תוספות/שבת/לד/א: הבדלים בין גרסאות בדף
(קישורים.) |
(הגהה קלה ותבניות, תודה על הדף!) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{ניווט כללי עליון}} | |||
'''עבד איהו נמי הכי.''' מפר"ת כמו יעקב אבינו ותיקן מילתא: | '''עבד איהו נמי הכי.''' מפר"ת כמו יעקב אבינו ותיקן מילתא: | ||
'''כל היכא דהוה קשי טהריה.''' כדאיתא בנידה בפרק האישה {{ממ|[[בבלי/ | '''כל היכא דהוה קשי טהריה.''' כדאיתא בנידה בפרק האישה {{ממ|[[בבלי/נדה/סא/א|דף סא. ושם]]}} דתניא אמר רבי יוסי בן שאול מעשה בסלע שהיו מחזיקין בה טומאה כו' אמר להו הביאו לי סדינין הביאו לו ושראן במים ופרסו עליו מקום טומאה לח מקום טהרה נגוב: | ||
'''לא קשיא כאן בעירובי תחומין כו'''' נראה לר"ת כפירוש הקונטרס דבעירובי תחומין מחמרינן משום דאית להו סמך מן המקרא וכן פר"ח וכן יש בירושלמי וכן משמע בפרק מי שהוציאוהו {{ממ|[[בבלי/עירובין/מו/ב|עירובין דף מו: ושם]]}} גבי הא דקאמר הלכה כדברי המיקל בעירוב רב פפא אמר איצטריך סד"א ה"מ עירובי חצרות אבל בעירובי תחומין אימא לא ומעיקרא היה מפרש ר"ת דעירובי חצרות חמירי טפי דאין מערבין אלא בת כדמשמע בפרק הדר {{ממ|[[בבלי/עירובין/עא/ב|שם דף עא:]]}} ובחלון {{ממ|[[בבלי/עירובין/פא/א|שם דף פא. ושם]]}} אבל בעירובי תחומין מערבין בכל דבר חוץ ממים ומלח ואין נראה דהא ר"מ ס"ל דתחומין דאורייתא בפרק בכל מערבין {{ממ|[[בבלי/עירובין/לה/א|שם לה.]]}} ואפ"ה אית ליה בהדר דעירובי חצרות בפת ובעירובי תחומין מערבין בכל דבר דלא אשכחן דפליג ר"מ אסתם משנה דבכל מערבין וטעמא דמקילי בתחומים דלא בעי פת משום דאין מערבין אלא לדבר מצווה: | '''לא קשיא כאן בעירובי תחומין כו'''' נראה לר"ת כפירוש הקונטרס דבעירובי תחומין מחמרינן משום דאית להו סמך מן המקרא וכן פר"ח וכן יש בירושלמי וכן משמע בפרק מי שהוציאוהו {{ממ|[[בבלי/עירובין/מו/ב|עירובין דף מו: ושם]]}} גבי הא דקאמר הלכה כדברי המיקל בעירוב רב פפא אמר איצטריך סד"א ה"מ עירובי חצרות אבל בעירובי תחומין אימא לא ומעיקרא היה מפרש ר"ת דעירובי חצרות חמירי טפי דאין מערבין אלא בת כדמשמע בפרק הדר {{ממ|[[בבלי/עירובין/עא/ב|שם דף עא:]]}} ובחלון {{ממ|[[בבלי/עירובין/פא/א|שם דף פא. ושם]]}} אבל בעירובי תחומין מערבין בכל דבר חוץ ממים ומלח ואין נראה דהא ר"מ ס"ל דתחומין דאורייתא בפרק בכל מערבין {{ממ|[[בבלי/עירובין/לה/א|שם לה.]]}} ואפ"ה אית ליה בהדר דעירובי חצרות בפת ובעירובי תחומין מערבין בכל דבר דלא אשכחן דפליג ר"מ אסתם משנה דבכל מערבין וטעמא דמקילי בתחומים דלא בעי פת משום דאין מערבין אלא לדבר מצווה: | ||
| שורה 7: | שורה 8: | ||
'''נאכל עירובו משחשכה.''' לאו דוקא וה"ה לא נאכל: | '''נאכל עירובו משחשכה.''' לאו דוקא וה"ה לא נאכל: | ||
'''שניהם קנו עירוב.'''פירש בקונטרס דרבא איירי בעירובי תחומין וכן משמע לשון צא וערב ואע"פ דספק חשכה אין מערבין עירובי תחומין ה"מ לכתחילה אבל בדיעבד כשר כר' יוסי דאמר {{ממ|[[בבלי/עירובין/לה/א|עירובין פ"ג דף לה.]]}} ספק עירוב כשר וקשה לרשב"א דר' יוסי לית ליה התם גבי נפל עליו גל או נשרף או תרומה ונטמאה ספק עירוב [כשר] אלא משום חזקה כדתניא התם בבהדיא {{ממ|[[בבלי/עירובין/לו/א|דף לו.]]}} כיצד אמר רבי יוסי ספק עירוב כשר כו' אבל בספק כי הכא שהניחו בין השמשות או נאכל בין השמשות לא מכשר ומפר"ת דהכא מיירי בעירובי חצרות וכן פר"ח וכן מוכח בסוף הדר {{ממ|[[בבלי/עירובין/עו/א|שם דף עו.]]}} וצא אשכחן נמי דלאו חוץ לעיר קאמר כמו צא ושכור לנו פועלים {{ממ|[[בבלי/בבא מציעא/פג/א|ב"מ דף פג.]]}}: | '''שניהם קנו עירוב.''' פירש בקונטרס דרבא איירי בעירובי תחומין וכן משמע לשון צא וערב ואע"פ דספק חשכה אין מערבין עירובי תחומין ה"מ לכתחילה אבל בדיעבד כשר כר' יוסי דאמר {{ממ|[[בבלי/עירובין/לה/א|עירובין פ"ג דף לה.]]}} ספק עירוב כשר וקשה לרשב"א דר' יוסי לית ליה התם גבי נפל עליו גל או נשרף או תרומה ונטמאה ספק עירוב [כשר] אלא משום חזקה כדתניא התם בבהדיא {{ממ|[[בבלי/עירובין/לו/א|דף לו.]]}} כיצד אמר רבי יוסי ספק עירוב כשר כו' אבל בספק כי הכא שהניחו בין השמשות או נאכל בין השמשות לא מכשר ומפר"ת דהכא מיירי בעירובי חצרות וכן פר"ח וכן מוכח בסוף הדר {{ממ|[[בבלי/עירובין/עו/א|שם דף עו.]]}} וצא אשכחן נמי דלאו חוץ לעיר קאמר כמו צא ושכור לנו פועלים {{ממ|[[בבלי/בבא מציעא/פג/א|ב"מ דף פג.]]}}: | ||
{{שולי הגליון}} | |||
{{ניווט כללי תחתון}} | |||
גרסה מ־16:57, 14 במאי 2020
עבד איהו נמי הכי. מפר"ת כמו יעקב אבינו ותיקן מילתא:
כל היכא דהוה קשי טהריה. כדאיתא בנידה בפרק האישה (דף סא. ושם) דתניא אמר רבי יוסי בן שאול מעשה בסלע שהיו מחזיקין בה טומאה כו' אמר להו הביאו לי סדינין הביאו לו ושראן במים ופרסו עליו מקום טומאה לח מקום טהרה נגוב:
לא קשיא כאן בעירובי תחומין כו' נראה לר"ת כפירוש הקונטרס דבעירובי תחומין מחמרינן משום דאית להו סמך מן המקרא וכן פר"ח וכן יש בירושלמי וכן משמע בפרק מי שהוציאוהו (עירובין דף מו: ושם) גבי הא דקאמר הלכה כדברי המיקל בעירוב רב פפא אמר איצטריך סד"א ה"מ עירובי חצרות אבל בעירובי תחומין אימא לא ומעיקרא היה מפרש ר"ת דעירובי חצרות חמירי טפי דאין מערבין אלא בת כדמשמע בפרק הדר (שם דף עא:) ובחלון (שם דף פא. ושם) אבל בעירובי תחומין מערבין בכל דבר חוץ ממים ומלח ואין נראה דהא ר"מ ס"ל דתחומין דאורייתא בפרק בכל מערבין (שם לה.) ואפ"ה אית ליה בהדר דעירובי חצרות בפת ובעירובי תחומין מערבין בכל דבר דלא אשכחן דפליג ר"מ אסתם משנה דבכל מערבין וטעמא דמקילי בתחומים דלא בעי פת משום דאין מערבין אלא לדבר מצווה:
נאכל עירובו משחשכה. לאו דוקא וה"ה לא נאכל:
שניהם קנו עירוב. פירש בקונטרס דרבא איירי בעירובי תחומין וכן משמע לשון צא וערב ואע"פ דספק חשכה אין מערבין עירובי תחומין ה"מ לכתחילה אבל בדיעבד כשר כר' יוסי דאמר (עירובין פ"ג דף לה.) ספק עירוב כשר וקשה לרשב"א דר' יוסי לית ליה התם גבי נפל עליו גל או נשרף או תרומה ונטמאה ספק עירוב [כשר] אלא משום חזקה כדתניא התם בבהדיא (דף לו.) כיצד אמר רבי יוסי ספק עירוב כשר כו' אבל בספק כי הכא שהניחו בין השמשות או נאכל בין השמשות לא מכשר ומפר"ת דהכא מיירי בעירובי חצרות וכן פר"ח וכן מוכח בסוף הדר (שם דף עו.) וצא אשכחן נמי דלאו חוץ לעיר קאמר כמו צא ושכור לנו פועלים (ב"מ דף פג.):