גבורת ארי/יומא/כט/א
אלא אפי' עולת העוף שנמלקה בלילה ומנחה שנקמצה פרש"י בפי"א דמנחות (דף ק') אפי' עולה ומנחה דלאו קרבן חשוב הוא דאין באין בצבור וק"ל א"כ הול"ל אפי' אשם דנמי אינו בצבור וכן בכור ומעשר ושמא הני כיון דמין בהמה הן וישנו במינן בצבור אינו רבותא כ"כ כמו עולת העוף ומנחה דאין במינן בציבור לגמרי וקק"ל דהא עולת העוף דישנו בציבור כדא' לקמן בפ"ד (דף מ"א) אי עולה זבן עולה אזלא לנדבה והיינו נדבת צבור וכבר פי' התוס' בפ"ק דשבועות (דף י"ב) דאע"ג דאין עולת עוף בציבור היינו דאין לקנות עוף במעות שניתותרו אבל אם כבר בא עוף לפנינו מקיצין בו דמה יעשו ממנו והשתא הוי רבותא באשם בכור ומעשר יותר מעולת העוף דאע"ג דישנו בציבור במינו מ"מ אינהו גופייהו ליתנייהו בצבור משא"כ עולת העוף דאיהו גופיה משכחת לה בציבור אבל כאן פירש"י לא זבח בלבד שנשחט בלילה אמרו ישרף אלא אף מליקת העוף וקמיצת מנחה בלילה תישרף דגמרי להו משחיטה דמליקת עוף וקמיצת מנחה במקום שחיטת זבחים הן והתו' שם בפי"א דזבחים ביארו יותר דרבותא דהני אע"ג דלאו בכלל יום זבחכם נינהו קמ"ל דנפקא לי' מביום צותו כדמ' בפ"ב דמגילה (דף כ'):
אלא אפי' עולת העוף ה"ג התם בפי"א דמנחות וה"ג רש"י ותוס' שם ומשמעתין בקצת ספרים גרסי אף מליקת העוף סתמא מ"מ מוכח מתוכה שמשובשת היא דמיד בסמוך גרסי בשלמא עולת העוף מאי דהוי הוי ומ"מ ק"ל אמאי פרט לעולת עוף יותר מחטאת העוף דהא כל הרבותא דאיכא בעולת העוף איכא נמי בחטאת העוף לכל הפי' דהא שניהם שוין בהא דאינן מין זבח וליתנן בציבור ואדרבא לפירש"י בפי"א דמנחות הוי רבותא בחה"ע יותר מעולת העוף דאילו עולת העוף מ"ל לפעמים דאיתנהו בנדבת צבור כדפי' בסמוך ואילו חה"ע לא משכחת לה בציבור כל עיקר והול"ל אלא אפי' מליקת עוף סתמא דהכל במשמע בין עולת העוף בין חטאת העוף:
אלא אף עולת עוף וכו' משום דנעשה בלילה והק' התוס' ת"ל משום דקרבי קודם לתש"ש ואמ' לקמן (דף ל"ד) מנין שלא יהא דבר קודם לתמיד של שחר דכתיב היא העולה עולה ראשונה ואני תמה על התוס' דמה ענין למליקה וקמיצה בלילה לקודם תמיד של שחר דהאי עולה ראשונה דקרא לא משמע אלא ביום לאחר האיר המזרח דאז זמן תמיד אין להקדים קודם לתמיד אבל בלילה דאין זמן תמיד ל"ל בה תדע דבלילה ל"ל בה משום קודם לתש"ש דאמר' רפ"ה דפסחים (דף נ"ט) ר"כ רמי כתיב לא ילין ח"ח עד בוקר ע"ב הוא דלא ילין הא כל הלילה ילין וכתיב והקטיר עלי' חלבי השלמים ע"ה כה"כ ומ"ל בשניתותרו הרי דלק"ל אהא דכל הלילה ילין אלא מעלי' השלם דתשבה"ע אבל משום קודם לתש"ש ל"ל בה מטעמא דפי' אלא הכי הו"ל לאקשויי ת"ל משום דאי ק"ק אחר תשבה"ע משום עלי' השלם אבל הא נמי לק"מ למאי דפי' התוס' עצמם דהא דנקט מנחה שנקמצה בלילה דת"ל בלא נקמצה ומשום קידוש המנחה בכלי קודם קמיצה נפסלת בעה"ש בלינה משום דאי ל"נ ל"ת לבית השריפה עד עה"ש אבל השתא משום קמיצת לילה נשרפת לאלתר בלילה ולא בעי ע"צ והשתא הא דנקט קמיצה ומליקה משום פסולה דלילה ולא משום לאחר תשבה"ע למאי דפי' או קודם תש"ש לדעת התוס' נ"מ לשרפו בלילה מיד דאילו מחמת פסולן של תמידין שהקדים או שאיחר להם הו"ל פסולה מחמת דבר אחר ולא פסול דגופו כדאמר' בספ"ו דפסחים (דף ע"א) ואי אמרת לא בעי עקירה פסולו מחמת מאי הוי משום דשחטו אחר תמיד של בה"ע והתנן כל שפסולו בגופו ישרף מיד בדם ובבעלים טעון עיבור צורה ויצא לבית השריפה וה"ה לקודם תמיד של שחר נמי הוי כמו פסול מחמת ד"א ולא היה נשרף אלא עד לאחר עה"ש משום עיבור צורה אבל משום פסול קמיצה ומליקה בלילה הו"ל פסול בגופו וא"צ עיבור צורה אלא נשרף בלילה מיד דהא מה"ט נקט גבי מנחה גופה שנקמצה בלילה אע"ג דבלא קמיצה נפסלה בקידוש בכלי נ"מ לישרף מיד בלילה קודם עיבור צורה מיהו כ"ז לשיטת התוס' אבל לפי מה שאפרש בסמוך דכל פסול שאירע בקדשים אין נשרף בלילה אפי' פסול הגוף אכתי תקשה ת"ל משום פסול דלאחר תמיד של בין הערביים למאי דפי' או קודם תש"ש לדעת התוס' מיהו בלא"ה אין זה קושיא דהמחוור דבדיעבד משום העולה עולה ראשונה או משום עליה השלם אינו מעכב בדיעבד וכההיא דפ"ד דמנחות גבי עולה ראשונה דאמ' בהדיא דאינו אלא למצוה ומשם יש ללמוד דה"ה עליה השלם אינו אלא למצוה ואינו מעכב בדיעבד וכן תי' התוס' ותי' זה עיקר וכבר כתבנו בזה הרבה:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |