אבן האזל/מלכים/ה

אבן האזל ‏ מלכים ה

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

אין המלך נלחם תחלה אלא מלחמת מצוה, ואיזו היא מלחמת מצוה זו מלחמת שבעה עממים. ומלחמת עמלק ועזרת ישראל מיד צר שבא עליהם, ואחר כך נלחם במלחמת הרשות והוא המלחמה שנלחם עם שאר העמים כדי להרחיב גבול ישראל ולהרבות בגדולתו ושמעו.

והיא המלחמה שנלחם, הלח"מ תמה דלמה לא הביא דהא דלמעוטי עכו"ם דלא ליתו עלייהו הוי רשות כרבנן דאמרי למעוטי עכו"ם דלא ליתו עלייהו דהוי רשות, ולא כתב אלא שנלחם עם שאר העמים כדי להרחיב גבול ישראל דהיינו מלחמת בית דוד לרווחא דאמר בגמ' דהכל מודים בה וחלוקא דפלוגתא לא הוזכרה בדבריו כלל ותי' דהוזכרה במה שכתב ולהרבות בגדולתו דהיינו שלא יבואו עליו עכ"ל אכן עיין בפיהמ"ש בפ"ב דסנהדרין משמע מדבריו דת"ק לא סבר להך דינא דלמעוטי עכו"ם דלא ליתי עלייהו ורק ר' יהודא הוא דסבר דטעם זה גורם דהוי מצוה אבל לת"ק לא צריך טעם וכתב סתם שהריגת שאר אנשי האומות רשות, אלא דצ"ל שסמך על הכתוב דכתיב כי תצא למלחמה על אויביך (ואפשר דהוא כמו דאמר הגמ' בידוע שעשו שונא ליעקב וי"ל דזהו אפילו עשו אף שהוא אח ליעקב) ועוד י"ל דכיון דמלחמת הרשות צריך ב"ד ודאי יהיה טעם בדבר ולא הוצרך לפרש.

יב

לעולם ידור אדם בארץ ישראל אפילו בעיר שרובה עכו"ם ואל ידור בחוצה לארץ ואפילו בעיר שרובה ישראל שכל היוצא לחוצה לארץ כאילו עובד ע"ז שנאמר כי גרשוני היום מהסתפח בנחלת ה' לאמר לך עבוד אלהים אחרים ובפורעניות הוא אומר ואל אדמת ישראל לא יבאו כשם שאסור לצאת מהארץ לחוצה לארץ כך אסור לצאת מבבל לשאר הארצות שנאמר בבלה יובאו ושמה יהיו.

כך אסור לצאת מבבל לשאר הארצות הכס"מ כתב דמלשון הרמב"ם משמע דאסור לצאת מבבל לשאר ארצות ואף א"י בכלל עכ"ד אכן מפשטות לשון הרמב"ם נראה שאין כוונתו לומר שארץ ישראל בכלל דא"כ היה כותב בפירוש דאסור לצאת מבבל לא"י דזהו ממימרא דרב יהודה בכתובות כל העולה מבבל לארץ ישראל עובר בעשה והך מימרא שהביאו הרמב"ם דאסור לצאת מבבל לשאר ארצות הוא מימרא דשמואל התם ועוד דבכמה דוכתי מזכיר הגמ' מימרא דר"י ולא אמר דשמואל נמי ס"ל כן ולכן נראה דהרמב"ם לא פסק כרב יהודה כיון דרבי זירא הוי קמשתמיט מיני' וכן מצינו כמה אמוראים שעלו מבבל לא"י ומש"כ הרמב"ם טעמא דקרא שנאמר בבבל יובאו דזהו טעמא דר"י נראה דסובר הרמב"ם דבאמת גם טעמא דשמואל הוא מהך קרא אלא דשמואל מפרש דהך קרא הוא לגבי שאר ארצות ועי' בשמ"ק בסוף כתובות ד' תלמידי הרשב"א במש"כ לפרש הא דאמר קרנא ור' חנינא דסברי כאחוהי דרבה דשלחו לו לבוא לארץ ישראל.

-השמטות מגליונות-

מש"כ לעיל דמדברי הרמב"ם לא משמע דאסור לצאת מבבל לא"י וכדעת הכס"מ והא דהביא קרא דבבלה יובאו היינו משום דסובר דגם טעמא דשמואל הוא מהך קרא אלא דמוקי לה בשאר ארצות, ויש להוסיף ע"פ דברי התוס' שם בד"ה בבלה יובאו שכתבו אע"ג דהאי קרא בגלות ראשון כתיב יש לומר דבגלות שני נמי קפיד קרא, ולדברי התוס' יש לומר כיון דעיקר העשה דבבלה יובאו הוא בגלות ראשון אלא דמסתבר לשמואל דקפידא דקרא הוא גם בגלות שני ובזה מסתבר דכיון דישיבת א"י היא מצוה גדולה כמש"כ הרמב"ם בעצמו כאן והרמב"ן מנה זה למצוה מיוחדה לכן לא אלים הך סברא אלא על שאר ארצות ולא על ארץ ישראל ולכן שמואל אינו סובר כן אלא על שאר ארצות והרמב"ם פוסק כשמואל, ובעיקר מה שהביא הרמב"ם קרא דבבלה יובאו אף דבגמ' פריך מזה על ר' זירא ואמר על רב יהודא דכתיב קרא אחרינא דהשבעתי, ושקיל וטרי בגמ' ומביא פסוקים אחרים ועכ"פ קרא דבבלה יובאו אינו אלא בכלי שרת וא"כ צריך לבאר טעמא של הרמב"ם שכתב קרא דבבלה יובאו.

ונראה דהרמב"ם סובר דכיון דרב יהודא אמר בפי' דעובר בעשה מקרא דבבלה ע"כ דכן סובר באמת ומה דפריך הגמ' דבכלי שרת כתיב סובר הרמב"ם דכיון דכל הסימן בירמי' שם מדובר גם מזה שלא יצאו מתחת שעבוד מלך בבל ע"כ גם הא דכלי שרת הם צירוף לעיקר הגלות אבל גם על הגולים נאמר בבלה יובאו וע"ז נאמר עד יום פקדי אותם דזה קאי בודאי בעיקר על הגולים שיפקוד ה' אותם בימי כורש ורק בעיקר הפסוק הוא על גלות ראשון רק דשמואל סובר דבגלות שני נמי קפיד קרא כמש"כ התוס' אלא דמ"מ אינו סובר כן שמואל אלא על שאר ארצות ולא על ארץ ישראל דאיכא מצות ישיבת הארץ כמש"כ.

< הקודם · מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.