אבקת רוכל/כח
|
< הקודם · הבא > |
זאת היא תשובת הרב על השאלות הנזכרים תשובה ראה ראיתי את אשר קנאת בדבר נסח סדר עבודה אשר כתב גולם דמות תבניתך על מלת גולם ועל מלת תבנית המורים על הנשמות ועל דבר זה יצאת כגבור יריע אף יצריח להיות דבר זה נפלא בעיני כ"ת לאומרו בשום זמן ומה גם ביום סליחה וכפרה:
ועל זה אשיב ואומר כי אין ספק כי כך פירושו גולם דמות תבניתך אדם הראשון שהיה בתחלה גולם בלי צורה ע"ד מ"ש דהע"ה גלמי ראו עיניך אח"כ ציירת בו דמות ותבנית כלומר הצורה והתבנית אשר בו מן האדמה יצרת ומ"ש תבניתך ר"ל התבנית שנתת בו דוגמא לדבר ואני נסכתי מלכי ר"ל המלך שלי כלומר המלך שהמלכתי אני וכן ולא תגעל נפשי אתכם ר"ל הנפש שנתתי בכם אף כאן תבניתך ר"ל התבנית שאתה בנית:
ועל תמיהת איך פשט המנהג לומר אנא בשם כדעת אימורא ירושלמי שלא הסכימו עמו כמעט כל הפוסקים אין לתמוה על זה שהפוסקים נמשכו אחר גירסת נסחת המשנה שבידינו וכיון שרבי חגי למדנו נוסחאת המשנה שהיה אנא בשם הכי נקטינן דאיהו היה בקי בנסחא' המשנה טפי מינן וכ"ש דתוספתא מסייע ליה:
ועוד יש לומר שהפוסקים שכתבו אנא השם לא לפסוק הלכה שיאמרו כן נתכוונו ולדחות דברי רבי חגי והתוספתא שאין זה הדבר תלוי בפסק הלכה כיון שאין איסור בדבר ואע"פי שהם כתבו שיאמר אנא השם מי שירצה לומר אנא בשם כרבי חגי הרשות בידו ואע"פי שזה דבר של טעם אביא דוגמת זה שכבר ידוע שכל הפוסקים שלנו הם ע"פי התלמוד ומפיו אנו חיים וכל אשר בשם ישראל יכנה אינו רשאי לזוז מפסק התלמוד וכל הפורש ממנו כפורש מחייו ע"כז יש דברים שאנו מניחים דבר התלמוד ונוהגים כספרים אחרים ואעידה לי עדים נאמנים ששנינו בפרק בני העיר שבתעניות קורים ברכות וקללות ואין אנו נוהגים כן אלא אנו קורים ויחל כדברי מסכת סופרים וכן בר"ח אלול שחל להיות בשבת היה ראוי להפטיר השמים כסאי כמו שגזר הגמ' בפ' הנז' ואין אנו מפטירי' אלא בחדא משבע דנחמתא כדברי פסיקתא והטעם לפי שאין דברים אלו תלויים בדבר אסור והתר הרשות בידינו לקרות או להפטיר כדברי מי שיראה לנו שהוא יותר נכון ואע"פי שהוא נגד התלמוד כיון שאינו דבר תלוי באסור והתר ומשם נלמוד לנדון שלפנינו שאפילו אם היו הפוסקים כותבים אנא השם בדוקא שהרשות בידינו להניח דבריהם ולומר אנא בשם כדברי רבי חגי כיון שאינו דבר התלוי באסור בוהיתר כ"ש שקצת פוסקים כתבו כרבי חגי וגם הפוסקים שכתבו שלא כמותו יש לומר שנמשכו אחר נסחאת המשנה שבידם ור' חגי היה בקי בגירסת המשנה יותר מהם:
ומה שפלפל כת"ר בהבנת אנא בשם והארכת בדבר וכתבת שאם הכונה בעבור השם הוא כאלו אמר בסבת השם והשם אין לו סבה וגם כי איננו נופל בלשון תפלה על זה אשיבך כי אמת הדבר שהשם אין לו סבה אבל הוא סבת הסבות וכאן אין אומרים שיש סבה לשם ח"ו אבל אנו אומרים שבסבת שמו שהוא סבת הסבות יכפר לעונות כו' וזה מבואר מאד ועוד כי אע"פי שפי' הרד"ק ובגלל הדבר הזה בסבת הדבר הזה אפשר כי הוא לבדו יתפרש בסבת ובמקומות אחרים לא יתפרש כן ועוד כי אע"פי שפי' רד"ק בעבור בגלל אפשר שהוא על דרך העברה ולא שיהיה דומה לו ממש עד בגלל יתפרש בסבת יתפרש ג"כ בעבו' ויהיה פי' בעבור למען וכ"ש שאע"פי שפי' בעבור יהיה בסבת כבר כתבתי שלא תפול בו הקושיא שהוקשה לך:
ומ"ש שלא ראיתי ולא שמעתי מי שהתפלל בזה הלשון הנה בסליחות אנו אומרים אתאנו על שמך עשה למען שמך בעבור שמך והנה דניאל התפלל ואמר ואתה שמע אלהינו אל תפלת עבדך ואל תחנוניו והאר פניך אל מקדשך השמם למען ה' ושוב אמר ה' שמעה וה' סלחה כו' ועשה אל תאחר למענך אלהי:
ועל השאלה הג' שהיא אם אומרים והכהנים והעם בהגרלת הגורל כשהיה אומר לה' חטאת ושכנגדך נתחזק לו' שאין לאומרו וכ"ת חלק עליו והכרע' שיש לאומרו יפה כתבת וכך אנו נוהגים וכן כתבתי בפי' סדר עבודה שחברתי בתוך ספרי היקר הנקרא בית יוסף זה נראה לי נאם הצעיר יוסף קארו
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |