תשואת חן/מח
| הוקלד חלקית, אתם מוזמנים לתרום ולהשלים את הדף/הפסקה | |||
| נא לא להסיר תבנית זו לפני השלמת ההקלדה | |||
|
< הקודם · הבא > |
שאלה א
אי הלכה כמאן דאמר קריאת שמע דאורייתא או לא
הנה דבר זה מחלוקת שמואל ור' אלעזר בברכות דף ך"א (ע"א) בספק קרא קריאת שמע דסבירא ליה לשמואל דאינו חוזר דקריאת שמע דרבנן ור' אלעזר סבירא ליה דחוזר דקריאת שמע דאורייתא. ופסק הרי"ף (ברכות יב: מדפי הרי"ף) והרמב"ם (פ"ב מקריאת שמע הי"ג) והרא"ש (ברכות פ"ג סימן ט"ו) כר' אלעזר וכן פסקו רוב הפוסקים [זולת התוס' במנחות מ"ג (ע"ב ד"ה ואיזו)[1] והרא"ש בתשובה כלל ד' (סימן כא) הביאו הפרי חדש (או"ח סימן סז ס"א)[2], ור' אחאי גאון הביאו בספר תומת ישרים סימן י"ג].
וכתב הגאון בעל המחבר שאגת אריה (סימן א) שלא ביארו דבריהם אמאי לא קיימא לן כשמואל לגבי ר' אלעזר דהוי כתלמיד במקום הרב [3], והכסף משנה בפ"ב מהלכות קריאת שמע (הי"ג) כתב ונ"ל מדאשכחן כמה ברייתות דילפינן דיני קריאת שמע מקראי משמע דראיות גמורות נינהו ולשמואל צריך לומר דאסמכתות הם עכ"ל, ואין בדבריו טעם וכי נתחכם יותר משמואל דוודאי ידע כל הני ברייתות וגם מתני' היא דף (י"א) [י:] שנאמר ובשכבך ובקומך בשעה שבני אדם שוכבין כו'.
אבל ראיות הפוסקים דהנה באותו סוגיא (כא.) מתיב ר' יוסף בשכבך ובקומך ומשני אביי האי בדברי תורה כתיב ובמסכת נדרים ד"ח (ע"א) אמר רב האומר אשנה פרק זה נדק גדול נדר לאלקי' ופריך הא מושבע ועומד מהר סיני ומשני כאן דאבעי פטר נפשיה בקריאת שמע שחרית וערבית שמע מינה דקרא לאו בדברי תורה כתיב אלא בקריאת שמע איירי, וכיון דרב פליג הלכתא כוותיה דרב לגבי שמואל באיסורי'[4].
אבל התוס' במנחות מ"ג פסקו כשמואל ונ"ל דהא דמשני האי בדברי תורה היינו כמו שלמאן דאמר קריאת שמע דאורייתא אין צריך לקרות רק פעם אחת בזמן שכיבה ופעם אחת בזמן קימה, הכי נמי לשמואל הקרא דבשכבך אתי שחייב לקרות איזה דבר מדברי תורה פעם אחת ביום ופעם אחת בלילה רק שיהא בזמן שכיבה וקימה למאן דאמר דאורייתא צריך לקרות פרשת שמע דוקא אבל לשמואל בשאר דברי תורה נמי סגי והיו הדברים האלה כו' ודברת בם בשבתך כו' דכ' בקרא לאו אפרשת שמע קיימי אלא אדברי תורה והרי בפרשה שניה נמי כתיב לדבר בם ולא אפרשה זו קאי דהא פרשה שניה לכולי עלמא לאו דאורייתא כמש"ל והאי לדבר בם דפרשה שניה מפרש בגמרא דהכי קאמר אגמרי בנייכו תורה כהיכא דלגרסי' בהוא והכי נמי לשמואל בפרשה ראשונה אלא דתקנו חכמים פרשת שמע והיה אם שמוע. נמצא דלשמואל מצי מקיים מצות עשה של תורה כמו לר' אלעזר והוא הדין דיכול למפטר נפשיה בקריאת שאר דברי תורה בזמן קימה ושכיבה ולא נקט שם קריאת שמע אלא לבתר דתקנו רבנן יע"ש שהביא ראיות ואכתבם לקמן בס"ד.
ובזה סרה כל התמהיות שתמהו התוס' רפ"ז דסוטה דף ל"ב אהא דמשואל מפלוגתא דר' ורבנן אי ק"ש ככתבה אי בכל לשון וכן פלוגתא דהקורא שמע ולא השמיע לאזניו ויליף לה מקרא ופלוגתא דב"ש וב"ה שהבאתי למעלה וסתמא דגמרא
שגיאות פרמטריות בתבנית:ממ
שימוש בפרמטרים מיושנים [ 2 ] (בבלי/ברכות/ב/א) תנא אקרא קאי בשכבך ובקומך ופלוגתא דר"ז ור"י בריש פרק מי שהיה קורא ומתני' דפועלים שעשו מלאכה אצל בעל הבית דקורין קריאת שמע ומברכים לפניה ולאחריה ועל המזון אין מברכין ברכת הטוב ומטיב דלאו דאורייתא מכלל דקריאת שמע דאורייתא, ודוחק לומר דכל הני דמשמע דהוא מדאורייתא אסמכתות בעלמא נינהו. ועוד דקאמר לימא בכל התורה בכל לשון נאמרה ואי הוי אסמכתא לא הוי צריך למידך מיניה ע"כ לשון התוס':
ולפמ"ש אין כאן קושיא כלל דהא מודה שמואל דצריך לקרות איזה דבר מן התורה בזמן שכיבה וקימה. והכי נמי ניחא דלא פליג שמואל אהאי סוגיא דמנחות דף צ"ט אר"י משום רשב"י אפילו לא קרא אלא קריאת שמע שחרית וערבית בלבד קיים לא ימוש כו' ואסור לאמרו בפני עם הארץ רבא אמר מצוה לאמרו בפני עם הארץ ור"י ס"ל התם דאסור לקרות חכמות יונית דכתיב והגית בו יום ולילה ור"א ס"ל התם דאפילו קרא פרק א' ביום ופרק א' בלילה קיים מצות לא ימוש ואס"ד הא דאמרינן אליביה דשמואל דבשכבך ובקומך בדברי תורה כתיב דחייב אדם ללמוד יום ולילה למאי נפקא מינה שקיים מצות לא ימוש שהוא מדברי קבלה הא מכל מקום מחוייב עדיין במצוה דאורייתא בשכבך כו' וכן ר"י אמאי אמר מקרא דלא ימוש אמאי לא אמר קרא דכתב בתורה וכי אפשר דשמואל פליג אכולהו תנאי ואמוראי התם ולפמ"ש אתי שפיר דבשכבך ובקומך אתי לדברי תורה בזמן שכיבה וקימה ופ' א' יוצא ידי חובתו:
ובזה ניחא האי דתכלת וראיתם
- ↑ וכן דעתם בסוטה (לב. ד"ה קרית) הביאם הפר"ח שמזכיר רבינו בסמוך. עוד ציין הפר"ח שם לדברי התוס' בסוטה (שם ע"ב ד"ה ורבי) שכתבו על זה בארוכה ולא העלו כלום אלא הניחו הדבר בתימה.
- ↑ ועיין שם שתמה שסתר דבריו שהרי בפסקיו (ברכות פ"ג סימן ט"ו) פסק דקריאת שמע דאורייתא וכמו שהביא רבינו בתחילת דבריו.
- ↑ כדאיתא בעירובין (סו.) ובכ"ד.
- ↑ ועוד כתב השאגת אריה שם דהו"ל שמואל יחידאה לגבי ר' אלעזר ורב.