לחם משנה/אבל/יא
< הקודם · הבא > משנה תורה להרמב"ם נושאי כלים לחם משנה מפרשי הרמב"ם |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
ג[עריכה]
אין מברין אלא על מטות זקופות וכו'. בפרק ואלו מגלחין (דף כ"ו:) אמרו תנו רבנן ההולך לבית האבל אם היה לבו גס בו יברוהו על מטות כפויות ואם לאו יברוהו על מטות זקופות והביא הטור זה בסימן שע"ח ופירש בו שני פירושים אחד בשם ר"י שהמברה יושב על מטה זקופה אבל האבל יושב על כפויה וכשלבו גס בו אף המברה יושב על כפויה ובשם הראב"ד ז"ל פירש כשאין לבו גס בו אף האבל יושב על מטה זקופה ע"כ ולפי זה מ"ש במתני' אין מברין אלא על מטות זקופות הוי אפי' מי שלבו גס בו וכן פירשו המפרשים ורבינו השמיט כל זה ולא ידעתי למה:
אבל נוהגים בהם דברי אבילות וכו'. כתב הרב כ"מ דיש לתמוה על השאלתות דמאן פלג ליה פורים מחנוכה ור"ח לומר דפורים מבטל האבילות ולא ר"ח וחנוכה. ואין זו קושיא דכבר פירשו הטעם כמבואר בפסקי הרא"ש משום דבפורים כתיב ימי משתה ושמחה מה שאין כן באינך גם תמה על הר"ם מרוטנבורק דמנין לו לחלק בין פורים לחנוכה ור"ח משמע דאית ליה דמאי דכתב מהר"ם דאינו נוהג אבילות הוא בפורים דוקא ולא בחנוכה ור"ח וכן נראה מדברי הטור שלא הזכיר דין זה בהל' אבל ולא בהלכות חנוכה ופורים אלא בפורים דוקא בסוף הלכות מגילה וכן משמע לשון מהר"ם בתחלתו שהביא הרא"ש ז"ל בפסקיו שכתב והורה רבינו מאיר שלא יתאבל כלל בפורים דימי משתה ושמחה כתיב משמע דהיינו בפורים דוקא אבל קשה קצת מ"ש אחר כך וחנוכה ופורים אסורים בהספד ובתענית דמהאי טעמא משמע דאפילו בחנוכה נמי דינא הכי וכן מהראיה שהביא מחנוכה ופורים דאינם מקוננות. וי"ל דאין זו ראיה גמורה אלא סמך לראיה ראשונה אבל עיקר הראיה משום דכתיב ימי משתה ושמחה וזה אינו אלא בפורים דוקא ולכך כתב דאינו נוהג אבילות בפורים לחוד:
ז[עריכה]
שבעת ימי החתנות וכו'. מה שהשיג הר"א ז"ל על רבינו במה שאמר שלא יעלו ימי המשתה לשלשים וכן במה שהשיגו בסוף הפרק שכתב שישא אחר שבעת ימי האבלות ולמה לא ימתין עד שלשים נתבאר טעם רבינו בטור יורה דעה סי' ש"ב עיין שם:
מהדורה זמנית - הבהרה הטקסט הזמני פורסם ברישיון התואם לפרסומו כאן. אך אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |