אבן עוזר/שבת/קכו/א

אבן עוזר שבת קכו א

רש"י בד"ה והוא שמתוקן כו' וד"ה א"ל ר"י. וד"ה לימא מר כו' אם ראשו נגרר לארץ כו'. עכ"ל. הנה דברי רש"י בסוגיא זו הם תמוהין מאוד, חדא בהא דפי' אמאי פשיט מר לקולא, הא בלאו הכי קושית רבי ירמיה מוכרחת היא, דהא ת"ק דנגר הוא ר"א, וע"כ ר"י כחכמים ס"ל, דלא מצינו תנא אחר החולק על ר"א אלא ר"י, ומהיכי תיתי לן לומר דחכמים ס"ל דלא כר"י.

תו דעל זה לא תירץ לו כלום במאי דא"ל אנא דאמרי כרשב"ג דמ"מ קשה מנא לך לפשוט לקולא דחכמים כרשב"ג ס"ל, אימא דחכמים כר"י ס"ל.

וזולת הנ"ל יש כאן תמיה גדולה על רש"י שפירש במשנתינו בדברי ר"א, דקשור ותלוי היינו שהחבל שהוא קשור בו אינו מגיע לארץ, מבואר מזה דאף כשראש התחתון של הפקק מגיע לארץ שרי, ופי' זה הוא נגד האמת המבואר בסוגיא, דאף אם ראשו העליון תלוי אם ראשו התחתון מגיע לארץ אסור לר"א, וכאן בד"ה לימא מר כו', חזר בו רש"י ופי' דקשור ותלוי דהפקק היינו שראשו נגרר בארץ והל"ל גם במתניתן כן.

תו למה הזכיר רש"י כלל בקושייתו של ר' ירמיה הפי' של קשור ותלוי דר"א, הכי ה"ל לרש"י לכתוב ר"א בעי קשור ותלוי, ורבנן א"ל בין תלוי כו', דהרי כבר פירש במתני' קשור ותלוי דר"א:

ונלעד"ל דרש"י בפירושו האיר עינינו לפרש הסוגיא במה שנדחק התוס' טובי בהסוגיא, וזה דקשה לרש"י דהא ע"כ שמואל דפסק בעירובין (דף ק"ב ע"א) הלכה כר' יהודא בנגרר ע"כ ס"ל דמשום בנין היא, דאל"כ קשיא שמואל אדשמואל כמ"ש התוס' (בד"ה ר"י אומר כו') וכן מוכח מדאותיב רב עמרם לקמן (ע"ב) מן סתם משנה, ומבואר שם דס"ל דסתמא דנגרר הוא סותר לסתמא דפוקקין ואפ"ה מעשה רב, ואי ס"ד דהא דנגר משום טלטול הוא, א"כ אין סתמי משניות סותרות להדדי דבהא דנגר דמשום מוקצה הוא סתם כר"א, אבל בהא דפוקקין בטפיח דכלי הוא וע"כ משום בנין הוא, בזה הלכה כרבנן דתוס' אהל ארעי שרי, אלא ע"כ דהא דנגר משום בנין הוא, ודחוק הוא לומר דר"י ורב כהנא פליגי עלייהו וס"ל משום טלטול דבמאי קמיפלגי, וע"כ ס"ל לרש"י דלכ"ע הא דנגר והא דפקק משום בנין הוא וכדאמר ר"י לעיל, וא"כ קשיא לרש"י הא דקנה במאי עסקינן אי במנעול ומשום בנין, א"כ מאי פריך לקמן (שם) על ר' יוחנן מחריות של דקל דלענין טלטול הוא, ואי איירי בפותחות ומשום מוקצה, א"כ מאי מדמי לה ר' כהנא להא דפקק דמיירי בבנין וכמ"ש התוס' ג"כ.

תו קשיא לרש"י דבהא דאמר ר' יוחנן כמחלוקת. כאן כך מחלוקת בנגר הנגרר, מבואר דבא ללמוד מכאן למחלוקת דנגר, ובאמת אינו כן דלפי' ר"ת יליף ממחלוקת דכאן שני דברים, הא' דחכמים דמתניתין בעי קשירה, ב' דפליגי כאן בטלטול כי היכי דפליגי בנגר, וא"כ איפכא ה"ל לר"י למימר כמחלוקת בנגר הנגרר כך מחלוקת כאן, וזה הוא קושיא גדולה על פי' ר"ת.

תו במאי קמיפלגי ר' כהנא עם ר' יוחנן דלמר חכמים היינו כרשב"ג ולר"י חכמים היינו כר"י.

על כן כדי לתרץ כ"ז נראה ליה לרש"י לפרש דמלשון ר' ירמיה דא"ל ולימא מר כו' משמע דאין מוכרח כל כך לומר כן, משום דיש לנו לפרש שני דרכים, הא' י"ל דחכמים בעי קשור וחכמים היינו ר' יהודא, או י"ל דחכמים לא בעי קשור, והא ע"כ ת"ק דנגר היינו ר"א, א"כ י"ל דגם ר' יהודא כר"א ס"ל, ור"י ות"ק בדר"א קמיפלגי, דר"א היה רבו של ר"ע דהוא רבו דר"י, דת"ק ס"ל ר"א בעי קשור ותלוי אפי' ראשו התחתון, אבל כל שראשו התחתון מגיע לארץ אסור, אבל ר"י ס"ל דלר"א אפי' ראשו העליון תלוי והתחתון מגיע לארץ שרי, וא"ת דהא ע"כ לפ"ז ר' יהודא מודה דאם גם ראשו העליון נגרר לארץ אסור, דהא ר"א תלוי בעינן, וא"כ מאי קאמר ר' יהודא איזהו במדינה שאסור כל שאינו לא קשור ולא תלוי כו' ה"ל למימר רבותא אפי' קשור ושני ראשיו נגררין נמי אסור, יש לומר דר"י מיירי בכל ענין דבין שיש תורת כלי עליו ובין שאין תורת כלי עליו, לעולם אם ראשו העליון תלוי שרי, ואם אינו קשור כלל אפי' יש תורת כלי עליו אסור, הא אם קשור ושני ראשיו נגררין, בזה יש חילוק אם תורת כלי עליו שרי ואם אין תורת כלי עליו אסור, ולפי זה מתני' דבעי ר"א קשור ותלוי אליבא דר' יהודה מיירי בדליכא תורת כלי עליו, וע"כ לא קשיא הדיוקי' אהדדי, ודלא כמ"ש הרשב"א בתוס' (ד"ה שקשור כו') וע"כ א"ל ר' ירמיה כיון דאיכא למימר הכי ואיכא למימר הכי ה"ל לחומרא, ומשני אנא דאמרי כרשב"ג, פי' דע"כ הא דקנה איירי בהתקינו למנעול ומשום בנין הוא, דהשתא אתי שפיר טפי הא דת"ק בעי כשור ותלוי, דכן מצינו לר"א דס"ל הכי בפקק החלון, אבל לא מסתבר לאוקמי ברייתא דקנה בפותחות ומשום טלטול, דא"כ אמאי בעי ת"ק קשור ותלוי, דלא מצינו שום תנא דס"ל דבמוקצה לא מהני קשירה וכדמצינו גבי חריות של דקל דס"ל לת"ק דבעי קשירה, וכיון דע"כ הא דקנה במנעול ומשום בנין, ע"כ אי אפשר לומר דחכמים דמתניתן בעי קשירה כר' יהודא, דא"כ רשב"ג כמאן, דליכא למימר דעת שלישית הוא, דא"כ קשה אמאי לא הביא במשנה דנגר דעת רשב"ג דלא בעי קשירה, או למה לא הביא נמי בברייתא דקנה דברי ר' יהודה, אלא ע"כ מזה מוכח דחכמים לא בעי קשירה כרשב"ג, ור"י ות"ק ע"כ פליגי בדר"א כדפי', כך סבר רב כהנא, אבל ר' יוחנן לשטתו אי אפשר לאוקמי בהכי דא"כ דר"י כר"א סבירא ליה דבעינן ראשו א' למעלה שיהא תלוי, א"כ קשיא למה אמר ר' יהודה כל שאינו לא קשור כו', הל"ל רבותא אפי' קשור וראשיו נגררין לא מהני, וליכא לפרש נמי לר"י כדפי' לעיל לרב כהנא, דהא דאמר ר"י כל שאינו לא קשור כו', היינו לומר דאז אפילו אי איכא תורת כלי עליו אסור כיון שאינו קשור כלל, והא דבעי ר"א במתניתן קשור ותלוי, היינו בדליכא תורת כלי עליו, דלרבי יוחנן א"א לפרש כן, דא"כ ע"כ רבנן דפליגי על ר"א במתניתין ואמרי דאפ"ה קשור לא בעינן, ע"כ אמרו נמי דומיא דר"א בדליכא תורת כלי עליו, וא"א לומר כן דהא ר' יוחנן ס"ל בסיטוי כלים דבעינן שיהא תורת כלי עליהן, ואיך שרו רבנן בדליכא תורת כלי עליו ואינו קשור, ולכן א"א ליה לר' יוחנן לפרש כרב כהנא אלא דחכמים כר' יהודה ס"ל, ולפ"ז הוכיח הש"ס דע"כ לשטת ר' יוחנן חכמים דמתניתין היינו ר' יהודה, וא"כ קשה רשב"ג דקנה כמאן ואמאי לא הביא בנגר דעת רשב"ג וכן בקנה ה"ל להביא נמי דעת ר' יהודה, אלא ע"כ לר' יוחנן צריכין לומר, דברייתא דקנה איירי בפותחות ובטלטול, וכיון דלר' יוחנן א"א לפרש בענין אחר, ע"כ צ"ל הא דת"ק בעי קשור ותלוי במוקצה, היינו משום דדרך תמיד להשתמש בתלוי ולכן אין יוצא ממקצה עד שיהא תלוי וע"כ פריך שפיר לקמן לר' יוחנן מהא דקנה אהא דחריות של דקל, והיינו משום דלקמן קאי הש"ס בדר' יוחנן, ור' יוחנן ע"כ צריך לאוקמי ברייתא דקנה משום מוקצה כדפי'.

והשתא אתי שפיר הא דאמר ר"י כמחלוקת כאן כך מחלוקת נגר, והיינו משום דיש לפרש דר"י ות"ק דנגר פליגי בדר"א, ואם כן לרב יהודא בעינן שיהא תלוי ראשו שלמעלה, לכן אמר כשם שכאן מחלוקת ר' אלעזר וחכמים שלו, כ"נ בנגר פליגי בפלוגתא דר"א וחכמים וחכמים כר"א, ומשום דממשנתינו נלמד, דע"כ ליכא למימר דר"י דנגר כר"א ס"ל כמו שהוכחתי לעיל לשיטת ר' יוחנן, ע"כ אמר כמחלוקת כאן, פי' מכאן נלמד דר"י דנגר כחכמים ס"ל, והשתא לשיטת ר"כ הכא דמוקי לא דתנא קמא ור"י דנגר דפליגי בדר"א, ואליבא דר' יהודא קשור ותלוי דר"א היינו כשהחבל שקשור בו תלוי וראשו התחתון נגרר למטה סגי בהכי, והנה שמואל פסק במסכת עירובין דהלכה כר' יהודה בנגר, לכן פי' רש"י במתניתין בדר"א דקשור ותלוי היינו שהחבל תלוי, דהא ר"י ס"ל הכי אליבא דר"א והלכה כר"י בזה כדפי'. והשתא א"ש נמי הא דבקושייתו של ר' ירמיה מפרש רש"י קשור ותלוי דר"א, ורצונו לומר השתא פשוט לך לקולא, הן בדברי חכמים דלא בעי קשירה והן בדר"א, דאליבא דהלכתא מתפרש שהחבל תלוי, ולימא מר כל זה לחומרא, דבדר"א לכ"ע תלוי היינו שראשו התחתון נמי תלוי בעינן, וע"כ ר"י כחכמים ס"ל ובעו חכמים קשירה, כל זה נ"ל הקטן ברור בהסוגיא ובכוונת רש"י:

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

מעבר לתחילת הדף