אבן עוזר/עירובין/צד/א

אבן עוזר עירובין צד א

בד"ה אבל היכא כו' וי"ל כו'. עכ"ל, תירוצם דחוק מאוד דע"כ רב פפא שם הדר בי' לגבי' ר"א, דאל"כ תקשה על רבנן שם היכי אשכחן כה"ג דחייב:

ע"כ נלע"ד לתרץ דלא יסתרו סוגיות הש"ס זה את זה ע"פ דאיתא לעיל דף י"א (ע"ב) במשנתינו, דב"ה סברי מבוי ניתר בלחי או קורה ור"א ס"ל לחיים וקורה וקאמר הש"ס שם לימא ר"א ס"ל ד' מחיצות דאורייתא וב"ה ס"ל ג' מחיצות דאורייתא, ודחי הש"ס די"ל ב"ה ס"ל ב' מחיצות דאורייתא ור"א ס"ל ג' מחיצות דאורייתא, פי' אבל לענין טלטול דרבנן הוסיפו לכל מר מחיצה יתירא ע"ש:

ותו מצינו פלוגתא דר"י וחכמים בסוף פרקין ר"י ס"ל ב' מחיצות דאורייתא ורבנן ס"ל ג' מחיצות דאורייתא, וע"כ צ"ל בין ר' יהודה וחכמים ס"ל כב"ה ולא כר"א דשמותי הוא, וע"כ צ"ל דר"י ס"ל כמו דדחי הש"ס לעיל (שם) דב"ה ס"ל דב' מחיצות דאורייתא, ור"א ס"ל ג' מחיצות דאורייתא, לכן ס"ל לר"י כב"ה דב' מחיצות דאורייתא, אבל רבנן ס"ל דב"ה ס"ל ג' מחיצות דאורייתא, ור"א ס"ל ד' מחיצות דאוריי' ופסקי רבנן כב"ה דמחיצות דאורייתא הכי קי"ל דג' מחיצות הוי רה"י ד"ת:

ועפ"ז יתורץ דע"כ צ"ל דהסוגיא דשבת דפריך שם לר"א ע"כ לא פריך אלא אליבא דר' יהודה, דאי לרבנן דר"י דס"ל דר"א ס"ל ד' מחיצות דאו', לא הוי מצי למיפרך שם היכא אשכחנא לר"א במשכן דהוי דרך מקום פטור, דהא י"ל דמצינו רה"ר לרה"י דרך מקום פטור, בסתם כל הוצאה שהיא מרה"י שיש לה ד' מחיצות וע"כ מוציאה דרך פתח, ותוך הפתח הוי מדאוריי' מקום פטור למאי דקי"ל חודו הפנימי יורד וסותם, דלמה שבתוך הפתח ליכא אלא ג' מחיצו' דלא הוי רה"י לר"א עד דאיכא ד' מחיצו' אלא צ"ל דפריך שם לר"א אליבא דר"י דס"ל דלר"א ג' מחיצות דאו', א"כ תוך הפתח הוי רה"י גמור וצידי ר" כר"ה ע"כ היכן מצינו דרך מקום פטור לר"א, אבל סוגיא דהכא אזיל אליבא דהלכתא, הרי דסוגיא זו דכאן אזי לרבנן דר"י דקי"ל כמותם, וסוגיא דשבת ע"כ אזיל לר' יהודה ולא לרבנן כמו שהוכחתי:

והשתא נבאר הסוגיות, דסוגיא דשבת דע"כ אזיל אליבא דר"י כמו שהוכחתי, לכן משני שם דאליבא דר' יהודה ע"כ פלוגתייהו בדליכא חיפופין, דר"א ורבנן כ"א לשטתו אזיל דלרבנן דר"א דס"ל ב' מחיצות דאורייתא, ולא משכחינן ר"ה אלא אם אין לו רק מחיצה מצד אחד, וכן הי' במשכן ר"ה, ומסתמא בר"ה כי הא דלית ביה אלא מחיצה מצד הא', וודאי לא הי' שם חיפופין דדוקא היכא דאית בי' שני מחיצות דדחקי הקרנות אהדדי עבדי חיפופין דלא יזיקו הכתלים כיון דדחיק להו עלמא אבל אם אין לר"ה רק מחיצה מצד א' דרויח להו עלמא ולא דחקי הקרנות מסתמא לא עבדי חיפופין, ע"כ לרבנן אפי' ליכא חיפופין אפ"ה הוי צידי ר"ה מקום פטור, דאל"כ קשה היכא אשכחנא דרך מקום פטור דחייב, אע"כ מזה הוכיחו דלרבנן אפי' ליכא חיפופין נמי צידי ר"ה הוי מקום פטור, אבל ר"א ס"ל ג' מחיצות דאורייתא אבל ב' מחיצות הוי ר"ה. וע"כ בר"ה של שני מחיצות אית בי' חיפופין כי היכא דלא לידחקו הקרנות אהדדי ואתי לחכך בכתלים לכן בזה הוי צידי ר"ה מקום פטור, אבל בדליכא חיפופין י"ל דצידי ר"ה כר"ה לר"א, הרי דפלוגתייהו בליכא חיפופין וכ"א לשיטתו אזיל, אבל בדאיכא חיפופין לכ"ע צידי ר"ה מקום פטור הוא. אבל סוגיא זו דקאי אליבא דהלכתא והיינו לרבנן דר"י, ע"כ עיקר פלוגתייהו בדאיכא חיפופין וכ"א לשטתו, וזה דכ"ע דהיינו ר"א דס"ל דהמוציא מר"ה לרה"י דרך מקום פטור חייב, וע"כ רבנן דר"א לשטתייהו דס"ל ג' מחיצות דאורייתא ותוך הפתח לדידהו רה"י הוי, א"כ קשה היכא אשכחנא דרך מקום פטור דחייב מש"ה סברי רבנן דע"כ צידי ר"ה מקום פטור הוי, ומוכח עכ"פ בדאיכא חיפופין דלאו ר"ה היא, אבל ר"א לשטתו ס"ל ד' מחיצות דאורייתא, וא"כ י"ל דלעולם צידי ר"ה אפי' בדאיכא חיפופין נמי ר"ה הוי, ודקשיא לך האיך אשכחן דרך מקום פטור דחייב, י"ל דמצינו מרה"י דרך הפתח דתוך הפתח לא הוי רה"י כיון דפרוץ במילואו ולית לי' כ"א ג' מחיצות הוי מקום פטור לר"א, וע"כ שפיר אמר הש"ס דס"ד דווקא בדאיכא חיפופין פליגי, קמ"ל דלרבנן אפי' ליכא חיפופין נמי ר"ה הוא, משום דלרבנן הוי ר"ה בין יש לה חד מחיצה ובין היכא דיש לה שני מחיצות, ובשניהם צידי ר"ה מקום פטור הוא, וזה ברור לתרץ הסוגיות דלא יסתרו אהדדי:

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

מעבר לתחילת הדף