אבי עזר/ויקרא/יח

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


תנ"ך


תרגום אונקלוס


רש"י
רמב"ן
דעת זקנים
בכור שור
פירוש הרא"ש
הטור הארוך
חזקוני
ספורנו
רבנו בחיי
רלב"ג - ביאור המילות


אבי עזר (על אבן עזרא)
אברבנאל
אדרת אליהו
אלשיך
הכתב והקבלה
העמק דבר
הרחב דבר
יריעות שלמה
מזרחי
מיני תרגומא
מנחת שי
משאת המלך
משך חכמה
נחל קדומים
עמר נקא
צרור המור
תולדות יצחק
תורה תמימה



פרק זה עם מפרשים ואפשרויות רבות במהדורה הדיגיטלית של 'תנ"ך הכתר' (כולל צילום באיכות גבוהה של כתר ארם צובא בפרקים שבהם הוא זמין)לפרק זה במקראות גדולות שבאתר "על התורה"לפרק זה באתר "תא שמע"


דפים מקושרים

אבי עזר TriangleArrow-Left.png ויקרא TriangleArrow-Left.png יח

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

ג[עריכה]

ובחוקותיהם לא תלכו. דקשה להרב תיבת תלכו נאמר להולך בדרך או בעצת רעהו ולא מצינו ששמש במעשה אשר יעשו לכן דחק הרב לומר שלא ירגיל אדם וכו' ודברי רבותינו ידועים ופשוטים במקרא:

יז[עריכה]

שארה הנה. הם שני שמות כמו צדק צדקה מוקד מוקדה לפי דעת הרב ושניהם הוראתם קרבת איש:

יח[עריכה]

לצרור וגו' וזו איננה ראיה. עיין לקמן בפסוק את משפטי תעשו כתב הרב ואם יש לך לב תוכל להבין וכו' לכן כתב הרב פה וזו אינה ראיה גמורה כי את כל התועבות קאי על התושבים מבני הארץ ועיין הרמב"ן בפרשת תולדות ובמזרחי פרשת קדושים בדיבור המתחיל אם תאמר קין נשא אחותו וכו':

כא[עריכה]

להעביר כמו לשרוף. פלוגתא דאביי ורבא בפרק ארבע מיתות ומה שכתב הרב בניאוף על שמונה מעלות עיין פרשת יתרו תמצה מבוארים היטב כי נוציא לנו מוסר גדול משמירתן:

כג[עריכה]

תבל הוא. והמדקדק הבחור נתן סימן ארבעה הם קטני ארץ[1] שש הנה שנא ה'[2] ברש"י פרשת קדושים בדיבור המתחיל תבל עשו משמע שיש דעות אם שרשו תבל או בלל. ועיין מזרחי שם. אבל לפי דברי הרב בפרשת אמור בדיבור המתחיל תבלל בעינו אין הכרע לדברי המזרחי כלל וגם רש"י סובר לשני הפירושים דשרשו בלל:

כו[עריכה]

ואת משפטי תעשו וגו'. כי משפט סובל הוראות מצות וחוקים וגם סובל הוראת דין ועונש על העוברים וכמו ונסכיהם כמשפטם חוק. בצדק תשפוט דין. ומצינו אצל עונש או שכר לעשות משפט עמו לעשות בהם משפט עושה משפט לעשוקים אבל במקום שהוראתו דין וחוק ומצוה נאמרה לפרקים בלשון שמירה והרב רדף אחר רוב המקרא שהוראתו דין ומשפט אף ששינה הכתוב בלשון שמירה ונעלם מן הרב גמרא יומא בפרק שני שעירים תנו רבנן את משפטי תעשון וכו':

כח[עריכה]

כאשר קאה. דהרב סובר שהוא מגזרת נחי למ"ד ה"א והוראתה לשון זכר ומביא ראיה דמצינו במקרא בלשון זכר כאשר הורגל לומר כל דבר אשר אין בו רוח חיים זכרהו ונקבהו אבל לפירוש השני סובר הרב ששרשה קוא לכן כתב שחסר מלת היא רמז בערב היא באה וכמו באה עם הצאן ולא קאמר הרב סתם ששרשה קוא על משקל בוא כי בעורר בצחותו מה שכתב כבר בכל לשון בינוני הנמצא במקרא שחסר היה כמו ופרעה חולם וכן רבקה שומעת וגם כאן מוכח שהוא בינוני מטעם הנגינה וגם הוראתו כי עודנו קאה ומתעב בגוים ההמה לכן כתב שחסר היא והדברים כנים:

ל[עריכה]

וטעם אני ה' אלהיכם. לא ידעתי מדוע שנה המחבר דרכו הרגיל לפרש על מאמר אני ה' סוף שמיני בפסוק והייתם קדושים ולעיל בפסוק ונשא עונו:



שולי הגליון


  1. לשון הכתוב (משלי ל כד); כלומר: תיבת 'תבל' עם ארבע נקודות (התי"ו והבי"ת שתיהן צרויות) פירושה כמו 'ארץ'.
  2. לשון הכתוב (משלי ו טז); כלומר: תיבת 'תבל' עם שש נקודות (התי"ו והבי"ת שתיהן סגולות) פירושה תועבה אשר שנא ה'.
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף