ט"ז/אורח חיים/תנב

ט"ז ‏ אורח חיים תנב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

(א) קודם שעה ה'. דאז הוי נ"ט בנ"ט דהיתרא וביש ספרי טור כתוב קודם ששית:

(ב) אם הכלים ב"י. פירוש ויחזרו ויבלעו ממה שפלטו וכן אם משהה אות' יותר מדאי. משמע דשהיה קצת אין בה חשש. ובטור כתוב ונוהגים להכניסן ולהוציאם מיד נראה דלאו ממש קאמר מיד אלא עכ"פ צריך קצת שהיה וכ"כ בכל בו צריך לדקדק שלא למהר להוציא הכלי מן היורה כדי שיהי' פנאי אל הרתיח' ליכנס ולהפליט מה שבלע ע"כ ואין כאן חשש לגמרי בשהייה קצת בפרט שמגעילין קודם שעה ה':

(ג) שלא ינוחו מרתיחתן. ואם נחו אזי חוזר ומרתיחן ומגעיל בהן ולא נאסר היורה במה שנחו המים:

(ד) עד הפסח שאז חמץ במשהו. משום חוה"מ הוצרך לטע' זה דאלו בי"ט עצמו אפי' בשאר י"ט אסו' להגעיל כמ"ש סי' תק"ט:

(ה) צריך ליזהר בכל כו' צ"ע דיש עוד א' מה שלא נזכר כאן דהיינו אם מגעיל מקצת הכלי ב"פ דבזה א"צ ליזהר אם מגעיל קודם ה' כמ"ש בסי' תנ"א ס"ט ממילא אחר האיסו' צריך ליזהר בזה ואיך אפשר ליזהר בזה דהא במקו' שמחזיק הכלי בידו בשעה שמגעילו אין המים נכנסים שם וכ"ש אם מחזיקו בצבת צריך לגלגל הכלי ולהחזירו ליורה וא"כ א"א שלא יגעיל מקום א' ב"פ דא"א לצמצם בזה וב"י הביא בזה דיצמצם כפי יכולתו וא"א באמת לזה צמצום וע"כ צריך להגעיל אז בשבכה שקורין הוי"ב שבזה אפשר להגעילו בפעם א' כיון שהמים נכנסים בכולו אבל אם מגעילו אחר איסורו ביד או בצבת לא עלתה לו הגעלה כלל אפי' דיעבד דחוזר וניעור וא"ל דאם אין הכלי ב"י יכול להגעילו אפי' ביד דהוי נותן טעם לפגם ומותר עד הלילה זה אינו דעכ"פ נט"ל אסור לכתחלה כדאי' בי"ד סי' ק"ג גם שלא ישהה בתוכו לא מהני לזה דכיון דאין בכלי מה לפלוט דהא כבר פליט בראשונה ודאי בלע אפילו מיד שיכניסו שנית אלא דאם יש במים שביורה ס' נגד הכלי שמגעיל מועיל גם לזה שמגעיל הכלי ב"פ אלא דבזה לא יוכל להגעיל ב' כלים דיצטרך ס' נגד שניה' כמ"ש ב"י בשם הרשב"א אפי' בזה אח"ז וא"ל דהוי כמבטל איסור לכתחלה דלא נתכוין על ביטול האיסור מה שיבלע אלא על הפליט' במה שיש בו ומטעם זה נ"ל ג"כ שהבא להגעיל סכין אסור בקדירה שע"ג האש והיא גדולה ויש בה ס' נגד הסכין יכול ליקח קדירה כשירה לזה ולא הוי מבטל איסור לכתחלה ולפי מ"ש ניחא הא דלא זכר כאן מה דמגעיל ב"פ מקצת כלי כיון דזכר כאן ס' נגד הכלי משא"כ לעיל סי' תנ"א ס"ט:

(ו) קודם ו'. היינו לפי הגי' שזכרתי בס"א דל"ג ה' והחילוק שבין הגעלה לליבון דבהגעלה עכ"פ נשאר משהו:

(ז) א' מהם אינו ב"י. א"ל הא באינו ב"י אסור לכתחלה דמקבל טעם פגו'. י"ל דכאן אין ודאי שיבלע הכלי כיון שטרוד לפלוט מ"ה אין כאן לכתחלה איסור ודאי אבל אם כבר פלט כל צרכו דודאי יבלע תכף שיחזירנו ליורה אז יש איסור לכתחלה להגעיל מקום א' ב"פ וכמ"ש:

(ח) ע"כ נהגו שלא להגעיל. פי' אפי' אם מגעיל כלי א':

(ט) אם נוגעים זה בזה. דבמקום נגיעתן לא סלקי הרתיח' אע"ג דלענין טבילה אין איסור חציצ' בזה לענין רתיחה שאני כ"כ המרדכי בשם רוקח אבל משום איסור פליטת הכלים אין חשש אפילו אם הם ב"י משום דהוי נ"ט בנ"ט דהתירא דהיינו קודם שש כמו דגים שעלו בקערה של בשר שמותר לאוכלן בכותח כמ"ש בי"ד סי' צ"ז:

(י) כלי גדול כו'. פי' שרוצה להכשירו וחושש שמא יש על שפתו חמץ במקום שאין המים עולים שם וכן הדין ביורה אחד שהכשירו בו כלים ורוצה להשתמש בו בפסח צריך לעשות לו שפה אבל בתחלה קודם שמכשיר הכלים ומכשיר היורה תחלה מן האיסור שבו א"צ לעשות לו שפה דלענין הגעלת הכלים שיעש' בו אין חשש בזה ממ"נ אם כח המים אין מגיע שם להשפה כדי להכשירו גם אין כח בבליעת השפה להפליט ולהבליע בכלים הנגעלים על ידי המים ואם יש להמים כח להפליט משם אם כן מועיל ג"כ הרתיחה שביורה לשפה להכשירו משא"כ בהכשר יורה אחר הגעל' ודאי חיישינן שמא לא הגיעו המים להשפה בכל מקומותיו שקיבל כבר ואחר כן כשיבשל ביורה לפסח ימלאנו ויאסר השפה את התבשיל על כן צריך לעשות בטיט שפה וכ"מ דברי הטור שכתב בשם גאונים מדיח יורה גדולה ומגעיל' ברותחין ומכשירה ושוטפה בצונן ומפליטה תחלה מחמץ ואחר כך מרתיח בה מים רותחים בלי שיעור (פירוש שא"צ למלאותה אלא כפי מה שיצטרך להגעלת הכלים) ומגעיל בהם יורות קטנים וסכינים ועץ פרור וכלי שצריך הגעלה בכ"ר ויזהר שלא ינוחו המים מן הרתיחה שאם ינוחו יהא אסור להגעיל בהם ונטלן ושוטפן בצונן ואח"כ ממלא היורה הגדולה וסובב שפתה בטיט ומגעילה כמשפט הראשון ושופכה ושוטפ' עכ"ל הרי שלא הצריך לעשות טיט אלא במה שרוצה להכשירה אח"כ לפסח. אבל בתחלה כשבא להכשיר היורה כדי להגעיל בה לא הצריך זה והיינו מטעם שזכרתי. ואע"ג דכתב הטור בסוף כמשפט הראשון זה לא קאי רק על ההגעלה לא על השפה ועכשיו נהגו לעשות תחלה גם כן שפה בטיט או להכניס בה אבן והוא על צד היותר טוב דשמא יגע בכלי המוכשר בשפה של יורה וכן מסיק מורי וחמי ז"ל:

(יא) ויגיעו המים בשפתו. אמרי' בגמ' בזה דכבולעו כ"פ מה בולעו בניצוצות אף פולטו בניצוצו' פירש"י דלא בלעו אלא ע"י ניצוצות שניתזו הרתיחות שם ולא הכניסה לתוך יורה אחרת בשעת בליעת האיסור כך בשעת פליט' אע"פ שלא הוכנס' ליורה אחרת הואיל ונתמלא' יפה מעלה ניצוצות על שפתו ופולט ומיהו גדנפא בעי דאי לאו הכי דלמא לא הוי מסקה ניצוצות על השפה בהאי זימנא. אבל איסור נתבשל בה פעמים הרבה ואם לא העלה ניצוצות כל שעה העלה פעם א' עכ"ל משמע דבמקום שנכנס החמץ תוך היורה אינו מועיל לו הכשר ע"י רתיח' אלא דוקא להכניסו ליורה להכשירה דכלל גדול הוא כפי תשמישו כך הכשירו. וכ' מו"ח ז"ל ולפ"ז בקערות דכופים אותם לפעמים על המחבת או שואבין בקער' מהקדיר' כמ"ש בכלבו צריך להכשירו להכניסו ליורה אחרת אבל לערות עליהם רותחין מכלי ראשון וחפי' ישים עליהם ג"כ אבנים מלובני' דכ"ז אינו נקרא אלא ערוי אבל לא הוי ככ"ר עכ"ל ודבר זה שהחמיר באבנים מלובנים אינו מן הדין אלא חומרא בעלמא דהא כ' בש"ע סי' תנ"א ס"ו דהכשר זה הגעל' בכ"ר וכן הביא שם רמ"א בסעי' ה' בקערות גדולות שיתן עליה' אבנים מלובנו' כו' ע"כ ודאי מהני זה לכל הצריך להגעל' דכ"ר ובלבד שילכו הרותחין ע"פ כולו וצדדיו:
כתב ב"י ונ"ל דלפי מ"ש רבינו בשם הרא"ש המצריך להגעיל היור' הגדולה היינו דוקא כשהכלים שהוגעלו בתוכן היו ב"י ולא היה ס' במים כנגדן וההגעל' היתה אחר ד' שעות שהוא זמן איסור חמץ הא לאו הכי אם היתה היור' מוכשרת קודם שהגעילו בה א"צ לחזור ולהגעילנ' עכ"ל ונראה דיש להחמיר לכתחל' גם בזה דהא עיקר ההיתר משום דהוי נ"ט בנ"ט דהתירא. וכבר זכרנו בי"ד סי' צ"ה ס"א בשם הסמ"ק דאסור לעשות לכתחלה נ"ט בנ"ט ואסור לעלות דגים בכלי של בשר כדי שאח"כ יאכלם עם כותח ה"נ כן הוא דאסור לכתחלה היורה וסומך עצמו שיהיה נ"ט בנ"ט. ול"ד זה למגעיל כלי שאינו ב"י עם כלי ב"י כמ"ש בס"ב דשם אין הבליעה ודאית כיון שהכלי טרוד לפלוט אימור לא בלע כלל. כמ"ש שם משא"כ כאן ביורה שהוא בולע ודאי מהכלים שמגעילים בתוכו שהרי אינו מסולק מהם תמיד שנשאר בו הפליטה של הכלי ע"כ הוי אסור לכתחלה וכן נוהגים שמכשירין היור' אחר הגעל' בכל גווני ולפעמים שיש איסור בפליטת הכלים כיון שיש אפשרות להכשירו לא נמנע מזה. ומו"ח ז"ל מחמיר מטעם שיש אפשרות להמתין מע"ל וזה אינו מספיק דהא לכלים שהוא מכשיר בערב פסח קודם זמן איסורו והוא צריך אותם לפסח אבל בדיעבד אם נשתמש בו בפסח לא נאסר אפי' אם הוא בענין שהוכשרו בו כלים כנלע"ד:
הנשים נוהגות שלא להשתמש בקדירה ששופכין רותחין על האבן שמכשירין בו כלים מטעם שהריח של חמץ נכנס בו ואין בו ריח ולא טעם דאין בו איסור כלל בפסח:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

מעבר לתחילת הדף< הקודם · הבא >