחה לירש שסיבת הירושה לאו משום קורבה קרובה היא אלא שתהיה מצד האב ואע"פי שתהיה יותר רחוקה מקורבת צד האם מ"מ אני אומר דכיון ששם משפחתו כשם משפחת אביה אע"ג דלא מהני וכמ"ש הריב"ש ז"ל מ"מ מצורף עם דבריה אלה שאמר' אין לי בכל העולם קרוב יותר ממנו אפשר דמהני להכריע את פי דבריה שלקרוב מצד האב קאמרה:
ועוד יש הוכחא אחרת שהייתה חולה והדברים נכרים שעל עסקי ירושה היו באים ומה גם שאמרה יש לי קרוב גואל דמשמע יותר בבירור דמצד האב קאמרה דעליו יצדק שם גואל והו"ל כאלו אמר קרוב מצד האב בפי' ואע"ג דיש מקום חששא דלא אמרה גואל בפי' כי לא בלשון הקדש דברה מ"מ מן הסתם אמרה כן או קרוב לו בלשון לעז ומה גם שהם העדים שאלוה בתחלה והיא השיבה על דבריהם ובפרט בהיות כאן הוכחא אחרת שהיא הוכחת שם המשפחה כדאמרן ולאחר יותר קרוב ליכא למיחש שהרי אמרה אחר כך אין לי בכל העולם קרוב אחר יותר ממנו ואם ירצה המערער עדיין לערער בדבר ממ"ש הריב"ש בתשובת מ"ז וז"ל עדיין יש לספק בנדון זה כי אפשר לומר שהמשנה וגם הר"מ לא דברו אלא במי שאומר עליו שהוא קרובו בעת שהוא ראוי ליורשו כגון שהוא אחי אביו ובעת דברו אין לו קרוב יותר ממנו שאז הוא כאלו אמר עליו שהוא ראוי ליורשו אבל בנפתלי זה שאמר על ראובן זה שהוא קרובו בעת שהיו לו בנים ראויים לירש או קרובים אחרים קודמים לו בירושה אפשר שלא הייתה כוונתו על דעת שירשנו ומילי דכדי נינהו כו' בקושטא ידענא דלאה זו מעולם לא היו לה יורשים אחרים נכרים בעת שדברה את דבריה אלה ומעתה אף אם יהיו דברי הריב"ש מוכרחים אין מהם ערעור לנ"ד כ"ש דק"ל עלייהו טובא מלישנא דמתני' דקתני זה בני נאמן ואיך יעלה בדעת שיאמר אדם על מי שאינו בנו שהוא בנו ולקרבו אצלו כאב את בן ירצה ונימא דמילי דכדי נינהו דבשלמא אי הוה תני בשאר קרובים שהם קצת רחוקים היה מקום לעלות בדעת סברתו ז"ל האמנם מתני' בבן קתני ומינה ילפינן שאר יורשים זאת ועוד דפריך בגמרא ליורשו פשיטא ואצטריך לשנויי לפטור את אשתו מן היבום אצטריכ' ליה ואי איכא חילוק בבנו דלא מהני ליורשו מאי קשיתיה פשיטא ולפיכך נ"ל שאין הדברים מוכרחים וגם הוא ז"ל בדרך אפשר אמרן ורפיא בידיה בגמר דבריו וכמו שנראה מתשובתו בבירור ומעתה נראה לי שראובן זה יש לו זכות בנכסי לאה והוא היורש הקודם ליורשה בלי ספק זהו מה שהעלה מצודתי בנדון זה להלכה ולמעשה ונראה לי פשוט וברור ולא צריכא אום בה הצעיר החותם על הדין ועל האמת. אלישע גאליקו רואה אני דברי פי חכם טובים ונכוחי' למוצאי דעת
הצעיר משה בר חיים אלשיך ז"ל
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |