בבלי/ברכות/יד/א
| < עמוד קודם · עמוד הבא > מעבר לתחתית הדף | |||
|
תלמוד בבלי
מפרשי הדף רש"י תוספות רשב"א תוספות הרא"ש ריטב"א שיטה מקובצת מהרש"ל חי' הלכות מהרש"א חי' אגדות מהרש"א פני יהושע צל"ח פתח עינים רש"ש בית נתן שיח השדה מראי מקומות |
ובפרקים שואל מפני הכבוד ומשיב שלום לכל אדם תניא נמי הכי הקורא את שמע ופגע בו רבו או גדול הימנו בפרקים שואל מפני הכבוד וא"צ לומר שהוא משיב ובאמצע שואל מפני היראה ואצ"ל שהוא משיב דברי ר' מאיר ר' יהודה אומר באמצע שואל מפני היראה ומשיב מפני הכבוד ובפרקים שואל מפני הכבוד ומשיב שלום לכל אדם בעא מיניה אחי תנא דבי רבי חייא מרבי חייא בהלל ובמגילה מהו שיפסיק[1] אמרינן ק"ו ק"ש דאורייתא פוסק הלל דרבנן מבעיא או דלמא פרסומי ניסא עדיף א"ל פוסק ואין בכך כלום אמר רבה ימים שהיחיד גומר בהן את ההלל בין פרק לפרק פוסק באמצע הפרק אינו פוסק וימים שאין היחיד גומר בהן את ההלל אפי' באמצע הפרק פוסק איני והא רב בר שבא איקלע לגביה דרבינא וימים שאין היחיד גומר את ההלל הוה ולא פסיק ליה שאני רב בר שבא דלא חשיב עליה דרבינא: בעי מיניה אשיאן תנא דבי ר' אמי מר' אמי השרוי בתענית מהו שיטעום אכילה ושתיה קביל עליה והא ליכא או דילמא הנאה קביל עליה והא איכא א"ל טועם ואין בכך כלום תניא נמי הכי מטעמת אינה טעונה ברכה והשרוי בתענית טועם ואין בכך כלום עד כמה ר' אמי ור' אסי טעמי עד שיעור רביעתא: אמר רב כל הנותן שלום לחבירו קודם שיתפלל כאלו עשאו במה שנאמר חדלו לכם מן האדם אשר נשמה באפו כי במה נחשב הוא אל תקרי במה אלא במה ושמואל אמר במה חשבתו לזה ולא לאלוה מתיב רב ששת בפרקים שואל מפני הכבוד ומשיב תרגמה ר' אבא במשכים לפתחו (א"ר יונה א"ר זירא כל העושה חפציו[2] קודם שיתפלל כאלו בנה במה[3] א"ל[4] במה אמרת א"ל לא[5] אסור קא אמינא[6] וכדרב[7] אידי בר אבין ד)אמר רב אידי בר אבין אמר רב יצחק בר אשיאן אסור לו לאדם לעשות חפציו[8] קודם שיתפלל שנאמר צדק לפניו יהלך וישם לדרך פעמיו[9] ואמר רב אידי בר אבין אמר רב יצחק בר אשיאן כל המתפלל ואח"כ יוצא לדרך הקב"ה עושה לו חפציו שנאמר צדק לפניו יהלך וישם לדרך פעמיו: (ו)א"ר יונה א"ר זירא כל הלן שבעת ימים בלא חלום נקרא רע שנאמר ושבע ילין בל יפקד רע אל תקרי שבע אלא שבע א"ל רב אחא בריה דרבי חייא בר אבא הכי א"ר חייא א"ר יוחנן כל המשביע עצמו מדברי תורה ולן אין מבשרין אותו בשורות רעות שנאמר ושבע ילין בל יפקד רע: אלו הן בין הפרקים וכו': א"ר אבהו א"ר יוחנן הלכה כר' יהודה דאמר בין אלהיכם לאמת ויציב לא יפסיק א"ר אבהו א"ר יוחנן מאי טעמיה דרבי יהודה דכתיב
- ↑ מהו שיפסיק מי אמרינן (הגהות הב"ח).
- ↑ בכל כתה"י כל הנותן שלום לחבירו.
- ↑ בכ"י פירנצה וא"פ וכ"י גניזה א' עשאו במה (וכעי"ז בכ"י באזל), ובכ"י מ' ופריס וב' כת"י גניזה נוסף ואמרי לה כאלו עשאו במה, וכן הוגה בכ"י פירנצה.
- ↑ בדפו"ר ורוב כת"י אמרו ליה.
- ↑ בכתה"י אנא.
- ↑ כ"ה בנד' כ"י פירנצה ובאזל, ובמ' אמינא. בא"פ פריס וכ"י גניזה א' אמרי (בכ"י גניזה א' דאמר..).
- ↑ כ"ה בנד' כ"י פירנצה ובאזל. בכ"י א"פ מ' פריס וכ"י גניזה א' כדרב.
- ↑ כ"ה בנד' ואו"ז וכ"ה בשט"מ עי' מה שפי' (דק"ס), וכעי"ז בכ"י באזל שיעשה חפציו, ובכ"י פירנצה שיעשה צרכיו. ובכ"י פריס לצאת בדרך (ובכ"י גניזה א' לדרך).
בכ"י א"פ (בית נתן) מ' וכ"י גניזה שיתן שלום לחבירו, וראה לקמן בסמוך. וכ' בדק"ס דכ"ה בע"י ובמנוה"מ נר ג' כלל ג' ח"א פ"א וכן העתיק למימרא דר' אידי בר אבין בבה"ג פ' אין עומדין ואע"ג דדחוק הוא לאוקמי קרא דצדק לפני יהלך אשאילות שלום ואולי מפני זה מחקו רש"י בד"ה ה"ג דמאי משמע שלום מהכא י"ל דאינו אסור אלא במשכים לפתחו וזהו וישם לדרך פעמיו שישכים לפתחו אחר שצדק לפניו יהלך וזה שסיים הבה"ג אחר וישם לדרך פעמיו והנ"מ במשכים לפתחו. וגי' הרא"ה והרשב"א היה או כגי' הכ"י [א"ה שיתן שלום לחבירו] או כגי' האו"ז [א"ה לעשות חפציו]. - ↑ בכי"מ נוסף אמר רב אידי בר אבין א"ר יצחק בר אשיאן אסור לו לאדם לעשות צרכיו לצאת לדרך קודם שיתפלל שנ' צדק לפניו יהלך, והנה בכ"י גניזה א' (הגורס לעיל בסמוך "שיתן שלום לחבירו") נוסף כעי"ז ואמר רב אידי בר אבין א' ר' יצחק בר אשיאן אסור לאדם שיעשה חפציו קודם שיתפלל שנ' צדק לפניו יהלך וגו' ואמר רב אידי בר אבין אמר ר' יצחק בר אשיאן אסור לאדם לצאת לדרך קודם שיתפלל שנ' צדק לפניו יהלך וגו' (וכגי' זו ממש הוגה על הגליון בכ"י פירנצה, וכן המשך הגמ' כל המתפלל כו' נוסף עה"ג. וכ"ה הגי' בכ"י גניזה א' אבל שם הלשון השני דלצאת לדרך נוסף עה"ג), ונראה שגי' כי"מ הוא עירוב ב' לשונות אלו, דלא כדק"ס שכ' וז"ל, צ"ל "ולצאת" ועי' בע"י והגי' לצאת לדרך לחוד כ"ה גם ברי"ף ורא"ש ובפסקי רי"ד וברור הוא שכן היה גיר' הטור בסי' פ"ט שכתב ואסור לעסוק בצרכיו או לצאת לדרך כו' וע"ש בב"י עכ"ל, ויתכן שהטור גרס כגי' כ"י הגניזה הנ"ל.
וכ' בדק"ס עוד וז"ל, והנה הרי"ף והרא"ש העתיקו אר"י בר אשיאן אסור לאדם לצאת לדרך קודם שיתפלל וכתב ע"ז הצל"ח ולפי גירסתם צ"ל שגם בדר' יונה אר"ז הוו גרסי כל היוצא לדרך קודם שיתפלל כאלו כו' שהרי ע"ז מסיק וכדרב אידי כו' וע"ש שהאריך ופשוט הוא שהיה גירסתם כגי' הכ"י והרי מימרא דשלום לא העתיקו בשכבר העתיקו דברי רב כל הנותן שלום כו' והביאו רק המימרא השניה, עכ"ל.
ועוד חילוק, שבכי"מ הגי' "אמר רב אידי" ולא "ואמר", ועה"ג כתוב בזה"ל, אמ' רב אידי בר אבין אמר רב יצחק בר אשיאן אסור לו לאדם כו' גרסינן, רש"י. פי' לפי' לא גרסינן ואמר דמלתיה דרב אידי בר אבין ודר' יצחק בר אשיאן דלעיל גררא היא ואין כאן מקומו, עכ"ל. ודחוק הוא, דא"כ הול"ל אר"י בר אשיאן גר' ול"ג ואמר, ועי' טעמו של הדק"ס לעיל בסמוך.