עריכת הדף "
אלשיך/בראשית/א
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
== ט == '''ויאמר אלהים יקוו המים כו'. ''' הנה אומרו מתחת השמים הוא מיותר. כי לא היה עולה בדעת שיאמר על המים אשר מעל לרקיע. אך יאמר כי הנה היו מי תהום מתחת לארץ: וגם מים על הארץ כולה אמר יקוו המים אשר מתחת השמים. ולא אשר מתחת לארץ. אל המקום אחד כו' והנה ארז"ל בב"ר {{ממ|פ"ה}} לוי ור' ברכיה בשם ר' יודן בר"ש אמרו כל העולם כלו מים במים. ואת אומר אל מקום א'. אתמהא משל לעשר נאדות נפוחים מונחים בטרקלין. נצרך המלך למקומן מהו עושה להן. מתירן ומוציא את רוחן. ומסלקן בזויות א'. כך דרך הקב"ה על מי בראשית וסלקם בים אוקיינוס. עכ"ל. והנה אין הנמשל דומה למשל כלל. וגם מי נתן רוח בהן שדרך אותן וסלקן: '''אמנם ''' הנה ידענו כי ד' יסודות הן. אש. ואויר. מים. ועפר. והלא יקשה למה ברא הוא ית' יסוד המים קודם לכל. וכמאמר רש"י שכ' שא"א לפ' בראשונה ברא אלהים את השמים כו' שהרי המים קדמו. וכן למה שם הארץ תחלה תוך המים להוציאו אח"כ. ולא בראה ורקעה כאחד על המים זולת הכת' למעלה. וגם ע"פ דרכנו מה זה היה שלא נזכר בריאות יסוד הרוח כלל. שאם נא' שהוא מה שנשאר פנוי מהרקיע עד המים. הלא יסוד הרוח אינו העדר דבר. כ"א כח יסודיי. שע"כ נכלל בכלל היסודות ולא היות מקום פנוי בלבד. כי ע"כ יש כח לרוח לנשב. והענין כי הנה ידענו כי עולם חסד יבנה. והמים מתייחסים אל מדת החסד. כאשר האש מתייחס אל מדת הגבורה. וההיקש ביתר היסודות כאשר יבא בס"ד ועל הבנות העולם במדת חסד. מצאנו ראינו כי בכל חלק מחלקי הבריאה עשה הוא ית' עיקר מהמים. ושיתף בהן כל א' מהיסודות כמאמרם ז"ל שעשה שמים מאש ומים. הרי שיתף האש עם המים. וגם יסוד העפר שיתף במים. כמ"ש ז"ל על פסוק {{ממ|איוב ל"ח}} בצקת עפר למוצק. מלמד שנטל הקב"ה עפר מתחת כסא הכבוד ונתן תוך המים ונעשית הארץ. ומהצרורות נעשו הרים כו' הנה כי שיתף העפר עם המים. וע"פ דרכנו נשית לב אל ביאור מאמר זה. שיש תפס את בעל המאמר לבלתי מאמין שנעשה העולם יש מאין. שהבין בדעתו שהיה איזה חומר קדום. אך הוא כי בעה"ז היה מציאותו הגשמי דוגמת העולם העליון הרוחני. והנה כאשר יש למטה ד' יסודות גשמיים. כן למעלה בחינות רוחניות כל א' מעין אחד מד' יסודות כי על כן ארז"ל על פסוק {{ממ|איוב כ"ה}} המשל ופחד עמו כו' כי מיכאל הוא מים. וגבריאל אש. ושלום ביניהם. ומה זו תמיהה האם מפני שזה שר המים. וזה על האש. יעדר חבורם. אך הוא כי עיקר איכותו של מיכאל הוא מבחינת המים הרוחניים הוא בחינת החסד. ועיקר איכותו של גבריאל הוא מבחינת האש והדין. עם שלא יבצר מהיות בכל אחד גם מכל הד' בחינות כנודע. וההיקש בזה בכל יתר ד' מלאכי המרכבה שעיקר כל אחד מהן הוא מאחד מד' יסודות הרוחניים: '''ונבא ''' אל הענין. והוא כי הד' יסודות תחתונים הן אמת כי יש מאין נבראו כי לא היה חומר קדמון חלילה. כ"א שכל אחד נתהוה מכח הבחינה אלהית. שדוגמתה למעלה כנודע. כי לא תצוייר בריאתו יתברך את הד' יסודות גשמיים. אם לא בשלשול שפע מרוחניותו יתברך למטה משתלשל ומתעבה למטה להעשות ממנו דבר גשמי. ולא נאמר על זה שהוא יש מיש חלילה. כי לא היה גשם מגשם. ואין יש מאין גדול מזה. שבכח רוחניותו ברא גשם וכמאמר הכתוב וברוח פיו כל צבאם. ובזה יאמר שהוא יתברך מבחינת הרוחניות שתחת כסא הכבור המתייחס אל העפר. שלשל והמשיך אל תוך המים. ובתוכן חיבר העפר. וקרא אל השתלשלות יציקה. למה שהיתה רוחניות כמדובר. ומהשתלשלות שנתעבה יותר. נעשה הרים: ונבא אל הענין כי הוא יתברך צירף האש אל המים. והעפר גם הוא אל המים. וגם יסוד הרוח צירף אל תוך המים שעל הארץ כי אשר יבא. והענין כמדובר כי למה שעולם חסד יבנה והמים משל אליו. ע"כ עשה מהמים עיקר והלביש את כל אחד מהיסודות תוך המים. נמצא לפ"ז כי היו המים כלבוש אל יסוד הרוח. כנוד הנפוח שהעור הוא לבוש אל רוח הנוד. ובזה היה העולם מלא מים. מה עשה הקב"ה התיר הנודות ויצא רוחו. כי דרך והוציא יסוד הרוח מתוך המים. ועי"כ הקוה שמים אל מקום אחד. שבהוותן משוללי רוח מעט יחזיק ואז ג"כ הוציא ע"י כן גם יסוד העפר מתוך המים. שגם הוא היה מלובש בהן. ובזה נתיישב כל אשר הערנו:
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: תנ"ך ומועדים
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף