שבות יעקב/ב/עב
|
< הקודם · הבא > |
ישראל שמכר מרתף בבית עובד כוכבים ושם בו יין במפתח וחותם כדינו ופעם אחת בלילה באו גנבים ופתחו ושברו פתח הבית ולא מצאו מה שחפשו בבית עכו"ם ושברו ופרצו גם פתח המרתף ולמחרתו הרגישה שפחה קטנה שהיו גנבים בבית ושגם פתח המרתף פתוח רצתה בבהלה אל היהודי וספרה לו המאורע והלך היהודי אל תוך המרתף ומצא החביות שלימות וסתומת ומליאות כמו שהיה מקדם ולא שום ליחות סביב מה דינו של אותו יין עוד נשאלתי עובד כוכבי' שנמצא במרתף שהיו בו חביות סתימות ונפתח אחד מהם וכאשר בא הישראל טשא ביני דנא וראה אותו הישראל וגם מצא המניקת כפופה מונח על החביות והוא לח סביב המגופה וחסר ג"כ מהחביות מה דינו:
על דבר השאלה ראשונה כבר דין זה מבואר באורך בי"ד והוא מתשובת הריב"ש סי' תכ"ד והובא בי"ד סימ' קכ"ט דאם מצא החביות כמו שהיה מקדם משרי שרי דהוי כבלשות וכ"פ בש"ע סי' קכ"ט סעיף י"א בהג"ה ע"ש אך לכאור' יש לאסור היין שבמרתף בשביל שהנכרי דר באותו בית שפרצו במרתף חיישינן דלמא הוא ובני ביתו הלכו אל המרת' ונסכו היין גם לזה אין לחשש בזמן הזה דמרתף כיון שישראל שכר המרתף וישראל דר באותו עיר אם ימצאו בתוכו יפסיד שכרו ויהא נתפס כגנב שיאמרו שהוא עיקר הגנב שגנב מהיין דאל"כ הוי לי' להודיע מיד ישראל שפרצו המרת' כאשר מצאו פתוח וכה"ג אמרינן פ' ר' ישמעא' גבי ישרא' ששכ' בית יע"ש ואע"ג דלכאור' יש לחלק דהת' בעינן דוק' ישרא' דר באותו חצר מ"מ כאן שהפרצה נעשה ע"י גנבים והוא לא ידע אם לקחו הגנבים מהיין ע"כ אירתותי מרתת אם ילך אל המרתף וליגע בהיין יאמרו שהוא היה הגנב עצמו ויצטרך לשלם הכל ואע"ג דיש מקום לומר אפכא דלמא באמת לא פרצו הגנבי' כלל והוא עצמו פרץ הכל ועושה כן כאלו בא אליו גנבים בלילה אבל באמת הוא עצמו הגנב ונסכו הא ודאי חששא רחוקה היא ביי"נ בזמן הזה דאין חיבות ניסוך עלייהו אף גם שמצאו החביות כמו שהיה מקדם וכיוצא בזה כתב הרא"ש בתשובה כלל י"ט סי' י"ו הובא בב"י סי' קכ"ט וז"ל כתב הרא"ש על ישראל ששכר בית בחצר שנכרי אחד דר באותו חצר ושם בו היין וסגר הדלת והכניס הבריח בטבעו' ושכח ולא סגרו במפתח ויצא וקרא ליהודים והגיד להם ונכנסו וראו החביות מכוסת ומדובקת בטיט יבש ובכל חביות היה ברזא קטנה ועיינו במקום הברזא ולא היה שם שום לחות נ"ל דחמרא שרי וראיה מדאמרינן וכו' והאי עובדא דישראל ועובד כוכבים דשתו חמרא אע"פ שהיין היה עומד בכלי פתוח אצלו וישראל לא נכנס בספינה כל השבת שרי ליה ולא חיישינן דלמא נגע משום דמירתת דלמא אתי ישראל כ"ש בנדון זה שהיה אוצר היין סגור בבריח והחביות מגופתו שרוקה בטיט וישראל דרים בעיר דשרי עכ"ל הרא"ש א"כ גם בנדון שלפנינו שחביות היה סתומת מגופת ומליאות כמקדם ולא נמצא בהם ליחות סביב והישראל דר באותו עיר דהעכו"ם מרתת ואין לחוש לאסור היין ואף דיש עוד מקום לבע"ד לחלוק בין נ"ד לנדון דהרא"ש מ"מ אין להחמיר כולי האי בזה ולהפסיד ממון של ישראל היכא דאיכא צדדי היתר וע"ד השאלה שניה נראה פשיט לאסור מתרי טעעא חדא כיון דאיכא ריעותא לפנינו שהחביות היתה סתומה ונמצא פתוח וכמבואר בסי' כ"ט סעיף י"א בהג"ה זאת ועוד אחר' כיון שמצא מניקת כפופה עליו והוא לח לא תלינן בדבר הרגיל וראוי להחמיר אף דהוי מגע ע"י דבר אחר ונצוק כמבואר בסי' קכ"ד סעיף כ"ג וע"ש בט"ז נ"ל הקטן יעקב:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |