עריכת הדף "
אבן האזל/תמידין ומוספין/ו
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
== ו == '''כשהיו נותנין היין למנסך היו שני כהנים עומדין על שולחן החלבים ושתי החצוצרות בידן והסגן עומד על קרן המזבח והסודרין בידו ותקעו והריעו ותקעו, ובאו ועמדו אצל זה הממונה על הצלצל אחד מימינו ואחד משמאלו.''' ''' ושתי ''' החצוצרות בידם כבר הקשו בזה מדברי הרמב"ם בפ"ג מהל' כלי המקדש הל' ה' שכתב בימי המועדות כולם, ובראשי חדשים היו הכהנים תוקעים בחצוצרות בשעת הקרבן, והלוים אומרים שירה שנאמר וביום שמחתכם ובמועדיכם ובראשי חדשיכם ותקעתם בחצוצרות וקשה דכאן כתב דבכל יום היו תוקעים, וראיתי שעמד על זה החנוך במצוה שפ"ד שכתב וז"ל מצוה שפ"ד לתקוע בחצוצרות במקדש בכל יום בבקר בהקריב כל קרבן, והביא קרא דוביום שמחתכם וכתב ואע"פ שהזהיר הכתוב ביום שמחה ומועד ור"ח לאו דוקא דבכל יום תוקעים במקדש בחצוצרות על הקרבן, והאריך בזה ובסוף דבריו כתב אבל לרמב"ם ז"ל שכתב בימי המועד כולם ובראשי חדשים היו הכהנים תוקעים בחצוצרות והלוים אומרים שירה נראה מדבריו שדעתו דבשאר הימים אף הלוים תוקעים בחצוצרות עכ"ד, וזה קשה דהא גם כאן כתב הרמב"ם שהכהנים תוקעים, והמנ"ח כתב שם בדעת הרמב"ם דמה שתוקעים לבד המועדים ור"ח הוא מדרבנן כמו דתוקעים בע"ש להבטיל ממלאכה ולפתיחת שערים. ''' והנה ''' לכאורה דבריו נסתרים מגמ' מפורשת בסוכה דבדף נ"ד מביא הגמ' ברייתא דאייתי ר' אחא ובני אהרן הכהנים יתקעו בחצוצרות שאין ת"ל יתקעו שכבר נאמר ותקעתם בחצוצרות ומה ת"ל יתקעו הכל לפי המוספים תוקעים, ופריך הגמ' בדף נ"ה מברייתא דתני רבא בר שמואל יכול כשם שתוקעים על שבת בפני עצמו ועל ר"ח בפ"ע כך יהו תוקעים על כל מוסף ת"ל ובראשי חדשיכם דהוקשו כל החדשים כולם זה לזה, והיינו דבר"ח שחל להיות בשבת אין מוסיפים יותר תקיעות, ומכיון שהרמב"ם לא כתב בפ"ג שתוקעים מקרא דוביום שמחתכם אלא במועדים ובר"ח ולא כתב שבתות, א"כ גם בשבתות מדרבנן וכאן מפורש דגם שבת מדאורייתא, אכן על המנ"ח אין להקשות מזה שאח"כ הביא מדברי הספרי על הך קרא דביום שמחתכם אלו השבתות, ונשאר בצ"ע על הרמב"ם שלא הביא אלא מועדים ור"ח, אבל עכ"פ בדעת הרמב"ם שלא הביא שבתות א"כ א"א לומר כדבריו דהימים שאינם בכלל מועדים ור"ח הוא מדרבנן. ''' ואפשר ''' לומר בדעת הרמב"ם שהוא מחלק בין בשעת הקרבן ובין בשעת נסכים דבפ"ג מהל' כלי המקדש כתב בימי המועדות כולם ובראשי חדשים היו הכהנים תוקעים בחצוצרות בשעת הקרבן. וכן כתיב בקרא על עולותיכם ועל זבחי שלמיכם, וכאן בהלכה שהוא ממתני' דתמיד כתב כשהיו נותנים היין למנסך, והכי תנן במתני' ונמצא דזהו בשעת ניסוך ונסכים באים בשמחה לכן צריך תקיעות ושיר בכל יום אלא שאנו צריכים לבאר מנ"ל חילוק זה, ועוד יותר קשה דבהל' ח' כתב אין אומרים שירה אלא על עולות הצבור וזבחי שלמיהם האמורים בתורה אבל עולות נדבה שמקריבים ממותר תרומת הלשכה אע"פ שהם של צבור אין אומרים שירה עליהם והוא מהגמ' דערכין דף י"א דבעי אם עולת נדבת צבור טעון שירה, ומסיק מקרא דעל עולותיכם ועל זבחי שלמיכם מה עולה קדשי קדשים אף שלמים קדשי קדשים, ומה שלמים קבוע להם זמן אף עולה שקבוע לה זמן לאפוקי נדבת צבור והך קרא דעל עולותיכם זהו בהך קרא דוביום שמחתכם דכתיב במועדיכם ובראשי חדשיכם, א"כ מנ"ל לומר דתקיעות ושיר שעל נסכים הוא בכל יום ותקיעות שעל הקרבן הוא דוקא במועדים ובר"ח. ''' והנראה ''' בזה דבאמת יש שני גדרי חיוב תקיעות אחד בשעת הקרבן דזהו דוקא במועדים ור"ח, ב' בשעת נסכים וזה בכל יום אבל החילוק בין שני דיני התקיעות הוא משום דעיקר דין התקיעות בחצוצרות הוא משום דין שירה שעל הקרבן שזהו הדין על הלוים ולא על הכהנים, ובזה ילפינן בערכין דף י"א מהרבה דרשות ודרשא קמייתא הוא דאמר רב יהודה אמר שמואל מנין שעיקר שירה מן התורה שנאמר ושרת בשם ד' איזה שירות שבשם הוי אומר זו שירה, ודרשה זו כתב הרמב"ם בפ"ג מהל' כלי המקדש הל' ב' אלא דשירה אין אומרים אלא על היין והיינו נסכים וכדאמר שם רב שמואל בר נחמני, ושם איתא רב אשי אמר מהכא ויהי כאחד למחצצרים ולמשוררים להשמיע קול, וכתבו התוס' ובקרא כתיב ותקעתם בחצוצרות על עולותיכם אלמא עיקר שירה מן התורה, והתוס' כיונו ליישב מה דקשה דכל הני דאמרי מקודם הביאו פסוקים מן התורה, והתחלת הסוגיא הוא מנין לעיקר שירה מן התורה, ומה הביא רב אשי קרא מד"ה, לזה כתבו דדריש מקרא דד"ה שכן היה וע"כ דהוא מן התורה מקרא דותקעתם, ובאופן אחר יש לומר דרב אשי בא לבאר דרשת ר' יונתן מקרא דמשה ידבר והאלקים יעננו בקול, דמסיים הדרשא על עסקי קול ועל זה אמר רב אשי מקרא דד"ה דכתיב להשמיע קול וזהו רק פירוש דקול היינו שירה. ''' אלא ''' דעכ"פ יועילו לנו ד' התוס' וסברתם דתקיעה בחצוצרות היינו מגדר שירה, אלא דהתקיעות תוקעים הכהנים ובשירה המשוררים הם הלוים וכיון דבקרא דושרת דדרשינן מיניה שירה כתיב סתם ולא רק במועדים, ודרשינן מיניה דיש דין שירה בכל קרבן לכן אמרינן דגם התקיעות הוא בכל קרבן אלא שהוא בזמן שירה דזהו על נסכי הקרבן דאז הוי כמו זמן שמחה משום דנסכים באים בשמחה אבל ביום שמחתכם ובמועדיכם ובראשי חדשיכם אמרה תורה שיתקעו על עולותיכם והיינו על הקרבן ומ"מ גם במועדים השירה אומרים בשעת הנסכים משום שאין אומרים שירה אלא על היין. ''' עוד ''' נראה דקרא דמייתי ר' אחא מדרומא דכתיב ובני אהרן הכהנים יתקעו בחצוצרות דדריש שאין ת"ל יתקעו שכבר נאמר ותקעתם בחצוצרות על עולותיכם ועל זבחי שלמיכם, ומה ת"ל יתקעו הכל לפי המוספים תוקעים והך דרשא נדחה מדרשא דברייתא דרבא בר שמואל דתניא יכול כשם שתוקעים על שבת בפ"ע ועל ר"ח בפ"ע כך יהו תוקעים על כל מוסף ומוסף ת"ל ובראשי חדשיכם הוקשו כל החדשים כולם זה לזה, עכ"פ תניא בשתי הברייתות שתוקעים גם במוסף של שבת, ובאמת הך קרא דובני אהרן הכהנים יתקעו מיותר אם אין תוקעים אלא במועדים ור"ח וע"כ דקרא דיתקעו זהו על כל קרבן ולכן דריש ר' אחא שתוקעים על כל מוסף ומוסף, אבל עכ"פ מוכח שיש תקיעה גם לבד מועדים ור"ח וע"כ דהחלוק דמה דאמר קרא ובמועדיכם דזהו על הקרבן אלא דקרא דבראשי חדשיכם דהוקשו כל החדשים דלא נימא שיש שתי תקיעות במוסף של שבת ור"ח, וממילא ידעינן דאף דבמועדיכם תוקעים על הקרבן מ"מ אין תוקעים לבד זה בזמן נסכים דזה גילה לן קרא דליכא שתי תקיעות. ''' ועכשיו ''' מיושב מה דילפינן דאין טעון שירה אלא עולות שהם חובה מקרא דעל עולותיכם, אף דהך קרא במועדים ור"ח נאמר בדין תקיעות, מ"מ ילפינן מהך קרא גם לענין שירה כיון דקרא דובראשי חדשיכם מגלה שא"צ שתי תקיעות על שבת ור"ח והתקיעות דשבת הא הם בודאי משום קרא דשירה, ומוכח דהם שייכים זה לזה ולכן אמרינן דגם הך קרא דובני אהרן יתקעו דזהו בדין על קרבן של כל יום בשעת נסכים שטעון שירה ג"כ ילפינן מקרא דותקעתם בחצוצרות לענין על איזה קרבן צריך לתקוע ולשיר בכל יום דבזה שוים דין הקרבן של כל יום לדין הקרבן של מועדים. ''' אכן ''' אינו מבואר למה השמיט הרמב"ם הדרשא דספרי דוביום שמחתכם אלו השבתות שעמד ע"ז המנ"ח, וגם צריך לבאר איך מפרש פשטיה דקרא דוביום שמחתכם, כיון שלא הזכיר אלא מועדים וראשי חדשים ובזה יש לומר דמפרש על הרגלים דכתיב בהו ושמחתם ובמועדיכם הוא על שאר המועדים ר"ה ויוהכ"פ דכתיבי בפ' מועדות בפ' פנחס, והרמב"ם לא פרט רגלים לבד משום שכללם בכלל המועדים אכן צריך באור למה השמיט דרשא דספרי. ''' ונראה ''' דסובר דכיון דתניא שם ר' נתן אומר אלו התמידים מוכח דבעיקר דין תקיעות על קרבן מיירי הספרי ות"ק מרבה רק שבתות בקרבן מוסף ור' נתן מרבה כל התמידים וכיון דבמתני' דתמיד תנן דבכל תמיד היו תוקעים א"כ מתני' כר' נתן אלא דבמתני' מפורש דבתקיעות דתמיד היו תוקעים בזמן נסכים, וכן ראיתי בילקוט בספרי זוטא דדריש ביום זה יום טוב ויום זה שבת וביום זה יוהכ"פ, שמחתכם אלו הרגלים ובמועדיכם אלו התמידים ומוכח דבא לדרוש ולרבות על כל קרבנות חובה שקבוע להם זמן דאיכא דין תקיעות וזה כבר מבואר במתני' דתמיד ושהתקיעות הם בזמן נסכים וכנ"ל.
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: רמב"ם
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף