מגדל עוז/שלוחין ושותפין/ג

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מגדל עוז ‏ שלוחין ושותפין ג

א

מי שהיתה לו קרקע כו' עד עלי לשלמו. בב"ק פרק מרובה (דף ע'):

ב

הקנה לזה שהרשה שליש או רביע עד על הכל: כתב הראב"ד ז"ל דוקא שליש או רביע וכו': ואני אומר בזה לא ירדתי לסוף דעתו ואם קבלה נקבל ואם לדין יש תשובה שאפילו על הכל היה לו לדון ואע"פ שקצב לו סך ידוע אית לן למימר מגו דנחית לפלגא נחית לכולה ומאי שנא מנכסי מלוג דמגו דנחית לפירא נחית לגופא ואפילו בלא הרשאה כדאיתא ס"פ השולח כד"ן:

ג

אחד מן האחים שלא חלקו עד ויתבע גם הוא. בכתובות פרק מי שהיה נשוי (דף צ"ד):

ד

הבעל בנכסי אשתו כו' עד אין לו פירות. בגיטין ס"פ השולח (דף מ"ח ע"ב):

ה

מי שהיה לו ביד חבירו כו' עד בהרשאה על הפקדון. בב"ק פרק הגוזל עצים (דף ק"ד):

וכל הבא בהרשאה כו' עד עמיו: כתב הראב"ד ז"ל דוקא כשהוא עם בעל דינו בעיר אחת ומרשה לאחר לתבוע את חובו אבל אם היה בעל דינו בעיראחרת מציל ממון חבירו הוי עכ"ל: ואני אומר זו אינה השגה אלא סברא מוסברת על עיקר ההלכה פרק שבועת העדות ופרק איזהו נשך וכמה מקומות וכבר כתבתי כמה פעמים בחיבור זה שאין לו עסק לר"ם ז"ל בביאור הסברות והפירושין בזה משנה התורה ושמו מוכיח עליו:

ו

התובע חבירו בדין עד תביעת הממון. פרק שבועת העדות (דף ל"א) ובב"ק פרק מרובה (דף ע') בהסכמת הגאונים ז"ל:

ז

מי שהיה לו מעות פקדון כו' עד ודן עמו ומוציאין. בב"ק פרק הגוזל עצים (דף ק"ד) ובמציעא פרק הזהב (דף מ"ה מ"ו):

היתה לו מלוה ביד אחר וכו' עד החוב בשטר: כתב הראב"ד ז"ל אם לא מסר לו שטר החוב עכ"ל: ואני אומר גם זו אינה השגה אלא סברא על עיקר הדין האמור בב"ק פרק מרובה ובבכורות פרק יש בכור ולפיכך אין לנו עסק בו ודקדוקיו בחיבור זה כמ"ש אך אני תמה היאך יקרא המורשה במסירת השטר דהא בעינן כתיבה ומסירה והא מתנתא מעלייתא היא ודין בפני עצמו פרק הספינה נכון ויציב וגם ר"מ ז"ל כתבו בסוף זה הדין והנני מעתיק לשונו בסמוך בע"ה ועיניך רואות אבל אינו נכלל בזה:

מפני שמלוה להוצאה ניתנה כו' עד השיעבוד שבו. בב"ב פרק מי שמת (דף קמ"ח) ובכתובות פרק אע"פ (דף נ"ה) והביאור פ"א מהלכות מכירה:

זהו הדין שיראה לי עד הרשאה. כל זה תקנת הגאונים ז"ל:

ח

מי שהרשה לאחד עד בהרשאתו נתן. גם זה הוא מתקנת הגאונים והסכמת החכמים הראשונים והאחרונים וכן כתב ר"מ ז"ל מקוצי מדעת רבותינו בעלי התוספות ז"ל:

ט

מי שהרשה לאחד עד בהרשאתו נתן. גם זה הוא מתקנת הגאונים והסכמת החכמים הראשונים והאחרונים וכן כתב ר"מ ז"ל מקוצי מדעת רבותינו בעלי התוספות ז"ל:

י

מי שהרשה לאחד עד בהרשאתו נתן. גם זה הוא מתקנת הגאונים והסכמת החכמים הראשונים והאחרונים וכן כתב ר"מ ז"ל מקוצי מדעת רבותינו בעלי התוספות ז"ל:

יא

ראובן שבא בהרשאה כו' עד וישבע ויטול: כתב הראב"ד ז"ל דומה שסותרין דבריו זה את זה וכו': ואני אומר כמדומה לי שאלו דברים פשוטים הם ולא יצאו מפי הראב"ד ז"ל כי למעלה הם מטלטלי דכפריה המוזכרים בהלכה כמ"ש וזה כפר אחר התביעה ולא הוזכר בהלכה אבל היא מהוראת הגאונים ז"ל וכ"כ הר"מ ז"ל מקוצי מדעת רבותינו בעלי התוספות ז"ל ואינה צריכה לפנים אלא לדקדק טעם ההלכה דהיכא דכפריה לא חיילא הרשאה אמידי דהא ליתיה ואין אדם מקנה דבר שלא בא לעולם וזה אינו בעולם מידי דהוי אמלוה דסתמא להוצאה ניתנה ואינה בעולם ולכך אין כותבין הרשאה עליה וזה פשוט:

וכן כל הדברים כו' עד סוף הפרק. הכל מהוראת הגאונים ז"ל וכ"כ הר"מ ז"ל מקוצי מדעת רבותינו בעלי התוספות ז"ל:

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.