חתם סופר/חולין/נט/ב

חתם סופר חולין נט ב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

כל שיש לו קרנים וכו' צ"ע במתניתין כלאים פ"ח משנה וי"ו ומייתי לי' לקמן ש"ס פ' ע"א פלוגתת רבנן ור' יוסי בשור הבר ועמ"ש תי"ט שם דסי' חי' נאמרו חוץ משור הבר ולא הבנתי זה וצ"ע:

ר' דוסא אומר יש לו קרנים. הריב"ם שבתוס' ס"ל מתניתין כל שיש לו קרנים ר' דוסא היא ורצה מג"א סי' תקפ"ו לפרש אקרני חי' קאי הכלל אבל קרני בהמה יש בלי טלפים. וצ"ע אם אפשר לומר כן נימא נמי איפכא בבהמה כ"ע מודים כל שיש לו קרנים יש לו טלפים ומתניתין דנדה ככ"ע ובקרני בהמה כסתם קרניים ופלוגתייהו בקרני חי' דוקא בהא ס"ל לר' דוסא יש קרניים בלי טלפיים אע"כ מדלא אמר ריב"ם הכי ש"מ לא ניחא לי' לאוקמא מתניתין בבהמה דוקא ולא בחי' אלא בכל מין ומין ועוד אפי' מיתוקם בבהמה לחוד בחי' לחוד בודאי לא מיתוקם לי' בלי דוחק דנימא רישא כל שיש לו קרניים בחי' מיירי וסיפא ויש שיש לו טלפים וכו' היינו חזיר דשליט בעולמו יודע דליכא טלפים אלא בחזיר וא"כ סיפא בבהמה ורישא בחי'. מיהו רמב"ם בפי' המשנה מפורש כל שיש לו קרנים בקרני חי' א"ש לשיטת ר"ת דטלפיים נמי בטלפי חי' קאמר וסיפא יש שיש לו טלפיים כטלפי חי' והיינו עז שטלפיו דומים קצת לטלפי חיה אעפ"י שאינם ממש כטלפי חיה מ"מ דומות הם כמ"ש מהרש"ל והסביר דבריו ביש"ש ע"ש וא"כ א"ש אבל לשיטת ריב"ם דליכא היכר בטלפי חי' ע"כ סיפא בחזיר ורישא בחי' זה אינו במשמעות אע"כ סתם כל שיש לו קרניים כללא הוא בין בבהמה בין בחי' ויפה הקשה ר"מ רבקש ומג"א לא הועיל כלום ועיין אריכות של מחצית השקל ולא העלו ארוכה:

וקרש אעפ"י שאין לו אלא קרן א' עיין פר"ח סי' פ' דמייתי דברי בעל שלטי גבורים פרק נ"ב ועיינתי הפרק ההוא ושם נאמר דודאי כללא הוא כל שיש לו קרניים יש לו טלפיים אבל דוקא ב' קרניים אבל קרן א' יש שיש להם סי' טהרה ויש שאין להם ומייתי כמה בע"ח בעלי קרן א' ואין להם סי' טהרה ומשו"ה תנן במתניתין כל שיש לו קרניים לשון רבים ולא תנן כל שיש לו קרן בלשון יחיד כמו דתנן כל שיש לו סנפיר אע"כ דוקא קרניים שנים הוה סי' טהרה ולא א'. והיינו דאמרינן וקרש אעפ"י שאין לו אלא קרן א' והוה סד"א דיהי' טמא אפ"ה טהור היא. ועפ"ז צע"ג ש"ס דשבת כ"ח דמיירי משור שהקריב אדה"ר ש"מ דתחש טהור הי' ומאי ראי' הוא זה הרי כמה בעלי קרן א' טמאים הם והניח בצ"ע וכן הפר"ח תמה בזה עפ"י הנ"ל ולפע"ד ליישב דודאי מסברא חצונה סברא הוא כיון דעכ"פ בעל קרן א' אפשר שיהי' טהור כמו שמצינו קרש א"כ מסתמא תחש טהור הי' דכיון שהעיד ר"מ שהקב"ה בראו לפי שעה לצורך המשכן מהיכי תיתי נימא שברא דבר טמא למשכן ובעלמא אמרינן אין דבר טמא יורד משמים וה"נ דכוותי'. אלא לכאורה הא חזינן שנברא חסר שהרי הי' לו לברוא אותו בשני קרניים בסי' טהרה מבורר ואפ"ה לא נברא אלא בקרן א' הה"נ נימא דטמא הי' לשום טעם כמוס אצל הקב"ה ע"כ אמר קרן א' אינו ריעותא שהרי גם שור הראשון שנברא בעולם הי' בעל קרן א' ואותו כיפר על אדה"ר וראוי הוא שיברא הקב"ה דוגמתו לצורך מלאכת המשכן אבל טהור הוא עכ"פ וא"ש בעזה"י ומיושב גם דברי תוס' ד"ה וקרש וכו' וק"ל:

והזהרו ברבי אחאי דמאיר עיני הגולה הוא פי' עיזא דכרכוז הוא ספק עז ספק צבי ור' אחאי לא בעי להחליטו להתירו כצבי כוון שישן וב' עיניו סתומים ויאמרו ח"ו דומה דודי לאותו צבי וח"ו כי הקב"ה עינו פתוחה על ישראל בגולה כמ"ש תוס' בשם המדרש והיינו מאיר עיני הגולה:

בין אונא לאונא פי' מהר"מ שיף בין אזן לאזן והיינו רוחב פניו וכן נראה דאין לומר בין אונא דריאה דמי ראה אותו במותו דאין נכנס ליער שלו לראות נבלתו ולא הרגו אדם מעולם. אבל בחייו אפשר שראוהו אדם מרחוק ושיער רוחב פניו והיינו דפירש"י לקמן משכי' דטבי' בי' עילאה ארכו ולא פי' משכי' עורו אבל איהו גופי' גדול טפי טובא דצבי אין עורו מחזיק בשרו אבל רש"י לא רצה לפרש כן דמי מדד עורו המופשטת כנ"ל ע"כ פי' אורכו של הטבי' דבי עילאה קאמר:

מאי רבותי' פרשא קטל ארי'. נראה הקיסר ידע דהמשלים הללו אינם אלא לסבר האזן. אך הקיסר דיבר כלפי הנביא שאמר על עצמו ארי' שאג מי לא ירא ה' אלקים דבר מי לא ינבא המשיל מוראו מפני הקב"ה כמוראו מפני הארי ומאי רבותי' דארי' פרשא קטל ארי' ואין השכינה שורה אלא על חכם גבור ועשיר וא"כ גבור כמותו מאי רבותי' להמשיל יראתו את ה' כמוראו מפני הארי והשיב לו ריב"ח כאימתו מפני ארי' דבי עילאה וק"ל:

בעינא דאיחזא לאלקינו עמהרש"א ח"א:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף