אבן הראשה/כג
|
דף זה נוצר בטכנולוגיית זיהוי תווים אופטי OCR. מטבע הדברים הטקסט המקורי ישן ודרושה עדיין הגהה מלאה מול טקסט מקורי חופשי. | ||
| אתם מוזמנים לתרום ולהגיה את הדף, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי הדף מוגה, ניתן לציין זאת בדף השיחה. תוכלו להגיה את הדף מול דף הדפוס המקורי | |||
|
< הקודם · הבא > |
נתתי אל לבי לבאר המדות והמשקלות של תורה בשיפור קצוב ומדוייק כי מדת האמה וכפסח והאצבט משתנה באנשים שורס לסי גדלם גבהם ובנין גוסס ולא נדם מי הוא האדם הכינור אשר נמדוד הכל באנבפו בצמצום ופמ"ש התוססות בשבת(דף ל"ה) ד"ה תרי תלהי מיל דמססקא להר מהו אדם בינוני ולזאת לא נוכל להבחין פ"י שיפור הילוך אדם כינור מסחלת שקיפת החמה יט"ש. וגם הוא משתנה לסי הזמן שאנשי ימי קדם היו רמי הקומה ובריאי נשר יותר [ופיין נדה (דף כיד) ארוך בדורו כוה וריס מגיפ לכתפו כו' יט"ש שהיה הלוך ומסור גובה וקומת האנשים] ועמ"ש הצל"נו בפסחים(דף ק"ס) שהביצים שבזמנינו הם קסרם הרבה מכסי מה שהיו בימי הש"ס ולא יתכן לומר שמשתנה שיפור המפח ואגודל ורביעית לפי הזמן:
ועיין פסחים (דף מ"ו) אר"ל כדי שילך אדם ממגדל נורא לסבריא מיל ונימא מיל הא קמיל דשיפורא דמיל כסמגדל נורא ופד סבריא . ובמגילה (דף ב') א"ר ירמיה כמסמתן לסבריא מיל ולימא מיל הא קס"ל דשיפורא דמיל כמה הוי כסחסתן לסבריא . וכבר הקשה בפו"א שם דמאי שנא הכא דנקס סיסנא מחמתן לסבריא והתם נקס כממגדל נוניא לסבריא ומ"ש הס"א לתרץ דכיון דסצינו תרי גווני אפוס לאביי משמיה דר"ג אמס סוכה ומטי בת חמשה ספחים אמת כלאים בת ששה פסחים ולרבא משמיה דד"נ כל אמות באסה בס ו' אלא דשל כלאים שוחקות שמודדין בפסחים גדולים ושל סוכה ומטי פצבוס ומצומצמות והכל למומרא כדאמר בעירובין (דף ג') ה"נ איכא סרי טור מיל אלפים אמות גדולות וקמנות ולפנין חסן אזלינן לחומרא דבכדי הילוך מיל קק אסור והיינו שיפורא דסמגדל נורא ופד סבריא ומחמתן לסבריא הוי מיל של אמות גדולות ומשום דליכא מומר בקריאת המגילה בי"ד ספי משל ס"ו טכיד . ולפל"ד לא שייכה לומר דאזלינן בזה לסוסרא דדוקא גבי סוכה .ומבד וכלאים שמשרש במשנה השיפור אמה מודדין בכלאים נספחים גדולים ושל סוכה ומבוי כמצומצמות לחומרא סםא"כ הנא שלא נזכר כלל שיפור מיל ואמה אלא דאם ים כיוצא'?בו שהחסין ה"ז אסור וקאסר הש"ס אם אין שם כיוצא בו מהו א"ר אבהו ארשביל כדי שילך אדם ממגדל נורא להבריא מיל ולא שיין. לומר שהולך במדידת המיל למומרא ציון" דאיהו גופיה הוא דקא"ל לשיעור מיל. וגם לא משמע פירושו דהכא משפרינן באמות קסנוס מדקאמר הא קמ"ל דשיפורא דסיל כמסגדל כי' ולא קאמר דקס"ל דהכא משעריק באמות קפנוס . גם דא"כ לא הוי דומיא הא דאמר אח"כ ר' אבהו ארשב"ל לבבל ולתפלה ולנפ"י ארבפה מילק דמשמט דהוי דומיא של כמימרא הקודמת והתם אי ניזיל לחומרא אדרבה יש לשפר באמות גדולות [ופמ"ם הסוס' בחולין (דף קכ"ב) ד"ה לגבל שהקשו אמאי לא חשיב שלשים ריס דב"ק (דף פ"ס) ולדפח הסו"א ים מקום לחח דהכא מםפרעי נאמיח צ!צצי" דומיא דחמן והא דאין טרסין נישובים ליונים אא־כ היה רחוק מ! הישוב ל' ריס משפריק באמות גדולות]. אמנם לפנ"ד מיושב בסשוס הא דנקס שיטורא במגילה כמחסת; לסבריא ולא כממגדל נורא לסבריא דהא קאי טל הא דאריב"ל כרך וכל ?הסמוך לו וכל הנראה טמו נידון ככרך פד כמה חשיב לה סמוך כסחסתן לסבריא מיל ותנא סמוך אפיס שאינו נראה נראה אפ"ס שאינו שמוך וקאסר סמוך אטיס שאינו נראה היכי משכחת לה א"ר ירמיה שיושבת בנחל ומש־ה נקט כמחמת! לסבריא דהוי סמוך אפיס שאינו נראה מםאיכ מנדל נורא דייל שהיה נראה טמה שהיתה ג"כ בטמק ופיין בטירונין(דף ס"א) התיר רבי שיהו בר גדר יורדי! לחמתן ואין בר חמתן פולץ לגדר וט"ם בפרש"י דגדר וחמה! יושבץ בהר בשיפוט גדר למטלה וחמת! למסה . וטס"ם הס"ז (סימן חרס"ח ס"ק ג') להקשות דאסו לח ידטנא שיטור מיל אלפים אמה וחיק דסשוס דסבריא היתה יושבת בטמק כמ"ם בשבת (דף קי"ח) יהא חלקי סמכרסי שבח בסבריא קס"ל דשיפור מיל לטנין מגילה הוה פס הקרקט בשיפוט כמו שיש מחמתן לסבריא [ומדיין לא יתיישב בזה ההיא דסשחים] וא"כ מיושב הא דנקס מחמתן ולא ממגדל נורא . וגם ים ליישב לסמ"ם בירושלמי (סרק כיצד מפברין הלכה ז') בראשונה היו בני סבריא מהלכי( את כל חמתה ובני חמסה אינן מגיפין אלא פד הכיפה וטכשיו בני חמתה ובר מבדא פיר אחת היא ופירש הק"ט שנתוספו דיורץ ובתים פד שהם פיר אחת וא"כ י"ל דבימי ר"ל היה ממגדל נורא לסבריא מיל ומחססן לסבריא היה יוסר ממיל ואחר איזה שנים נתוססו דורין ובתים והיה מסנדל נורא פחות ממיל ומחססן היה מיל ומש"ה נקיס רחב"א(תלמיד ר' יוחנן ופיין ברכות דף ל"ח) שהיה אחר ריל מחמתן לסבריא ולא ממגדל נורא לפי שנתוספו דיורין ובתים. ויי-ל ג"כ דמש"ה נקס בפסחים לפני! שיפור סימון ממגדל נורא ולא מחמתן משום דהתם איירי לפני! שיטור זמן הילוך מיל משהולך מחמתן לפבריא שמא מהר לפסק שוהה בהילוכו יותר לפי שצריך להזהר בהילוט בשיפוט הכר (ומיין פירובין(דף כ"ב) גבי מטלות ומורדות שבא"י דלא רסא דריסה דידהו] וממגדל נוניא לפבריא אסם© שהיה יוסר מקום שוה ולא בשיטט ומורד ההר כל כך מםס"כ במנילה דמיירי לטנץ המרחק ולא לטרן זק ההילוך נקס מחמק לפבריא . [וגם י"ל דכאו"א אמר שיטור המדידה ממקום שהלך לשם תמיד ומיין ירושלמי (ס"ג דכוריות) דטרק בדא דמוגדלא]:
ובתשובת רבינו יוסף אבן מיגאש (סימן מ"ה) וז"ל ודקא שאיל סר כמה בץ מבריא לציפורי מסתברא לן דמקרבי להדדי ובתוך תחוס שבס קיימי תדט דגרסינן בסרק כל כתבי א"ר ינאי יהא חלקי טס מכרסי שבת בסבריא ומוציאי שבס בצפורי אא"ב קרובים להדדי נינהו ובתוך תחום שבת • קיימי היינו דמשכסת לה דמכניס שבת בפבריא ומוציאה בצפורי אא"א רחוקים מהדדי רנסו היכי משכחת לה כו' ומההיא דאסריק בשבת (דף ק"ד) כתב אות אחת בפבריא ואות אחת בצטרי חייב איכא למשמט מינה דסרווייהו בתוך תחוס שבס קיימי יפ"ש והובא בגליון הש"ס להגרע"א זצ"ל בשבת שם. ולכאורה לא משמע הכי מהא דאיתא בירושלמי סוף ברכות אמר רשב"ל במגילת חסידים מצאו כתוב יום תעזבני יומים אעזבך לשנים שיצאו א' סטבריא וא' מצפורי ופנעו זה כזה כחדא משכנא לא הספיקו לפרוש זה ימה עד שהלך זה מיל וזה טיל נמצאו רחוקים זה מזה ל מילין. וכטדרש איכה פסוק כלע ה' אימא י"ח טיל על י"ח מיל כמן סכריא לציפורי. ולכאורה יש ליישב זה לפמ"ש בב"כ (דף ע"ה) א"ר יוסי אני ראיחי צפורי כשלוסה והיו כה מאה ושמונים אלן" כו' וא"כ י"ל דמה שא"ר יוסי [כגירסש הש"ס ומ"ש הר"י מיגש א"ר ינאי כודאי הוא נועוס הדפוס] יהא סלקי ממכניסי שכח כסכריא כו' כיינו כעס שהיסה צפורי כשלווחה שהיסה גדולה הרבה כשסחה והיה סכריא קרוב לה כסוך חסום שכס שלה ואחר שנחרבה צפורי נסרחקה כמה מילין מסכריא. אמנם לפ"ז קשה מ"ש הר"י מיגש שם על הא דקאמר בסנהדרין(דן" ליא) היבמה הולכח אמר היבם להסירה סד כסה א"ר ירמיה (ובנט' הגירסא א"ר אמי) אפילו ממבריא לצפורי דקט"ל דהנם דקריב ספי אין כופץ אוסו לבא אצלה אלא היא הולכח אחריו להסירה והוכיח דבסוך סחוס שבח קיימי מהסוגיא הנ"ל ולפיז הא לא מוכח דבימי ר' אמי שכבר נחרבה צפורי ג"כ היו קרובין זה לזה כל כך [ואץ לומר דגרס א"ר ינאי יהא חלקי מ' שהיה ג"כ בזמן מאוסר דא"כ הדר יקשה מהמדרש הניל וגם דגירסח הש"ס א"ר יוסי עיקריח וכל.המימרוח שם הם של ר' יוסי] וגם קשה טמ"ש בירושלמי (סרק כיצד מעברין הלכה א') נוסק עיבור לעיבור דמר רשב"י יכול אני לעשוח שיהו טהלכין מצור לצידון ומסבריא לצסורי ע"י מסרוס ועיי בורגטן וא"כ שסיר משכחס לה דסכניס שבח בסבריא ומוציאה בצפורי הגס שהיו סרוחקין הרבה זה מזה שע"י מערוס וטרגנין יכול להלון גס מרחק רב וכן מצור לצידון הוא מהלך יום כדפרש"י שבח (דן" י"ט) • [ואין לומר שבא להוכיח דסשסעמזה שאינם מרוחקין הרבה דלא שכימא שילכו מרחק רב ע"י מערוח ובורגני! דז"א דבלשק הר"י מיגש מפורש דמוכיח מזה שהן קרובים להדדי בחון חסום שבת ממש . וגם קשה למה לא .הניא דברי הירושלמי הנ"ל] ועיין עירובין(דן" נ"ח) בענץ מדידת ההר וצסורי היסה בראש ההר וי"ל שע"י השיפוע היה רחוק הרבה. וביוחר קפה מיש הריסב"א בב"מ (דן" כ"ד) כהא דר' חנינא מצא גדי שחוט כץ מבריא לצסורי והסירוהו לו דכאשסה שככית דמי שאין אדם עשוי להטיל נכלהו שם וה"נ כין טכריא לצסורי דליכא אלא מיל ושטחי שכרי דרכים סובא ומבואר מדכריו דגס כימי ר' חנינא לא היה כיניהס אלא טיל והוא סוחר לדברי הירושלמי הנ"ל וצ"ע. והנה יש ליישב קושיס המיז דמה הוצרך לומר כסחמסן לסבריא דאסו לא ידענא שיעור מיל אלפים אמה די"ל שלא נוכל לידע מזה כשישר כדיוק לסי שלא נוכל לידע ש הוא האדם הכינוט אשר נמדוד כאצכע וטפח ואמה שלו ויחיישכ נס ההיא דפסחים:
ועיין ביומא (דף פ') כאוכל חלב כזה"ז צריך שיכחוכ לו שיעור שמא יכא כיד אמר וירכה כשישרין ט' דלא סחייכי קרכן עד דאיכא כזיח גדול ומשמע דהנם דשישרין הלמ"ט ושכמוס וחזרו ויסדום אינו ידוע השיפור כזיס כצמצום [דאי ניחוש שכאוסו זמן יסגדלו הזימים משישר גדלם כזה"ז הא כבר נתחייכ כשטח אכילה וגם דא"כ הול"ל להש"ס לומר שמא יסגדלו הזיסיס ולא בלשון שמא יבא ב"ד אחר] ועיין קדושין (ליח) חודיה אקרוב ומה שהקשו דהא נשחכחו שישרין ולס"ז בלא"ה אינו ידוע השיעור כזיח בצמצום אלא דלא סגי כלאיה וצריך שיאכל כזית גדול וחדא אכילה היא ויש להאריך בכ"ז:
ועמ"ש הרמב"ם (פרק ט' מהלכות ס"ת הלכה ט') וז"ל רוחב הגודל האמור בכל השיעורין האלו ובשאר שישרי שרה סלה הוא אצבע הבינוני וכבר דקדקנו כשישה ומצאנוהו רחב שבע שעורות ביטניות זו בצד זו בדוחק והן כאורך שש שעורות בטוח וכל מפס האסור בכל סרךם שא ארבע אצבעוח מזו וכל אמה ששה סססיס עכיל והביאו הש"ך יו"ד (שמן נ"ג וריש שק רע"ב) ובע"א (סימן י"א ס"ק ה') ונס זה אינו שיעור קצוב בדיוק שנצרך לדעס בדיוק גמור איזה שעורה שא ביטניס ואם שא שוה ברחבה וגדלה בצמצום ודיוק כפי מה שמדד בה הרמב"ם זיל ואם יהיה אן" הבדל קק בלחי שרגש הלא יצא מזה הבדל גדול מורגש בעני! שעור אלטם אטה וכדומה ולא יסק לומר שששט התורה הקדושה אשר כל סעיפי ההלכוח חצויין בה אינם קצובין בשיעור ידוע בלחי משתנה:
ויתכן לומר לענ"ד ששישר הגודל והטפח וכאמה הוא שישר קצוב ומדוייק ובלחי משחנה ומט שנדע בזטנט מדח המעטר שהוא אמד מארבשס סיליאן מאורך היקף כדור הארץ בשיעור קצוב כאשר נדע אורך היקף הכדור במכוק ק נדע מדח הפרסה לסי המבואר בפסחים (דן" ציד) דשחא אלפי פרסי הוי עלמא שהפרסה הוא אחד מששח אלפים מאורך היקף הכדור [ועיין סנהדרין(צ"ז) פיח אלש שני הוי עלטא וק נחלק אורך היקש לששח אלטס חלקים] והפרסה שא ארבעה מיל והמיל אלשס אמס ושא ששר ידוע ואינו מפתנה . והגס דאישתב רבא בפסחים שם מצינו לאחד מן כראשטס המפרש על הרמב"ם הלכות יסה"ס (פרק נ' הלכה ח') שכתב תיל שכדור האנץ כיד אלן" מיל דשה קוטר הארן ז' אלפים וח' סאות של בקירוב והמופס שדש נו כדור הארץ שא שעמדו במקום וטונו גובה הקוטב או כוכב סן הכוכבים והלט על פסח האנץ על קו מצי היום עד שנסוסן" הגובה הראשון מעלה אמס ומדדו המהלו שהלט אוש ומצאוש סיו מיל ושט שלישי של כסלו זה כש"ס מעלה יצא לפס כיד אלן" של ט' יעיש ומבואר מדבטו דשיח אלפי פרש שא שקן" כדור האנץ [ועיין בעירובץ(דן" י' ודן" סיז) שובסא דר"ם חיובסא והיצכתא כתסיה דדס שובסא והלכסא אין משום דדייקא מחטחץ טותיה ושין בביק (דן" ס"ו) וסיני י"ל דקיייל כרבא כדגעיר מרביה ובסקיא הארכחי בהסוגיא דפסהים שם] ולש זה מדס הפרסה =|ן פרסה געאגראשח והיקן" הכדור = 48 סיליאן אמה וא"כ האמה = -|- ממסר והאצכע ששא אמה — ||ן צענשסעסר . אמנם ססוגיס הש"ס בפסחים מבואר בפירוש דמצי שקן" הכדור שא שנחלק לששת אלפים פרסאוס דמזמן הרן עד שקיעה סהלכס ו' אלפא פרש ושהשטח ק"פ מסלוח המאיר ביחד מטצוצי השמש שא שחא אלש פרסי יעיש דהכי גשר רבא מרביה וא"כ מדס הפרסה = פרסה געאגראסיח ומדת האצבע = |י" צענסימעטר :
ויש להוכיח זה סדבט הרמב"ם שכסב(סרק א' משרובין הלכה י"ב) וזיל ליטרא כאסורה בכל מקום מלא שסי רבישוס וסנה האמורה בכ"ס סאה דינר והדינר שש מעץ והמעה משקל ס"ז שעורוח והסלע ד' דינרין והרביעית מחזקת מן כשם או סן שץ משקל י"ז דינרין ומצי דינר בקירוב נמצא הליטרא משקל ליה דיש. וכן כתב (פיו ממחנות סטים הלכה ח') נתן לו ירק נוסן לו משקל ליטרא ושא משקל ליה דינר [ומ"ש המעדני יו"ט (פ"ג דברכות אות ס') להקשוח מהירושלמי ששבא שאיש ס' גיד משה דלוג עביד ב' ליסרין וליטרא עביד סאה זח והזח שא דינר ששא משקל צ"ו שעורוח וכיה הרמב"ם בפי' המשנה דתרומות (פרק י' משנה ח') כבר כתב ליישב כד"ס (סיס דשה) שהזוז אינו דש כסטאר בש' המשנה שן" סאה ולסטנו הגירסא בירושלש וכמה ליטרא עבדא סאה זינץ. ומ"ש הגאון מיי ליישב דהסם דקאי על המשנה דדג טמא שכבשו. פס דג טשר כל גרב שהוא מתייק סאסים. אם יש בו משקל עשרה זוז לוג דגים שהוא כבד יותר ממיס טביד ב' לינורין של ק' זח שקשה לסנ"ד דלפי"ז אין הליכורא משקל קצוב והוא מדח מצי לוג ומשקלו משמנה ובש"ס וברסב"ס נחשב הליטרא למשקל קצוב ונס אין כובד דנים וצירס טולה כשלשה פטמים מטכד המיס והיין]. והנה ידום שמשקל הצפנסימססר מעוקב מיס זכים בהיויזמסלח מומס = ^4• צטלזיוס = 1.נראסס וכנס שהרמב"ם לא ביאר בדבריו סטלח מום המיס וא"כ יסכן שבחן במשקלו מיס הקלים יומר מטם בכובדס וכן לא כל סיר וסוני כיין שויס במשקל טבדס (שפטציפיצישס נטוויכס) ומשמנה לפי מלקי האלקאכל הקלים וחלקי הצוקטר והפאספאר אשר ימצאו במץ היין כזה הכבדים ק המיס ויתר היסודוח השורם אשר ט וייני האקלימים השוטח זו מזו יבדלו בסבטס וסטסס ומשקל טבדס [ועיין עירובין(דם ס"ד) ומיין מטס (דף ד') מביח מלאה יין שנפלה ליס כגדול ט' מ"שינן לשלשה לונין שאובין שלא יכו במקום אמד יס"ש והיין צןז למטלה טל פי סיס הכבדים יומר מצד מלקי המלח ויחר כיסודוס אשר בס וכן הנהרוס הגדולים אינס מחטרבין בראשיח שסף מרוצחס בפי הים שמימי הנכרוח קלים יוסר וצפים למטלה. וטיק שבח (דף כ') ועיין תב"ש (סיק כ"ח ס"ק כ"ד) שאינו מחטרב דם טוף בשל בהמה כ"א היכא דסערבק ליה בידים אבל כל היכא דאין מטרבין ליה רק זה נשפך ט"ג זה יממדו זה למסה חה למטלה וכתב דק משמע במטח שם דאסרינן מביס פלאה מיס ט' אלמא דהיכא דקאי וקיימא ולא סרבן ביד י"ל דקאי כל מד לחודיה ול"ש דם דסמיך ספי כפ"ש בשבח (דף ס"ז) ודק משמט ביומא (דף נ־מ) וסיג משמט בנזיר (דף ס"ד) דמים סם אסר סרה עומדים סיג שאר מים והא דנדה (דף ס"א) י"ל דסיסה שנפלה לדס שבנוסא שאני שהיא מחסיבס עכ"ד ולפפ"ש לא • מוכח מההיא דמביס פלאה סיס שנפלה לים כגמל ט' דשאני הסס שאינו פססרב ביס הגדול לפי שמימי היס כבדין יוסר ועפ"ש הסוס' בנדה שם דר"ש מקנו שוסס אפילו באקן סססרב יפה אך גם דס עוף ובהמה אינם שוץ כ"כ באיכוהס ואינו פססרב מעצמו ועיין בדה (דף י"ג) ובזבמיס (דף סי) גבי הניסנין במחנה אמס שנסטרט ט' וגבי צלומיס שנפלו לסוכה מים כל שהו אי יש בילה יס"ש אך הסם כייט היכא כשמערבן יפה ומש"ה המסרב יק חדש סס הישן סורס ומפשר מטנו כפי החשטן שדבר לח נבלל יפה לפי שיכול לערק יפה]. בכל זאח אין בירהס הבדל מורגש כ"כ במשקל טבדס וכאשר פדס הרביעיס מבואר בפסחים (דף קיס) שהוא אצבסיס סל אצבעיס ברום אצבעיס ומצי אצבס ומומש אצבס שהוא=|צ אצבעוס מעוקבים אם האצבע=^צטנסיסססר יהיה משקל הסלע שהוא ארבעה דינרין וכרביעיה הוא משקל י"ז ומצי דינר בקירוב וא"כ משקל הסלע = |-ג מרביטיס מים יין בקירוב שהוא = ^ג^"צ)ב נראמס־־ גראמס =|}|! 10ב נראסס שהוא יוסר משמונה לאסה והוא דבר בלחי אפשר וכמבואר ביו"ד (סיק שיה) שיעור ה' סלטים של פדיון הבן שהוא ה' לויס וקווינס או ה' לויכו ורביעים וכן פרש"י שהשקל הוא חצי אונקיא וכ"כ הרסב"ן ע"ס מסיק אחר שבא לידו השקל וכ"כ הרב כפסור ופרח שהגיע לידו פסבט שקל ישראל ומצאו ג"כ מטון לחצי אוקיא בריוח וק שקל ומצא ששפיד שטרום שוקלים לרע כרעח וכ"כ הגאון ריפב"ן זיל במגדל טז. ומבואר מזה בהמלס שמצי היקף הכדור היא שנחלק לששס אלפים פרסה וכסוגייס כש"ס דפססים וא"כ פדח האמה = |ן מעפר והאצבס = צטנסימפסר. ומשקל הסלע לס"ז==|ל"12 נראמם והוא יוסר מלויס ובאשר לא נדע מדת החום (טעמפעראטור) של המים ששיער הרמב"ם משקלה וגם הרמב"ם כתב ע"ד הקירוב ולא במכוון לא נוכל לצמצם משקל הסלט בדיוק נסור אמנם מבואר שמסשקל הסלע א' לאסה בריוח מתבאר נ־כ פדח הפרסה והאמה וכאצבס כס"ש . וט"פ האמור נדט כל המדוח שבחורה בשיטור קצוב ומדייק באשר אורך היקף כיול האר! הוא שיסור קצוב וידוט [וסדח המטער = 1,4061. ארשין] וטפיז נוכל לחשוב שיטור חלה שהוא מ"ג ביצה ומומש והרביטיח הוא ביצה ומחצה בחשבון ושיטור מדייק במדח הליעער והקווארס וטיק מגיא (סימן חנ"ו וסימן ר־י) ובש"ך יו"ד (סימן שכ"ד) [ויהיה החשבון מכוון ט"פ מדידס הביצים שבזמנינו]:
ולפי המבואר משקל הסלע = §-צ אצבטח מסוקביס מיס ובחולין (דף נ') נקדרה כסלט סרפה שאס חמחח חעמוד סל הספח וכתבו החוס' כשחקיף הסלט במוס וימחח המוס ויהיה בארט ספח וע"ש ברא"ש ובשיך יו"ד (סימן ל' סיק ה'; ובנקה"כ ובפר־ח ובסימן(מ"ח) ועכ"פ הוא בקירוב לזה השיעור [וס"ש דכפה יוחר מכסלס כגון דטיילן חלח קשייחא בציפא בדומקא בלא ציפא ברווחא וביומא (דף עיט) קאמר דשחי כוסבוס בלא נרטינסן לא כוו כביצה כוסבח הגסה ונרסינחה הוי יחירה סכביצה אר"פ הייט דאמרי אינשי חרי קבי דחמרי מד קבא דקשייחא ושריח שכנרטין הוא יוחר מן הכוחבח וא"כ כדסיילן חלח נרסיני חסרה בציפא בדוחקא הוי כביצה ומחצה ובשבח (דף טיח) קאמר וכמה שיטרה כסלט והתניא כגרוגרת אידי ואידי מד שיפורא פוא ושיטר נרונרח פחוס הרבה מזה כמבואר ביומא(דף פ') ד"ה ושיערו ועיין בטרות (דף ליח) ויש ליישב ויטיין בחב"ש מיש בזה]. ואס היקף הסלע הוא ארבטה אצבטח שסח הסלט = ^,4 אצבעות מרובפוס השוה להכפלת חצי היקפו עם מצי אלכסונו וכאשר טבד הכסף הול) 10-1 פעמים מכובד כפים יסלה ס"פ החשבון טבי הסלע "—?ב 0! = |^£צאצבע ומא בקירוב =^אצבע שמא" פחוס פחסישיס כאצבס. וכנס שלא נוכל לשער זה כדיוק באשר היה סטסח פתומי חותם אוסיוס וציורים כס"ש כרסב"ן זיל וטין בניסין(דף כ') ובב"ק(דף צ"ז)איזהו פסבט של ירושלים ט' וישתנה עייז סוביו ונס משקל טבדו ונס שכובד הכסף 10-1 פעמים מארק בהיוסובלאשוס תערובת (לינאסור) בכל זאת נדע שמא קרוב לזה השיעור וע' חולין(דף נ"ה) גבי מקב הסמול דאי אשחייר ביה בעובי דינר זהב כשרה ובשויע יויד (סיק מיג סעיף ד') שטבי דינר זהב לא ידענו שיעורו ובט"פ הוכיח בראיות שאינו יותר סכ"פ משליש אצבס ולפי המטאר שטבי כסלט הוא פחות מחמישית אצבע משמט בעובי דינר זהב הוא פחות מזה ועיין ביומא (דף ע"ב) ועמ"ש התוע"בביס (דף מיד) דיה אחד סכ"ה בדינר זהב ובכתובות (דף ציס) דה נס! לו ובשבועות (דף מיד) ד"ה החקבלסי ובזבמים (דף קס"ז) דיה גבה ממשים ובבטרוח (דף נ') דיה דמיזדבנא דדינר זהב סיה שוקל ב' דינרי כסף לסי שהזהב• כבד מכסף ונם דינר זהב היה סב משל כסף מדאמר פה מזבח שאץ בטביו אלא דינר זהב משמע דדינר זהב לא היס טביו שוס לשל כסף יט"ש וכאשר טבד הזהב יותר מתשעה סשר בטבד המים וכבד הרבה מכסף אין הכרח לומר שהיה סב הרבה משל כסף וטונח הסוס' הוא רק שהיה סב משט משל כסף סד שהיה משקלו כפלים. ומיס בודאי סיה פחוס מעובי הסלע [ומסמא דסוף מגינה דמה מזבס שאץ בסוביו ט' אדרבה משפע שמא דק משל כסף והתוס' בשבוטס ובזבמיס לא הביאו נחה ועפ"ש הספא"י שטטס נדו,] ועיין בחולץ (דף קייס) חודיה במסי וסדשיס נמי כעדשים דריש בן שסח שהיו כדינרי זהב וסם שומריהם יש בהם כמצה שבחד שומר יש כמה עדשים [ועיין גיטין (דף ל"ה) דאשתרשי לה מקום דינר שנשחכרה בו עיסס כעובי הדנר זהב ואולי מש"ה נקנו בשני בצומו שהיה או שיה .פרוסה ועיץ סססיס (דף נ"ז)|. ויודעי חקר מטבעות עסיקוס (טמיזמאסיק) יוכלו להיוס לעזר לברר עובי הסלע והדינר רסבס והיקפם:
וכתבתי דברי אלה בתור הצעה וחקירה בביאור ושיפור המדות שבתורתנו הקדושה אמנם להלכה נדרש לשקול הדברים היסב במאזני העיון ולברר דברי רבוסינו הגאונים זצ"ל אשר מימיהם אט שותים למען דעח כדרך אשר נלך בה להלכה למעשה והסוכן לאדם דעח יאיר פיני במאור הורתו ויצילני משגיאות . דברי הכותב יום ג' כ"ה שבט תרמ"ה פה ברעזי אליהו באאמ"ו הרב הה"ג ר' נפתלי הירץ שליט"א: