עמר נקא/שמות/ז
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
ב[עריכה]
אתה תדבר פעם אחת כל שליחות ושליחות וכו' פי' רש"י רצה לפרש אתה תדבר אל פרעה פעם אחת ואינו ר"ל שתדבר לאהרן ואהרן ידבר אל פרעה לפי שמצינו בכל המכות שמשה ממש היה מדבר אל פרעה ולא על ידי מליץ לכך נראה לפרש כן:
יב[עריכה]
ויבלע מטה אהרן לאחר שנעשה מטה בלע את כולן פי' מדכתי' מטה אהרן ולמעלה קרא תנין ועתה קראו מטה משמע שחזר למטה:
טו[עריכה]
הנה יוצא המימה לנקביו שהיה עושה עצמו אלוה וכו' קשה מנא לו כל הדברים הללו י"ל מדכתי' יוצא שהוא לשון צואה כמו וכסית את צאתך ומדכתי' בספר יחזקאל גבי פרעה אשר אמר לי יאורי ואני עשיתיני ילפינן שהיה עושה עצמו אלוה:
יז[עריכה]
ונהפכו לדם לפי שאין גשמים וכו' ומצרים עובדים לנילוס לכך הלקה את יראתם תחלה קשה דלפי זה היה ראוי להלקות אותם במכת דבר קודם מכת הצפרדעים כדי שילקו הבהמות שגם הן יראתן. וי"ל שהבהמות לא היו יראתן ממש אלא דמות יראתן כי היו עובדין למזל טלה לכך לא חשש להלקותן תחלה כמו נילוס:
ונהפכו לדם לפי שאין גשמים וכו' ומצרים עובדין לנילוס לכך הלקה יראתן תחלה פירש מדכתי' במכה זו בזאת תדע כי אני ה' משמ' שיתברר לו עתה כי אין אלוה מבלעדי ה' ולא יטעה עוד אחרי ע"ז שלו דהיינו היאור כי מצרים עובדים לו כמו שפי' רש"י:
כה[עריכה]
וימלא מנין שבעת ימים שלא שב היאור לקדמותו שהרי המכה משמשת רביע חדש וכו' קשה לפי זה שאם היתה כל מכה משמשת חדש שלם בין ההתראה והפורענות א"כ היאך היתה השעורה אביב בבא מכת הברד שהרי מכת בכורות בניסן היתה ובאדר מכת החשך ובשבט מכת הארבה ובטבת מכת הברד. וזה דבר תימא איך תמצא השעורה אביב בטבת והרי כמה פעמים אנו צריכין לעבר השנה כדי לימצא האביב בניסן ואיך נמצא אז בטבת שהכתו' מעיד כי השעורה אביב. י"ל שהאומר זה אולי יחשוב כי היה שוהה ימים רבים אחר תום המכה בטרם יתחיל להתרות בו מכה שנייה לה כמו שכתב א"ע בסדר בא אמר כי ימים רבים בין מכת הברד למכת הארבה וכו' דאם לא כן לא ידעתי מה דעתו:
כט[עריכה]
ובכה ובעמך אף בתוך מעיהם נכנסין ומקרקרין פי' מדאחר שכתו' ועלו ובאו בביתך לא היה צריך לכתוב עוד ובכה ובעמך אלא לאשמעינן שבתוך מעיהן נכנסין וכו'. ואחרים אומרים דיליף ליה מדכתיב ובכה בה"א מלא ולא ידעתי היאך רואהו בשביל זה. ומהר"ר כתב צריך לישב מה טעם בבתים הקדים בתי עבדיו לבתי עמו ובגופותם הקדים עמו לעבדיו. ונראה דבתי עבדיו היו סמוכין לביתו ואח"כ בתי עמו ולכך מנה דרך ביאתן שהקדימו ביאתן לביתו מפני שהקדים בעבודה תחלה ואח"כ הלכו לבתי עבדיו ואח"כ לבתי עמו. אבל בגופותם לפעמים היו רחוקים ממנו ולא היו אצלו אבל עמו שהם יועציו ושריו היו אצלו תמיד. ועוד שהם היו בעצה עמו כדכתיב ויאמר אל עמו:
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |