עריכת הדף "
מפתח/נדה/סד/א
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
==בא"ד וראתה בתוך ימי הזוב וכו'.== ''' ואח"כ חזרה וראתה ביום וסתה הקבוע, חוששת ליום י"ז מאותה ראייה בימי הזוב, הכרח לזה.''' מהר"ם ברש"י, עפ"י סד"ט, [ומש"כ דחוששת ליום י"ז מראיית ימי הזוב, היינו לפי מה שגרס ברד"ה אימא, יום עשירי, ולפנינו הגיר' יום עשרים, עי' להלן]. ועי' מהרש"א שם, מה שהוסיף להק', אך יעויין שם שהק' למהר"ם דא"כ עיקר חסר מן הספר, ויעויין שם לדחות הכרח המהר"ם. ועי' סד"ט סימן קפ"ט סקי"ד מה שביאר במהר"ם. '''לפי' הסד"ט במהר"ם נמצא דראייה באמצע ההפלגה אינה מפסקת את חשבון ההפלגה הראשונה.''' יין מישרים. '''ילה"ק לפי' המהר"ם, דכיון שראתה בהפלגת ו' ימים לאחר הפלגת הי"ז, אמאי אין הפלגה זו עוקרת את הפלגת הי"ז.''' מהרש"א, [ויעויין שם לדחות משו"כ פי' המהר"ם]. ועי' סד"ט סימן קפ"ט סקי"ד. '''י"ל דהפלגה קצרה אינה עוקרת הפלגה ארוכה, מו"מ ופלוגתא בנידו"ז אי ראייה באמצע הפלגה עוקרת חשבון הפלגה הראשונה.''' סד"ט שם. ובעיקר הענין, עי' רמ"א יו"ד סימן קפ"ט סי"ג, וט"ז שם סקי"ח דאינה עוקרת חשבון הפלגה הראשונה, והוי כאילו לא ראתה, וכ"כ בדרכי משה הארוך, והב"י שם ד"ה אבל קשה, וכ"ה בתורת השלמים שם סקכ"ב, ויעויין שם להוכיח מד' הראב"ד. אולם עי' ש"ך שם סקל"א, דפליג, וכ"ד הב"ח סט"ז ד"ה כיצד, וכ"כ הסד"ט שם בד' המהרש"א שהק' לפי' המהר"ם, אולם עי' יין מישרים די"ל דהמהרש"א מיירי בראתה בהפלגת כ"ב מראיית הי"ז, ומשו"ה הקשה. וע"ע נקודות הכסף שם סק"ד, ועי' סד"ט שם סקי"ד ועוד מש"כ בד' הש"ך. וע"ע פרישה שם סקכ"ח, דהפלגה קצרה עוקרת הארוכה, לענין שאין לחוש לו לכתחילה אבל אם חזרה וראתה קבעה. ועי' ט"ז שתמה ע"ד. ועי' חוו"ד שם סקי"ד שהוכיח מהרמב"ן ור"ן לעיל ל"ט: דהפלגה ראשונה עוקרת הקצרה את הארוכה, אך לאחר ב' הפלגות שוות אינה עוקרת. ועי' מקור מים חיים, משכ"ב, [ועי' רמב"ן הל' נדה פ"ה הכ"א, ועי' ב"י שם ד"ה אבל קשה, ובדרכי משה הארוך סק"ז ששניהם פירשו בדבריו דקצרה אינה עוקרת ארוכה, וע"ע פרדס רימונים שם מ"ז סקי"ח ד"ה אמנם נראה, אמנם עי' ב"ח שם סט"ז ד"ה כיצד, בד' הרמב"ן, דקצרה עוקרת ארוכה, אמנם עי' רמב"ן בהל' נדה שם פ"ו ה"ב מש"כ, ועי' סד"ט שם סקי"ט ופלתי שם סקי"ח ובית מאיר, ושו"ע הרב שם סקמ"ג, שכ' דמוכח מדבריו שם דאינה עוקרת ארוכה, ועי' לחו"ש שם], ועי' חזון איש סימן פ"ה סקל"ג, שהסכים לחוו"ד, ועי' פרי דעה שם ש"ל סק"מ, דהש"ך אינו כהחוו"ד. וע"ע חוו"ד שם סקי"ח, ופרדס רימונים שם ש"ח סק"מ, מה שיישב הש"ך עם החוו"ד. וע"ע שו"ת חת"ס סימן קס"ו כהש"ך, וכ"נ בחשב האפוד סימן קכ"ו אות ג', ויעויין שם דכן מנהג העולם, וע"ע שו"ת משנת ר' אהרן סימן כ"ב, לתמוה על החת"ס. ועי' לבושי עז סק"ה ד"ה ולמעשה, דההוראה בירושלים הי' כהש"ך. אולם עי' לחו"ש שם לחם סקל"ד, ובסוגה בשושנים סימן ה' סק"ז, ובשו"ת שבה"ל ח"ב סימן פ"א, ועייש"ע בח"ה סימן ק"ז, ובלבושי עז סק"ה ד"ה ולמעשה בשם החזון איש, וכ"נ מד' בסימן פ"ה סקל"ד, שפ' כהשו"ע הרב וסייעתו, דאינה עוקרת הארוכה, אבל מונין מיום הראייה הקצרה, והו' להלן. ועי' פרדס רימונים שם ש"ח סוסק"מ, דאין ראיה מכרעת לשום צד. ועי' רשב"א לעיל ל"ט. ד"ה ויש מפרשים, ועי' להלן משנ"ת בדעתו. וע"ע רשב"א ס"ד. ד"ה ה"ג, ובר"ן ס"ד. ד"ה היתה למודה, דמוכח מד' דאין קצרה עוקרת ארוכה, ועיי"ש בהע' מה שצויין בזה. ועי' סד"ט שם סקי"ד שדקדק מהרא"ש בפסק הקצר סוף נדה, ובשו"ת הרא"ש כלל מ"ז סימן א', דחוששת להפלגה הארוכה, אולם עי' פרדס רימונים מ"ז סקי"ח ד"ה ונראה ליישב, לדחות ראייתו, ועייש"ע בפרדס רימונים שם ש"ח סק"מ ד"ה ולכאורה, להוכיח מהרא"ש שם, כדעת הב"ח והש"ך דהפלגה קצרה עוקרת את הארוכה, אולם בסוגה בשושנים סימן ה' סקכ"ו לדחות ראייתו, ועי' בלבושי עז סק"ה ד"ה והנה הסד"ט, להוכיח עוד מד' הרא"ש דצרה עוקרת הארוכה. והנה ע"ע רמב"ן בהל' נדה פ"ו ה"ב, שהביא פלוגתא אי קצרה עוקרת הארוכה, דיש שהורה [היינו הראב"ד, ועי' לעיל משנ"ת בדעתו] דצריכה לחוש ליום ל' מיום ראייתה האחרונה, ויש שהורה [הרמב"ם איסו"ב פ"ח ה"ח] דאינה חוששת כלום להפלגה הארוכה, ויעויין שם ברמב"ן דלזה דעתו נוטה. '''מו"מ בד' רמב"ם איסו"ב פ"ח ה"ח אי ס"ל דהפלגה קצרה אינה עוקרת ארוכה.''' עי' מ"מ שם, דמוכח מד' שאינה עוקרת, וכ"מ מד' הרמב"ן בסוגיין, שכ' דהרמב"ם פליג על דין וסת החודש לגמרי, וע"כ דהר"מ שם מיירי לענין וסת הפלגה. אולם עי' ש"ך שם סק"מ שפי' הרמב"ם לענין וסת החודש בלבד. '''לפי' המהר"ם הנ"ל, דאם לאחר הפלגה ארוכה באה הפלגה קצרה, מונין את ההפלגה הארוכה מיום ראיית ההפלגה הקצרה, כהרמ"א וט"ז שם דס"ל שמונה מיום ראיית הי"ז.''' סד"ט שם. ועי' בית מאיר על השו"ע שם, דכ"מ מהראשונים דמונין מיום ההפלגה הקצרה, וכ"כ הכרו"פ שם סקי"ח, ובשו"ע הרב שם סקמ"ג, ובלחו"ש, ויעויין שם דכ"מ מהרמב"ן בהל' נדה פ"ו ה"א, וכ"כ בפלתי שם סקי"ח ובסד"ט שם סקי"ט ובית מאיר בד' הרמב"ן, [אולם עי' בב"י שם ד"ה אבל קשה, ובדרכי משה הארוך שם סק"ז, בדעת הרמב"ן בהל' נדה פ"ה הכ"א, דמונין מיום הראיה הקודמת, ועי' לעיל משנ"ת בד' הרמב"ן], ובלחו"ש שם, וכן בסוגה בשושנים סימן ה' סק"ז, הביאו דכ"מ בראב"ד בבעה"נ שער תיקון הוסתות, [ועי' להלן בד' הראב"ד] וע"ע הגיר' במהדו"ב של הראב"ד, וכן אנו נוהגים. ועי' ב"ח שם, דכשאין הפלגה קצרה עוקרת הארוכה, מ"מ ה"ה מפסקת את המנין, אולם ברמ"א שם ובדרכי משה שם, וכן בט"ז ובב"י שם ובתורת השלמים שם, נקטו דמונה מיום ראיית הי"ז, [ויעויין שם בתה"ש שהוכיח כן מהראב"ד שם, אולם עי' פלתי סקט"ז ד"ה והנה, וסד"ט שם סקי"ד ד"ה ומדברי, וסוגה בשושנים סימן ה' סק"ז, לדחות ראייתו, ויעויין שם דאדרבה מוכח משם דלא כהרמ"א, אמנם עי' פרדס רימונים מ"ז סקי"ח ד"ה ולפי"ז אין, דאין להוכיח מהראב"ד דלא כהרמ"א עיי"ש באורך, וע"ע סוגה בשושנים וחזון איש סימן פ"ה סקל"ד מש"כ עוד להוכיח מהראב"ד דאינה עוקרת את הארוכה, ועי' במהדו"ב של הבעה"נ, וע"ע מלבושי טהרה סק"ז משכ"ב]. וע"ע לעיל מש"ה מהפוסקים שכתבו כהשו"ע הרב. והנה ע"ע רשב"א לעיל ל"ט. ד"ה ויש מפרשים, דיש למנות וסת ההפלגה מיום הראוי לראות כהרמ"א, ועייש"ע מש"כ בשם הרמב"ן, וע"ע רשב"א ס"ד. ד"ה ה"ג, ובר"ן ד"ה היתה למודה. ועי' רא"ש בפסק הקצר סוף נדה, וכ"ה בשו"ת הרא"ש כלל מ"ז סימן א', מש"כ, וע"ע מעדני יו"ט שם אות א' מה שהקשה להרא"ש, ועי' סד"ט שם סקי"ד שדקדק מהרא"ש דחוששת להפלגה הארוכה מיום הראיה הקודמת, אולם עי' פרדס רימונים מ"ז סקי"ח ד"ה ונראה ליישב, לדחות ראייתו. וע"ע משנ"ת לעיל בד' הרא"ש, אי הפלגה קצרה עוקרת הארוכה. '''ביאור הפלוגתא אי קצרה עוקרת הארוכה, דלהסוברים דעוקרת, ס"ל דההפלגה הקצרה אינו אלא מקרה ותוספת דמים, דעיקר וסתה הוא לל', וא"א שיהיו לאשה ב' וסתות ההפלגה, והחולקים ס"ל דיש לחוש דב' הוסתות הם אמת.''' חזון איש סימן פ"ה סקל"ו. '''לענין חשבון הוסתות, יש למנות מן הראיה האחרונה.''' פוסקים הנ"ל. וכ"ה בשערי טוהר ש"ד דין י"ח. שו"ת שבה"ל ח"ב סימן פ"א. לבושי עז שם סק"ה. '''אם הראייה של ההפלגה הקצרה היתה טיפת דם בעלמא, אע"פ דחשיבא ראיה לענין חשבון הוסתות, מ"מ בזה מסתבר כהט"ז.''' שערי טוהר ש"ד דין י"ח. שו"ת שבה"ל ח"ב סימן פ"א. לבושי עז שם סק"ה. '''העולה מן הנ"ל, דראתה בהפלגת ל' ואח"כ כ"ט וכ"ז וכ"ו, צריכה לחוש מיום ראייתה האחרונה לכל אותם החששות, שהרי אף אחד לא נעקר.''' שו"ע הרב סקמ"ד. ועי' קנה בושם שם ביאורי ט"ז סקכ"ג. ועי' שו"ת שבה"ל ח"ה סימן ק"ז. '''עוד עולה, דאשה שאי"ל וס"ק, ורואה בכל חודש בזמן אחר, אמנם בתוך כל ראיותיה ראתה ג"פ לל"ה ימים, ולא ראתה מעולם להפלגה ארוכה מזו, קבעה לה וסת להפלגת ל"ה יום.''' סוגה בשושנים סימן ג' סק"ז, וחזון איש סימן פ"ה סקנ"א, שו"ת עמק התשובה ח"א סימן קל"א. '''ראייה ע"י אונס, כגון קפיצה, מונה מראייה האחרונה.''' סוגה בשושנים סימן ז' סקכ"ג, ועי' פרדס שמחה סקל"ז אות ה'. '''מו"מ לענין ראתה בעונת יום בהפלגת ארוכה ובעונת לילה בהפלגת קצרה, אי תחוש לעונת יום או לעונת לילה.''' עי' שו"ת שבה"ל ח"ה סימן ק"ז ד"ה וי"ל, שנ' דחוששת כראייה האחרונה. וכ"כ בלבושי עז סק"ה ד"ה ובגוונא, אך יעויין שם בשם הגריש"א דחוששת כהפלגה הראשונה. ועי' רועה בשושנים במילואים סימן א', [דד' השבה"ל היינו להשו"ע הרב שמונים הפלגת עונות]. וע"ע משמרת הטהרה פ"ז הע' 56 מש"כ להוכיח מהנובי"ת סימן פ"ג, וע"ע חוט שני רבית עמ' קנ"ו, וגופי הלכות משנת סופרים סוסק"ז. '''מו"מ אי קביעות הפלגה קצרה עוקרת ארוכה.''' עי' לעיל, והסכימו האחרונים להכרעת הרמב"ן שקביעות הפלגה קצרה עוקרת את הארוכה. '''מו"מ לענין וסת הפלגה ארוכה שא"ק אי נעקר לגמרי.''' עי' סוגה בשושנים סימן ה' סקכ"ו. אהלי יוסף סוף ס"כ. ועי' צמח צדק בפסקי דינים שם. ועי' שו"ע הרב בקו"א סוסק"ד. ועי' רועה בשושנים במילואים סימן ט'. '''מו"מ לענין חשש הפלגה קצרה אחר שחזרה הארוכה.''' עי' סוגה בשושנים סימן ה' סקכ"ו. ועי' באהלי יוסף שם. '''יש שכתבו דאפשר לפרש באופ"א דלעולם הפלגה קצרה עוקרת הפלגה ארוכה, ואעפ"כ הפלגה ו' ימים אין עוקרת הפלגת הי"ז, עפ"י הראב"ד [בעה"נ שער תקון הוסתות, סימן ג' סט"ו, ט"ז] דדם הבא בימי זיבה הוא דם אחר מדם הבא בימי נדה, ונ"מ שראיית ימי נדה אין עוקרת ראיית זיבה.''' סד"ט שם בסו"ד, [ולא הבי' את ד' הראב"ד]. וכ"כ בשו"ע הרב סימן קפ"ז בקו"א סקי"ג ד"ה אלא ודאי, בד' המהר"ם, ולפי"ז מיושב מה שהקשה המהרש"א, וע"ע שו"ע הרב סימן קפ"ט בקו"א סק"ד ד"ה ומסתימת הגמ'. '''יל"פ ברש"י באופ"א, דר"פ ס"ל דכיון שראתה באמצע ימי הפלגתה מספק מונין הפלגה גם מראייה אחרונה, וגם ממנין הראוי, ור"פ הכא חידש דחיישי' לוסש"ק, היינו דכששינתה וראתה ביום שאינו וסתה הקבוע, חוששת לב' חששות, להפלגה זו שראתה עכשיו, וגם דמונה הפלגתה הקבועה מיום זה שראתה עכשיו, עוד ביאור בזה, וישוב לפי"ז.''' מהרש"א, ועיי"ש מה שיישב לפי"ז, כמה קושיות, ועי' ברד"ה אימא, ולעיל בתחילת דיבור זה, מה שהו' בשמו.
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף