מראי מקומות/יומא/פז/ב
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מראי מקומות יומא פז ב
ורבי חנינא היכי עביד הכי והאמר רבא כל המעביר על מדותיו מעבירין לו על כל פשעיו אלא רבי חנינא חלמא חזי ליה לרב וכו'[עריכה]
מכאן כתב הרמ"א (סי' תרו סע' א) דאע"פ שאמרו דלא יהיה המוחל אכזרי מלמחול, מ"מ אם מכוין לטובת המבקש מחילה אין צריך למחול לו. ותמה החכמה שלמה (שם) דאיך אפשר להוכיח כן על כל אדם מרבי חנינא שלא מחל לטובת רב והא י"ל שאני תלמיד חכם שאינו חייב למחול וכמו שמבואר בפירוש הר"מ [והרע"ב והתוי"ט] על המשנה באבות פ"ב והזהרו בגחלתן וכו' ועקיצתן עקיצת עקרב, ופירש הר"מ דהת"ח אינם מקבלים פיוס וכמו שמוכח בגחזי שנענש במה שהתריס כנגד אלישע רבו. [וע"ע לעיל כג א]
ותירץ החכמת שלמה בתירוץ השני דהכא דרב ורבי חנינא היו שניהם תלמידי חכמים ובכה"ג יש גם כבוד התורה למחול שלא יצטרך רב לחזור ולבקש, ושוב הוו ככל אדם ושפיר הוכיח הרמ"א מכאן לכל אדם שאין בו ענין של כבוד התורה.