עריכת הדף "
מנחת חינוך/רפב
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
== ג == '''ונוהגת כו' תרומה דאורייתא כו'.''' במ"ל האריך ודעתו דאף תרומה בזה"ז מכל מקום לענין ספיקות דינו כתרומה של תורה וטומטום אינו אוכל ע"ש פ"ז הי"ז ואפילו בתרומה דרבנן כגון שאר מינים חוץ מדגן תירוש ויצהר או לדעת הר"מ חוץ מפירות האילנות מכל מקום לא אזלינן לקולא בספיקות. ונראה דודאי תרומת ח"ל דקילא ודאי מקילין בספיקות וטומטום יכול לאכול ואי"ה לקמן נאריך בענין זה לחלק בין התרומות ולברר בעזרתו יתב'. עוד אעורר הנה הר"מ מנה בה' תרומות לאו דלא יאכל ערל למצוה בפ"ע במנין המצות בפתיח' לה' תרומות ובהק"פ מנה ג"כ שלא יאכל ערל פסח ואף דלדעתו ילפינן תרומה מפסח מג"ש מכל מקום הוא לאו בפ"ע. והנה מבואר בש"ס דיבמות דגם מע"ש אסור לערל דילפינן ג"ש מפסח ממנו ממנו וכ"פ הר"מ בפ"ג מה' מע"ש ה"ד שערל אם אכל מע"ש לוקה מן התורה כדרך שלוקין על אכילת תרומה שהתרומה קרויה קודש ומע"ש קרוי קודש ובתחלת דבריו שם כתב דערל כטמא ועיין כסף משנה כתב דביבמות מרבה ר"ע ערל כטמא ואסיקנא דאף ר"י סובר כו' ועיין בלחם משנה ה' חגיגה פ"ב דחה ד' הכסף משנה מ"ש שפסק הר"מ כר"ע אלא דכוונתו ג"כ מחמת ג"ש דר"י אם כן קשה לי על הר"מ כי היכי דחשיב בה' תרומות ערל בתרומה ללאו בפ"ע וכן מנה הרהמ"ח כאן אמאי לא חשיב ערל במעשר ללאו בפ"ע בתחלת ה' מעשר כשמנה המצות לא מנה זה ללאו וגם הרהמ"ח נמשך אחר הר"מ כדרכו ולא מנה ערל במעשר וגם לא הביא לקמן בפרשת כי תבא דין זה כלל דערל אסור במעשר ולא בשום מקום והנה הוא נ"מ לענין דינא חוץ מה שהוא נ"מ למנין המצות דידוע דהאיסורים מש"א מצטרפין לכזית ומשני שמות אין מצטרפין כמבואר במעיל' ובר"מ ה' תרומות ובמ"א והנה תרומה וחלה וביכורים הם מש"א כמבואר בר"מ והנה אם ערל אכל ח"ז תרומה וח"ז ביכורים בודאי מצטרפים אבל אם אכל ח"ז פסח וח"ז תרומה דלדעת הר"מ הוא שני לאוין בודאי אין מצטרפין וא"כ אם נמנה למעשר ללאו בפ"ע אם אכל ח"ז תרומה וח"ז מע"ש בודאי אין מצטרפין ללקות משום ערל אבל לפי לשון הר"מ לפי שמע"ש הוא קרוי קודש אם כן תרומה ומע"ש הם מש"א ומצטרפין ובאמת למה יצטרף לר"י דילפינן מע"ש בג"ש מיוחדת ולא נוכל לומר דבאמת אף דפסח ותרומה ומע"ש לאוין חילוקין הם במנין המצות מכל מקום אם יאכל ח"ז מפסח וח"ז מתרומה יצטרף כמו פיגול ונותר דמבואר במעילה וכ"פ הר"מ בפח"י מפסהמ"ק ובהרהמ"ח לעיל דמצטרף אף דבמנין המצות נחשבים לשנים אם כן כאן נמי והטעם מבואר שם בש"ס דמצטרפים דהם בכלל לא יאכל כי קודש הם ע"כ מצטרפים ז"א דהתם האזהרה האחת כוללת שתיהן המקרא לא יאכל כי קודש הם הוא אזהרה לפיגול ולנותר ע"כ מצטרפין כי הם מש"א רק לענין מנין המצות נחשבים לשנים כיון דחלוקין בעונשים כמבואר בהרהמ"ח ובס' המצות אבל כאן מחמת הג"ש הוי כאילו כתב בכ"א אזהרה מיוחדת אם כן אין מצטרפין בודאי תדע דכבר כ' כ"פ בח"ז בשם גדולי ראשונים דצריך להתרות בעובר על לאו מאיזה לאו מקר' אם כן בפיגול ונותר אם אכל א' מהם מתרינן בו משום לא יאכל כי קודש כי אזהרה על שניהם נאמר' אבל אם אוכל תרומה בערלות וכי תעלה על דעתך דיתרו בו משום הלאו וכל ערל דכתיב גבי פסח בודאי צריך להתרות בו ולומר לו דהוי ג"ש דאסור ערל לאכול בתרומה אם כן כיון דאינם מש"א בודאי אינם מצטרפין וא"כ לר"י ה"ה מע"ש ותרומה אבל לדעת הר"מ נראה מדבריו דהוא בכלל תרומה וא"כ מצטרף ולא ידעתי למה. אח"ז ראיתי בסמ"ג בחלק לאוין מצוה רנ"ט בדיני מע"ש כתב תחלה דמע"ש אסור לערל דאיקרי קודש כתרומה ובסוף המצוה רצה לסקל מחשבונו של הר"מ איזה מצות כ' שהוא מכניס ערל במע"ש בחשבון הלאוין מדר"י. והנה למה לא מנה רבינו הר"מ כי הוא נ"מ גדולה לדינא. ומצאתי בפר"ד בדרך מצותיך הביא ד' הסמ"ג שכתב דאף דאיכא שני אזהרות א' גבי קדשים שלא לאכול באנינות וא' במע"ש מכל מקום כיון ששניהם נקראו קודש אין למנותם אלא בלאו א' והרב ז"ל תמה עליו אם כן למה מנה ערל בקדשים וערל בתרומה בשנים והא נקראו קודש וגם לפמ"ש מנה מע"ש בפ"ע אך הר"מ אמאי לא מנה ערל דמע"ש בפ"ע צ"ע ולפמ"ש כ"ז נ"מ לדינא אם מצטרפין זה עם זה ואי"ה לקמן בדיני מע"ש יבואר. והנה במצות אלו כגון טמא וזר וערל ג"כ ביכורים בכלל כמבואר כ"א במקומו. '''והנה ''' צ"ע דמבואר בר"מ פ"ג מהמע"ש ה"א דהאוכל מע"ש בטומאה אינו לוקה כי אם אכלו בירושלים במקום אכילתו אבל אם אכלו חוץ לירושלים אינו לוקה משום טומאה ופשוט דמיירי אף דנכנס לירושלים ואם אכלו בחוץ עובר על לאו לא תוכל וכו' כמבואר פ"ב מכל מקום מחמת טומאה אינו חייב רק במקום אכילתו ועיין בכ"מ כתב בשם הר"מ בפירוש המשנה דמקר' דלא תוכל לאכול בשעריך יליף דבירושלים אסור לאכלו בטומאה אבל בחוץ אינו עובר ואח"ז בה"ד כתב דערל שאכל מע"ש לוקה ולא התנה שיהיה דוקא בירושלים ולמה לא התנה גם בדין ערל ואין לומר כיון דערל לא נפקא לי' מקרא דבשעריך אם כן אפילו חוץ לירושלים נמי קשה הא בה"ה כתב דהאוכל מע"ש באנינות ג"כ אין לוקין אלא בירושלים וכ' הכסף משנה דנלמד מטומאה אם כן ערל נמי ולזה אפ"ל דזה כיון הר"מ במ"ש ערל כטמא ואם אכל מע"ש כו' אם כן דינו כטמא לענין זה ג"כ דאינו חייב אלא בירושלים. אך זה ק"ל דביכורים דאסורים לאכול חוץ לחומה יליף מקרא דמע"ש בגמ' לא תוכל לאכול כו' ותרומת ידך אלו ביכורים וגם ביכורים האוכלים בטומאת עצמן לוקין יליף ג"כ מקרא זה כמו מע"ש ע' ביבמות דע"ג אם כן נראה בודאי דעל ביכורים ג"כ אינו חייב אם אכלם בטומאה חוץ לירושלים כי מקרא זה ילפי' מע"ש וביכורים עיין ר"מ פ"ג מה' ביכורים ואמאי לא הביא הר"מ גבי ביכורים דין זה דא"ח על טומאת ביכורים חוץ לחומה אך באמת נ"ל דאם אוכל ביכורים בטומאת הגוף מבואר בר"מ שם דחייב מב"ש כמו תרומה וטומאת הגוף לא יליף מפסוק לא תוכל לאכול כו' אף מע"ש לא יליף מפסוק זה טומאת הגוף ע"ש בתוס' רק דחייב מיתה כמו תרומה דתרומה קרי' רחמנא אם כן חייב כמו תרומה בכ"מ אף חוץ לחומה אבל ביכורים בטומאה עכצ"ל דילפינן מקר' לא תוכל כו' שם ביבמות באמת א"ח מלקות רק בירושלים וזה נכלל בדברי הר"מ פ"ג דבהלכ' א' כ' דביכורים הם כתרומה לענין זר ובהלכ' ה' כ' אכילת ביכורים הרי היא כתרומה לכל דבריו אם כן נכלל בתרומה לכל הדינים אם כן בטומאת הגוף חייב מב"ש כמו תרומה וכן אם אכלם בכ"מ. אח"ז כ' יתר בביכורים שהם כו' וכהן טהור שאכל ביכורים טמאים לוקה כשם שלוקה ישראל שאכל מע"ש שנטמא כו' אם כן נראה דכוונתו דלענין טומאת עצמן דינם כמע"ש דאינו חייב חוץ לחומה וא"צ לפרש יותר כיון דכ' דדינו כמע"ש אבל לענין טומאת הגוף דכ' הר"מ דדינו כתרומה וילפי' מהלאו דכתיב גבי תרומה דחייב מב"ש אם כן דינו כתרומה דחייב בכ"מ. ומכל מקום קצ"ע הא מע"ש בטומאת הגוף ג"כ לא ילפי' מקרא דבשעריך ע' תוס' יבמות שעמדו בזה אמאי לא יליף טומאת הגוף נמי מקרא דלא תוכל כו' ומכל מקום אף בטומאת הגוף במע"ש אינו חייב אלא במקום אכילתו כמבואר שם בר"מ וכן אנינות. אך באמת דהר"מ עצמו אינו מביא כלל הפסוקים המבוארים בש"ס דילפינן טומאת עצמן מקרא דבשעריך רק מלא ביערתי ומכל מקום דין זה מביא דהיא מפי הקבלה דאינו חייב אלא בירושלים אם כן טומאת הגוף נמי אבל ביכורים בטוה"ג דחמיר והוא בכלל תרומה נראה דחייב בכ"מ ובטומאת עצמן דע"כ מחמת הקרא דולא תוכל לאכול כו' אם כן מקרא הזה מוכח דדוקא בירושלים כמבואר בפי' המשנה נ"ל ברור דאינו חייב חוץ לירושלים ולפי זה אפ"ל דגם לענין ערלות אפשר דביכורים בכלל תרומה הוי כי לכל הענינים נכלל יותר בתרומה רק דשוה למע"ש ג"כ מחמת הקרא דאתקש ויש תנא דסובר דלא אתקש ע' בגמ' אם כן בערל שאכל ביכורים חייב ג"כ בכ"מ כמו תרומה ומכל מקום צ"ע בדינים הללו ובעזהי"ת יבואר עוד ופטפוטי דאורייתא טבין. בקיצור הדברים דבאמת ביכורי' קורא תרומה ודינ' כתרומה רק דאתקש למע"ש ג"כ אותם החומרות שאינם בתרומה כגון בטומאת עצמן דאינו לוקה בתרומה וכן אנינות אינו נוהג בתרומה לזה ג"כ לדידן אתקש למע"ש ליתן על הביכורים חומרות של מע"ש ע"כ טומאת הגוף וערלות דנוהג גם בתרומה אם כן בביכורים דנקרא תרומה אם כן חייבים אפילו חוץ לירושלים כמו תרומה אבל טומאת עצמן דאינו נוהג בתרומה דדינו כמע"ש אם כן לגמרי דינו כמע"ש דאינו חייב חוץ לירושלים כמע"ש כנ"ל. ומדי עברי בזה אכתוב מה שצל"ע אף שאכ"מ דלשיטת הר"מ דמע"ש באנינות לוקין כי לא אכלתי באוני כו' היא לשיטתו לאו וכן טומאה לוקין מחמת הלאו לא ביערתי ממנו בטמא והדברים ארוכים בס' המצות לרבינו הר"מ וברמב"ן ואין כאן מקומו. והנה בהלכות ביכורים כ' הר"מ בה"ה שהביכורים אסורים לאונן ובה"ו כ' ומנין שהביכורים אסורים לאונן שנא' ושמחת ואין לוקין כי הוא לאו הבא מכלל עשה ועיין כסף משנה כ' דמבואר בפ' כל שעה. והנה באמת ביבמות מבואר דת"ק אוסר ביכורים לאונן ור"ש מתיר וכן חייב בביעור ור"ש פוטר ואמרינן שם מ"ט דת"ק דכתיב לא תוכל כו' ותרומת ידך אלו ביכורים ואתקש ביכורים למע"ש מה מעשר אסור לאונן אף ביכורים ור"ש לא מקיש כיון דתרומה קרי' רחמנ' והנה בודאי הלכה כת"ק וכ"פ הר"מ בפי"א ממע"ש לענין ביעור וא"כ לשיטת הר"מ דלוקין על מע"ש באנינות אמאי לא ילקה על ביכורים באנינות דעל היקש לוקין כמבואר בפסחים כ"ד דא"צ קרא לקדשים בטומאה דנפ"ל מהיקישא לא תוכל לאכול בשעריך דאתקש קדשים למעשר ע"ש ואפשר דמגמר' זו יצא לר"מ דמפיק מע"ש בטומאה מלאו לא ביערתי אשר תמה עליו הרמב"ן דביבמות מבואר לא ביערתי היכן מוזהר ונפקא ליה להש"ס מקרא זה דבשעריך ובאמת כאן מבואר דמקרא זה יליף. ומצאתי בס' מגלת אסתר כ' ראי' זו אך כ' דבאמת רש"י נזהר מזה וכ' דיש לאו ביבמות מקרא דבשעריך ע"ש. ואני אומר דלהר"מ הי' קשה לו ק' התוס' אם טומאה נפ"ל מקרא דבשעריך אם כן מ"ק הגמרא היקישא היא הא בלאו זה מבואר קדשים כמו מעשר ומאי צורך להיקש ולא ניחא ליה בתי' התוס' שם ע"ש ואין כאן מקומו על כל פנים לת"ק דלענין אנינות אתקש ביכורים למע"ש אם כן כמו שלוקין על מעשר שני באנינות למה לא ילקה על ביכורים דאין היקש למחצה ובכ"מ עונשין על ההיקש ומ"ש הכסף משנה דכן מבואר בפסחים ל"ו אדרבא מבואר בהיפך דמבואר שם מ"ט דרבנן דביכורים אסורים לאונן דכתיב לא תוכל ואתקש ביכורים למע"ש ור"ש דמתיר דלא אתקש לדידי' ופריך הש"ס על ר"ש נהי דהיקש לית ליה מכל מקום יהיו ביכורים אסורים לאונן דכתיב ושמחת כו' ומשני ההיא לזמן שמחה היא דאתי דתנן מעצרת ועד החג כו' אם כן הקושי' דוקא לר"ש דל"ל היקיש' וע"ז מקשים על כל פנים יעבור בעשה דושמחת ומתרצים אבל אליבא דרבנן מפורש בפסחים וביבמות דהיקישא היא אם כן אמאי לא ילקה לשיטת הר"מ ובאמת גם ת"ק מפיק ליה העשה ושמחת על הא דאחר החג אין קורין מחמת דבעי זמן שמחה כמסקנת הש"ס שם וכ"פ הר"מ פ"ד מה' ביכורים דאחר החג אין קורין דכתיב ושמחת וע' רש"י בכ"מ דהיא בפסחים שם אם כן לת"ק ודאי משום ההיקש ולשיטת הר"מ שלוקין על מע"ש באנינות אמאי לא ילקה בביכורים ובפרט שמביא המקרא ושמחת דנדחה לד"ה אף לר"ש כמבואר בהדיא בפסחים ע' היטב והיא תמיה גדולה על הר"מ. א'. אמאי לא פסק כת"ק דמחמת היקישא ועוד שהוא מביא מקרא דנדחה בהדיא בגמרא וצריך עיון גדול אף כי אין כאן מקומו כתבתי למזכרת ויבואר לקמן פ' תבא בעזהשי"ת. ושוב ראיתי בפי' המשניות להר"מ כתב פ"ב מס' ביכורים ע"ד הת"ק דאסורים לאונן כ' ג"כ דביכורים כתיב ושמחת. ובאמת אף שבחיבור הי' לו איזה טעם אבל שם בפירוש המשנה דמבואר בהדיא בש"ס דטעם הת"ק דאתקש אמאי נד מטעם זה וע"ש בר"ש כת' דאסורים לאונן דכתיב במעשר לא אכלתי כו' ואתקש ביכורים למעשר ע"ש נמשך אחר דברי הש"ס. וד' הר"מ בחיבורו צריך עיון גדול דאמאי לא לקי וכ' הלימוד הנדחה בש"ס ולא ראיתי לשום א' מנ"כ שהרגישו בזה ועיין סמ"ג לאוין רנ"ט כת' דאם נסקל מחשבון הר"מ לאו דאוכל מע"ש באנינות דאפשר אינו רק עשה דכתיב ושמחת כמו בביכורים ע"ש. ואני לא מצאתי דנילף לביכורים מושמחת אדרבא הש"ס דוחה זה וצריכין הפסוק לזמן שמחה וכן פסקינן וצריך עיון גדול : {{ניווט כללי תחתון}} {{פורסם בנחלת הכלל}} {{שולי הגליון}} [[קטגוריה:מנחת חינוך]]
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף