עריכת הדף "
תורה תמימה/ויקרא/כז
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
== כא == '''והיה השדה. ''' אמר רב פפא, הקדיש טרשין {{תוספת|קכא|סלעים שאינן ראוין לזריעה.}} ולא גאלן יוצאין ביובל, מאי טעמא, שדה אמר רחמנא – כל דהוא, אבל הקדיש אילנות ולא גאלן אין יוצאין ביובל, מאי טעמא, שדה אמר רחמנא, ולא אילנות {{תוספת|קכב|עיין מש"כ לעיל בפ' ט"ז אות פ' וצרף לכאן. ועיין בתו"כ כאן בזה"ל, והיה השדה בצאתו ביובל, מכאן שהשדה קרוי בלשון זכר. והש"ך בחו"מ [[ש"ך/חושן משפט/שטז#ה|סי' שט"ז ס"ק ה']] חקר בזה ולא הביא מכאן, ומש"כ שם ראיה דהוא לשון נקבה ממ"ד פ' תבא {{ממ|[[תנ"ך/דברים/כח#לח|דברים כח לח]]}} זרע רב תוציא השדה, אינו מוכרח, די"ל כמש"כ איזו מפרשים{{הערה|הוא ה'תרגום אשכנזי' מבית מדרשו של רמ"ד הידוע, עי' על זה מש"כ רש"ש {{ממ|ב[[רש"ש/בבא קמא/נח/ב|ב"ק נח:]] וב[[רש"ש/ערכין/כה/ב|ערכין כה:]]}} ובהערות שם. ובפירוש רבי יוסף בכור שור {{ממ|[[בכור שור/דברים/כח#לח|דברים שם]]}} פירש גם 'זרע רב תוציא', מביתך אל השדה לזרוע, ותחרוש ותזרע ותטרח, ע"כ.}} דהמלה תוציא היא כנוי לאדם שיוציא זרע רב אל השדה וכתרגום אונקלוס{{הערה|הכוונה לנוסחת התרגום אונקלוס לפנינו דגרסי: תפיק '''ל'''חקלא. אך גירסת התרגום בתאג' התימני: תפיק חקלא. ובשו"ת יד אלעזר {{ממ|[[יד אלעזר/מד#סוף|סוף סי' מד]]}} (תשובה לר"י רייפמאן) כתב להוכיח מסברא ומגמרא גם מריהטת המקראות דמסתברא כגירסת 'תפיק חקלא'. עיי"ש. [מאידך מהמשך הקללות 'כרמים תטע ועבדת ויין לא תשתה ולא תאגור', יש במשמע כגירסת 'תפיק לחקלא'. וכך גם בחגי {{ממ|[[תנ"ך/חגי/א#ו|א ו]]}} כתיב: זרעתם הרבה והבא מעט. הרי שהקללה היא שזריעה תהיה רבה ולא שהתנובה תהיה רבה {{ממ|הרב אליהו דיסקין, כי תבא, תשפ"א ד'}}]}}, ועי"ש עוד.}}. (שם י"ד ב'). '''והיה השדה וגו'. ''' בעי מיניה רמי בר חמא מרב חסדא, הקדישה פחות משתי שנים לפני היובל מהו שתצא לכהנים, אמר ליה, כתיב ואם לא יגאל והיה השדה בצאתו ביובל וגו', והאי נמי בת גאולה היא {{תוספת|קכג|ר"ל אם הקדישה פחות משתי שנים לפני היובל ובא אחר וגאלה ולא בגירוע אלא חמשים שלמים כמבואר לעיל פ' י"ח. וגדר הספק בזה משום די"ל כיון דכתיב ונגרע מערכך והיה השדה בצאתו ביובל והו"א בת גרעון יוצאת לכהנים וזו דלאו בת גרעון היא כמבואר לעיל בפסוק י"ח אינה יוצאת ביובל, ופשיט דהאי נמי בת גאולה היא.}}. (שם כ"ה ב'). '''והיה השדה וגו'. ''' תניא, רבי שמעון בן יוחאי אומר, אין שדה חרמין נוהג אלא בזמן שהיובל נוהג, שנאמר והיה השדה בצאתו ביובל קודש לה' כשדה החרם {{תוספת|קכד|ומסיק בגמ' בקרקעות דארץ ישראל אבל במטלטלי דא"י ומטלטלי וקרקעות דחו"ל נוהג חרמין אפי' בזה"ז, משום דקרקעות דחו"ל כמטלטלי דא"י נחשבין, ולכן המחרים בזה"ז לבדק הבית מטלטלין או גם קרקעות בחו"ל אסורים בהנאה וצריך לאבדן מן העולם, ומותר לפדותן אפי' לכתחלה ואפי' בפרוטה ומשליך אותם לים המלח. וחכמים דנו שיפדה בארבעה זוזים או קרוב לזה כדי לפרסם הדבר ומשליכן בנהר, ואם החרים לכהנים בזה"ז נותנם לכהנים הנמצאים באותו מקום, כיון שעתה אין כהני משמר, ואם החרים סתם הוי ג"כ לכהנים כמש"כ בסמוך סתם חרמין לכהנים, ועיין ברמב"ם סוף הל' ערכין.}}. (שם כ"ט א'). '''קדש לה'. ''' תניא, הגיע יובל ולא נגאלה, הכהנים נכנסין לתוכה ונותנין את דמיה {{תוספת|קכה|דהכי כתיב ואם לא יגאל את השדה ואם מכר את השדה וגו' והיה השדה בצאתו ביובל וגו' לכהן תהיה אחוזתו, וה"ק, שאם לא יגאל דהיינו הבעלים, או אם מכר וגו' בשני דרכים אלו לא יגאל עוד אלא והיה בצאתו ביובל וגו' לכהן תהיה אחוזתו, והכהנים הם כהנים של משמר המשמשים באותה שבת שיום הכפורים של יובל חל בו, ונותנים חמשים סלעים עבור כל שטח זרע חומר שעורים, כמבואר לעיל בפ' ט"ז ויפלו הדמים לבדק הבית, וכמו כן הפירות שצמחו עד היובל הן לבדק הבית.}}, דברי ר' יהודה, מאי טעמא, יליף קודש קודש ממקדיש בית, מה להלן בדמים, אף כאן בדמים {{תוספת|קכו|דהתם כתיב ואיש כי יקדיש את ביתו והעריכו הכהן, ולא נפקא לכהנים אלא שנפדה בדמים, וה"נ כן, ולכן אי פריק לה אחר הוו דמים לבדה"ב הקדש, וכי מטי יובל נפקא בחנם לכהנים, ואי לא נגאלה יהבי כהנים דמי חמשים שקלים ושקלי לה.}}. (ערכין כ"ה ב'). '''כשדה החרם. ''' ת"ר, מניין לכהן שהקדיש שדה חרמו {{תוספת|קכז|שדה שהחרים ישראל והגיעה לחלקו של כהן דסתם חרמים לכהנים [כבדרשה הסמוכה].}} שלא יאמר הואיל ויוצאה לכהנים ביובל והרי היא תחת ידי תהא שלי, ודין הוא, בשל אחרים אני זוכה בשל עצמי לא כש"כ, ת"ל והיה השדה כשדה החרם, וכי מה למדנו משדה החרם {{תוספת|קכח|ר"ל מה בא שדה החרם ללמד על שדה היוצאה לכהנים ביובל.}}, מעתה הרי זה בא ללמד ונמצא למד, מקיש שדה חרמו לשדה אחוזה של ישראל, מה שדה אחוזה של ישראל יוצאה מתחת ידו ומתחלקת לכהנים אף שדה חרמו יוצא מתחת ידו ומתחלקת לאחיו הכהנים {{תוספת|קכט|עיין בחו"מ סי' ס"ו סעיף כ"ג מחלוקת הפוסקים אם יכול יורש למחול שט"ח שלו דבא לו מכח אביו, כגון ראובן הלוה לבנו בשטר ומכרו לשמעון ומת ראובן אם יכול הבן לומר הואיל ואני יורש החזקתי למחול לעצמי ואין לי לשלם כלום מדינא דגרמי או לא, יעוי"ש. ותימא שלא העירו מסוגיא ודין שלפנינו דמפורש כהאי גונא שאינו יכול להחזיק לעצמו, וגם בכתובות פ"א ב' איתא כעין דין זה הרי שהיה נושה באחיו ומת והניח שומרת יבם, לא יאמר הואיל ושאני יורש החזקתי, אלא מוציאין מיבם ויקח בהם קרקע והוא אוכל פירות, וכפי הנראה בנוי יסוד דין זה על הדרשה שלפנינו שיש לה רמז ויסוד בתורה, ועיין באה"ע סי' ק"ה ס"ו וצ"ע.}}. (שם ל"ד א'). '''לכהן תהיה. ''' מלמד שסתם חרמים לכהנים {{תוספת|קל|ר"ל ולא לבדק הבית, והיינו אם אמר סתם זה יהיה חרם ולא אמר חרם לבדק הבית או חרם לשמים, דאז יפלו לבדק הבית. וטעם הדרשה מדדימה הווייתה לכהן לשדה החרם ש"מ דחרם לכהנים, והא דכתיב לקמן פסוק כ"ח כל חרם קודש קדשים הוא לה', דלשון זה משמע דשייך לבדק הבית ולא לכהנים יתבאר שם אי"ה. ובזה"ז המחרים מטלטלין או גם קרקעות בחו"ל נותנן לכהנים, כמש"כ לעיל אות קכ"ד.}}. (שם כ"ח ב'). '''לכהן תהיה. ''' אמר ר' חייא בר אבין, החרים שדותיו נותנן לכהן שבאותו משמר, שנאמר כשדה החרם לכהן תהיה אחוזתו וגמר לכהן לכהן מגזל הגר {{תוספת|קלא|בפ' נשא כתיב האשם המושב לה' לכהן, ואיירי שם בגזל הגר כפי שיתבאר שם אי"ה, והתם ע"כ איירי בכהן שבאותו משמר ולא לאיזה כהן שירצה, מדכתיב שם מלבד איל הכפורים אשר יכפר בו עליו הרי בכהן שבאותו משמר הכתוב מדבר, שהוא המכפר, וכפי שנבאר שם, וה"נ כן. וע"ע דרשה מענין כזה לקמן בפסוק כ"ט.}}. (שם שם). '''לכהן תהיה אחזתו. ''' ת"ר, אחוזתו, מה ת"ל, מניין לשדה היוצא לכהנים ביובל וגאלה אחד מן הכהנים {{תוספת|קלב|מיד הגזבר והרי היא תחת ידו שלא גאלוה הבעלים מידו.}} שלא יאמר הואיל ויוצאה לכהנים והרי היא תחת ידי תהא שלי, ודין הוא, בשל אחרים אני זוכה, בשל עצמי לא כש"כ, ת"ל אחוזתו, אחוזה שלו ואין זו שלו, הא כיצד, יוצאה מתחת ידו ומתחלקת לאחיו הכהנים {{תוספת|קלג|ר"ל אחוזתו של כהן שירש מאביו תהא שלו, אבל זו אינה שלו אלא מתחלקת לכל כהני המשמר שהיובל פוגע בו, כמבואר לעיל.}}. (שם כ"ה ב').
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: תנ"ך ומועדים
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף