רש"י/בבא קמא/סט/א

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

רש"י בבא קמא סט א

בקזוזות. מוט"ש נותן פיסת רגבים סביבות הגבולים להודיע שהוא כרם רבעי ואסור בלא פדיון:

דאיכא הנאה מיניה. לאחר זמן בחרישה וזריעה וקצירה:

אף האי נמי איכא הנאה מיניה. בפדיון:

חרסית. כתותי רעפים טיבל"ש בלע"ז:

אף האי נמי איכא הנאה מיניה. בפדיון:

חרסית. כתותי רעפים טיבל"ש בלע"ז:

וממחה ושופך. ממחה את הסיד במים ושופך סביבות הקבר:

בד"א. דעבדינן להו היכירא לעוברים ושבים:

בשביעית. שהוא הפקר ובהיתר הן באין לאכול:

אבל בשאר שני שבוע. שהן באים לגזול יניחם ויאכלו דבר האסור והלעיטהו לרשע וימות:

כל הנלקט כו'. אלמא אע"ג דליתיה ברשותיה מפריק ותופס פדיונו:

וכי תימא צנועין. לאו סתמא היא אלא רשב"ג מסיים ואזיל ליה למילתיה:

ערב. בגט פשוט:

צידן. במי שאחזו קורדיקוס:

וראיה. בפרק שני דסנהדרין:

המתלקט. שעתידין ללקוט:

רבי דוסא. לענין לקט קציר קמיירי דקיימא לן שני שבולין לקט שלש אינו לקט ואין כל העניים בקיאין בהלכה לפיכך צריך בעל הבית להפקיר:

דאית ליה לר' יהודה ברירה. דקאמר כל שילקוט וכי לקיט אמרינן הוברר שזה הפקר ואע"פ שאין בעל הבית יודע בשחרית דשמא לא ילקטו יותר על דינם:

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

---

---

שולי הגליון

---

---