ביאור הגר"א/יורה דעה/צה
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
(א) דגים שנתבשלו או כו'. כ"ד הר"ן ורמב"ם וש"פ ולאפוקי דעת ריב"ן בשם רש"י שכ' בתוס' ד"ה הלכתא והביא ראיה מצנון שחתכו כו' ואע"ג דנ"ט בר נ"ט לפי' שני שברש"י דמחלק דאגב חורפיה בלע מפי מדגים הרותחים וזהו בעלו אבל נתבשלו לא גרע מצנון וכ' תוס' ומיהו ללשון ראשון שברש"י משום שמנונית שעל פניו אין ראיה. וסה"ת ורא"ש מתירין בנתבשלו ואוסרין בנצלו משום דבבישול איכא ג' נ"ט מן הקדירה למים ומן המים לירק דרוב הטעם מתפשט במים משא"כ בנצלו וראיה ממ"ש אין טשין את התנור כו'. ובתוס' דחו ראיה זאת ג"כ דתנור א"א להתקנח יפה והוא בעין וכנ"ל וז"ש רחוצה יפה ולאפוקי שירוע שאינה רחוצה אבל מסתמא רחוצה שזה החילוק בין קערה שעלו בה דגים לצנון שחתכו בסכין כנ"ל וכן הא דמתירין בפ"ב דע"ז משחא שליקא וחמין ש"מ דמסתמא מודחין הן ועתוס' דחולין ח' ב' ד"ה השוחט כו' דא"ל דאפילו כו' ובע"ז ל"ח ב' ד"ה אי כו':
(ב) (ליקוט) בר נ"ט דהתירא. דוקא דהתירא ממ"ש קדירה שבשל כו' בנ"מ. תוס' דזבחים צ"ו א' ד"ה ואם כו' (ע"כ):
(ג) אם יש כו'. כנ"ל:
(ד) אפילו לכתחלה. כמ"ש מותר לאכלם כו':
(ה) אבל אם כו'. כמ"ש בספ"י דתרומות ביצה כו':
(ו) ואפי' בקליפה. כמו ביצת אפרוח צ"ח א' ובשאינה קלופה מיירי כמ"ש תוס' שם:
(ז) ויש כו' כנ"ל:
(ח) אבל ליתנן כו'. דבזה אנו סומכין על המתירין. ט"ז:
(ט) וכן אם כו'. זה מותר לכ"ע כנ"ל:
(י) וכן אם היה כו'. בכה"ג אף בשל איסור מותר כמ"ש בתוס' ע"ז ע"ו א' ד"ה מכאן וכמ"ש שם ל"ח ב' ואף בקדירה אין אסור לכתחלה שאינה ב"י אלא משום גזירה אטו ב"י משא"כ כאן דאף ב"י מותר מדינא כנ"ל:
(יא) וכ"ז כשהמאכל כו'. כמ"ש צנון שחתכו כו' וכלשון הב' שברש"י הנ"ל משום חורפיה וכמ"ש בר"ס צ"ו בן יומו או כו' וכ"ש לסה"ת שמדמה לקורט של חלתית בע"ז ל"ט א' שאמרו אע"ג דאמר מר כו' וע"כ במקונח מיירי דאל"כ אינו נטל"פ כמש"ל וכמ"ש בש"ע שם וי"א דה"ה כו':
(יב) עד דאיכא כו'. ע"ל סי' צ"ח סס"ח:
(יג) נגד כו'. ע"ל סי' צ"ד ס"ו:
(יד) (ליקוט) ומ"מ לא מקרי כו'. ממ"ש בפ"ו דברכות (ל"ו ב') האי הימלתא כו' והקשו דאע"ג דסתם כליהם אינן ב"י מ"מ הא דבר חריף הוא ותי' בסמ"ג משום דדבר יבש הוא ולא מחליא לשבח כי אם בדבר לח ומרדכי תי' דתולשין אותו בידים ומ"מ קשה הא מבשלין אותו בכליהם ותי' דסתם כליהם אינן ב"י. ור"ל כיון דמבשלין אותו בדבש אינו חריף משום דהתבלין מועט ואף שתי' עוד במדדכי דיש להם כלים מיוחדין לכך כבר סתר הרשב"א דא"כ למה הוצרכו לומר בחמין ושמן של עובד כוכבים משום דנטל"פ הוא ועי' במרדכי שם ובת"ח כלל ס"א סימן ז' וע"ל סי' צ"ו ס"ב וס"ג וסי' קכ"ב ס"ו ע"ש (ע"כ):
(טו) ויש אוסרים כו'. תוספות שם ד"ה הלכתא. וקערות כו':
(טז) ואז כו'. דגם שאינה ב"י מותר דנ"ט בר נ"ט אף לטעם ראשון של תוס' דאין שם איסור עליו כיון שאינו ב"י דלא כתו' שם ועט"ז:
(יז) והמים כו'. דלא שייך במים דיעבד והוי כמבשל לכתחלה בקרירה של איסור שאינו ב"י כמ"ש בסוף ע"ז וכן כאן מבלוע בב"ח ועט"ז:
(יח) אבל אם הודחו כו'. דלא שייך כאן טעמים של תוס' והוא ממש דין דגים שעלו כו' בכותח:
(יט) או בכ"ש. כמש"ל סי' ס"ח:
(כ) ואם עירה כו'. כמ"ש שם:
(כא) ואוסר כו'. כטעם השני של תוס':
(כב) אבל אם כו' שיעשה כו'. דמיד שנחו המים על כלי א' הוי כלי שני. שם:
(כג) ואם נמצא כו'. דלא מחזקינן איסורא כמ"ש בפ"ק דנדה (ג' ב') דאמרינן השתא הוא דנפל. הגש"ד. ועוד דס"ס הוא כו'. או"ה ועט"ז:
(כד) יראה לי כו'. עט"ז וש"ך שחלקו על זה:
(כה) ואפ"ה כו'. כנ"ל דלא מחזקינן איסורא. שם:
(כו) מותר כו'. כמ"ש בע"ז י"ב א' רבה בר עולא כו':
(כז) ויש מחמירין כו'. דשם אקראי בעלמא ודיעבד וכמ"ש הר"ן ולא מחזקינן איסורא וכמ"ש בס"ה:
(כח) מלח כו'. דהוי כמו טהור מליח וטמא תפל. תוס' קי"ג א' ד"ה טהור כו':
(כט) והמחמיר כו'. תוס' שם:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |