מהרש"א - חידושי הלכות/ברכות/ב/ב: הבדלים בין גרסאות בדף
דף היומי זאגער (שיחה | תרומות) (בדקתי ותקין) |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 3: | שורה 3: | ||
''' בד"ה דילמא ביאת כו' ופשיט מברייתא וזכר לדבר כו' תפשוט ממתני' [דנגעים פי"ד] העריב שמשו כו' עכ"ל.''' וה"מ נמי להקשות דתפשוט ממתני' דהכא דקתני מאימתי קורין בערבית משעה שהכהנים כו' דע"כ לאו ביאת אורו הוא דבערבית משתעי{{הערה|עי' פני יהושע {{ממ|[[פני יהושע/{{כאן}}|ד"ה בא"ד ועוד]]}} מה שיישב.}} וכ"ה הקושיא לפירש"י בדברי בעל המאור ויש ליישב דעיקר קושייתם דפשיט מברייתא דעיקר מילתא לא איירי לענין תרומה אלא בק"ש ותרומה מילתא אגב אורחיה הוא תפשוט ליה טפי ממתני' דהתם דעיקר מילתא לענין תרומה מתניי' וק"ל: | ''' בד"ה דילמא ביאת כו' ופשיט מברייתא וזכר לדבר כו' תפשוט ממתני' [דנגעים פי"ד] העריב שמשו כו' עכ"ל.''' וה"מ נמי להקשות דתפשוט ממתני' דהכא דקתני מאימתי קורין בערבית משעה שהכהנים כו' דע"כ לאו ביאת אורו הוא דבערבית משתעי{{הערה|עי' פני יהושע {{ממ|[[פני יהושע/{{כאן}}|ד"ה בא"ד ועוד]]}} מה שיישב.}} וכ"ה הקושיא לפירש"י בדברי בעל המאור ויש ליישב דעיקר קושייתם דפשיט מברייתא דעיקר מילתא לא איירי לענין תרומה אלא בק"ש ותרומה מילתא אגב אורחיה הוא תפשוט ליה טפי ממתני' דהתם דעיקר מילתא לענין תרומה מתניי' וק"ל: | ||
'''בד"ה משעה שעני כו' עני גופא מתי יתפלל כו' כיון שבא זמן ק"ש כו' עכ"ל.''' אבל אמתני' דקתני משעה שהכהנים כו' לא תקשי להו דהאיך יאכל אז תרומה דאסור להתחיל בסעודה כו' די"ל דה"ק משעה שהכהנים כו' דהיינו שמותרים לאכול בתרומה ואין להם טומאה עוד ומיהו ודאי אסירי להתחיל בסעודה משום זמן ק"ש אבל משהעני נכנס לאכול פתו במלח כו' משמע שאז דרכו לאכול כפרש"י משום שאין לו נר ואהא קשיא להו שפיר מתי יתפלל כו' ודו"ק: | '''בד"ה משעה שעני כו' עני גופא מתי יתפלל כו' כיון שבא זמן ק"ש כו' עכ"ל.''' אבל אמתני' דקתני משעה שהכהנים כו' לא תקשי להו דהאיך יאכל אז תרומה דאסור להתחיל בסעודה כו'{{הערה|ב{{ממק|גנזי יוסף}} יישב דטעימה קודם ק"ש שריא, אבל העני אוכל סעודתו וזה אסור קודם ק"ש. עוד יישב דבמתני' אפ"ל שהתחיל בסעודה קודם הזמן בחולין ואח"כ אוכל תרומה, וכיון שהתחיל אינו מפסיק, משא"כ עני מתחיל סעודתו בשעה זו, ואפילו אם היה מתחיל קודם היה לו להפסיק דלדעת הברייתא סוף זמן ק"ש כשעומד מסעודתו וכבמצוה שזמנה עוברת אף אם התחיל מפסיק. ובספר קדשי יחזקאל {{ממ|סימן א}} הביא יישוב האבה"ע בטעם שלא הקשו התוספות קושייתם במתני', והוא ע"ד יישוב הגנזי יוסף, וזאת עפמ"ש הט"ז {{ממ|[[ט"ז/אורח חיים/רלה|סימן רלה]]}} שטעימת פירות מותרת קודם מנחה. וגבי מנחה כתב הדגול מרבבה {{ממ|[[דגול מרבבה/אורח חיים/רלב|סימן רלב]]}} בשם הכסף משנה, וכ"כ הפמ"ג, דטעימת פירות עד כביצה חשובה טעימה ובפת עד כזית, וכיון דאכילה היא בכזית, נמצא שאת דברי המשנה 'נכנסים לאכול בתרומתן' אפשר להעמיד באכילת פרות פחות מכביצה המותרת כדין טעימה, אך עני הנכנס 'לאכול פתו' ע"כ היינו יותר מכזית, ופת יותר מכזית אסורה. ובגנזי יוסף כתב שאפשר שהמהרש"א ס"ל דטעימה אסור כדעת הסוברים כן.}} די"ל דה"ק משעה שהכהנים כו' דהיינו שמותרים לאכול בתרומה ואין להם טומאה עוד ומיהו ודאי אסירי להתחיל בסעודה משום זמן ק"ש אבל משהעני נכנס לאכול פתו במלח כו' משמע שאז דרכו לאכול כפרש"י משום שאין לו נר ואהא קשיא להו שפיר מתי יתפלל כו' ודו"ק: | ||
'''בד"ה אי סלקא דעתך דעני קדים כו' דלא מסתבר לחלק כ"כ בשיעורי זמן שכיבה כו' עכ"ל.''' ר"ל בשיעורי זמן שכיבה דמבע"י דקודם צאת הכוכבים דכל הני תנאי דפליגי אדר' יהושע היינו דס"ל זמן שכיבה קודם צאת הכוכבים היא כפי דברי התוספות לקמן דאין סברא דשיעורא דעני נמי איירי בזמן שכיבה דקודם צאת הכוכבים וכל זמנים יהיה ביה אלא דעני הוא מאוחר מכהן ודו"ק: | '''בד"ה אי סלקא דעתך דעני קדים כו' דלא מסתבר לחלק כ"כ בשיעורי זמן שכיבה כו' עכ"ל.''' ר"ל בשיעורי זמן שכיבה דמבע"י דקודם צאת הכוכבים דכל הני תנאי דפליגי אדר' יהושע היינו דס"ל זמן שכיבה קודם צאת הכוכבים היא כפי דברי התוספות לקמן דאין סברא דשיעורא דעני נמי איירי בזמן שכיבה דקודם צאת הכוכבים וכל זמנים יהיה ביה אלא דעני הוא מאוחר מכהן ודו"ק: | ||
גרסה אחרונה מ־10:50, 3 בינואר 2023
מהרש"א - חידושי הלכות 
ברכות ב ב
בד"ה דילמא ביאת כו' ופשיט מברייתא וזכר לדבר כו' תפשוט ממתני' [דנגעים פי"ד] העריב שמשו כו' עכ"ל. וה"מ נמי להקשות דתפשוט ממתני' דהכא דקתני מאימתי קורין בערבית משעה שהכהנים כו' דע"כ לאו ביאת אורו הוא דבערבית משתעי[1] וכ"ה הקושיא לפירש"י בדברי בעל המאור ויש ליישב דעיקר קושייתם דפשיט מברייתא דעיקר מילתא לא איירי לענין תרומה אלא בק"ש ותרומה מילתא אגב אורחיה הוא תפשוט ליה טפי ממתני' דהתם דעיקר מילתא לענין תרומה מתניי' וק"ל:
בד"ה משעה שעני כו' עני גופא מתי יתפלל כו' כיון שבא זמן ק"ש כו' עכ"ל. אבל אמתני' דקתני משעה שהכהנים כו' לא תקשי להו דהאיך יאכל אז תרומה דאסור להתחיל בסעודה כו'[2] די"ל דה"ק משעה שהכהנים כו' דהיינו שמותרים לאכול בתרומה ואין להם טומאה עוד ומיהו ודאי אסירי להתחיל בסעודה משום זמן ק"ש אבל משהעני נכנס לאכול פתו במלח כו' משמע שאז דרכו לאכול כפרש"י משום שאין לו נר ואהא קשיא להו שפיר מתי יתפלל כו' ודו"ק:
בד"ה אי סלקא דעתך דעני קדים כו' דלא מסתבר לחלק כ"כ בשיעורי זמן שכיבה כו' עכ"ל. ר"ל בשיעורי זמן שכיבה דמבע"י דקודם צאת הכוכבים דכל הני תנאי דפליגי אדר' יהושע היינו דס"ל זמן שכיבה קודם צאת הכוכבים היא כפי דברי התוספות לקמן דאין סברא דשיעורא דעני נמי איירי בזמן שכיבה דקודם צאת הכוכבים וכל זמנים יהיה ביה אלא דעני הוא מאוחר מכהן ודו"ק:
פרש"י בד"ה נכנסין כו' מ"מ מאוחר כו' עכ"ל. כצ"ל ומלת לכולם שכתוב כאן בפרש"י שלפנינו נראה שטעות הוא שהרי כתוב אחר כך הי מינייהו מאוחר לכולם דעני או כהן כו' וכן נראה מדברי התוס' שכתבו דא"כ ר"מ היינו רבי אחאי לפירש"י כו' דהיינו בע"ש כו' וא"כ ע"כ כהנים נכנסים לאכול בתרומתן ע"כ יותר מאוחר מדרבי אחאי ודו"ק:
- ↑ עי' פני יהושע (ד"ה בא"ד ועוד) מה שיישב.
- ↑ בגנזי יוסף יישב דטעימה קודם ק"ש שריא, אבל העני אוכל סעודתו וזה אסור קודם ק"ש. עוד יישב דבמתני' אפ"ל שהתחיל בסעודה קודם הזמן בחולין ואח"כ אוכל תרומה, וכיון שהתחיל אינו מפסיק, משא"כ עני מתחיל סעודתו בשעה זו, ואפילו אם היה מתחיל קודם היה לו להפסיק דלדעת הברייתא סוף זמן ק"ש כשעומד מסעודתו וכבמצוה שזמנה עוברת אף אם התחיל מפסיק. ובספר קדשי יחזקאל (סימן א) הביא יישוב האבה"ע בטעם שלא הקשו התוספות קושייתם במתני', והוא ע"ד יישוב הגנזי יוסף, וזאת עפמ"ש הט"ז (סימן רלה) שטעימת פירות מותרת קודם מנחה. וגבי מנחה כתב הדגול מרבבה (סימן רלב) בשם הכסף משנה, וכ"כ הפמ"ג, דטעימת פירות עד כביצה חשובה טעימה ובפת עד כזית, וכיון דאכילה היא בכזית, נמצא שאת דברי המשנה 'נכנסים לאכול בתרומתן' אפשר להעמיד באכילת פרות פחות מכביצה המותרת כדין טעימה, אך עני הנכנס 'לאכול פתו' ע"כ היינו יותר מכזית, ופת יותר מכזית אסורה. ובגנזי יוסף כתב שאפשר שהמהרש"א ס"ל דטעימה אסור כדעת הסוברים כן.
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |