מתנות כהונה על שמות רבה/מז

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
גרסה מ־10:02, 21 בינואר 2021 מאת עמד (שיחה | תרומות) (←‏top: יצירת דף פרשה הכולל את כל פסקאות הפרשה)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


שמות רבה


מפרשי המדרש

ידי משה
יפה תואר
מתנות כהונה
עץ יוסף


לדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "תא שמע"


דפים מקושרים

מתנות כהונה על שמות רבה TriangleArrow-Left.png מז

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


מתנות כהונה על שמות רבה - פרשה מז

פיסקא: א  ג  ה  ו  ז  ח  ט  

א  [עריכה]

אמרה. הקדוש ברוך הוא אמר את התורה:

ג  [עריכה]

הלואי. ומי יתן שאתרצה שאתן בו ידי:

גמיסקום. עיין בערוך ערך גמס ופירושו כתובה:

בזכותך. לך פירוש בשבילך כמו אמרי לי אחי:

דבר דברים כו'. לשון חוזק הוא כד"א דבר האיש אדוני הארץ אתנו קשות:

ועליתי. לשון עילוי פי' הגבהתי אתכם:

אתה מלכם. עם משה היה מדבר שהיה מלכם של ישראל:

ה  [עריכה]

אזלת לקרתא כו'. אם אתה באת לתוך עיר צריך אתה לילך במנהגה:

ראשון ראשון. מאכל ראשון ראשון היה מסתלק:

בכה ר' חייא כו'. עיין בויקרא רבה ובמדרש חזית בפסוק אם יתן איש שכך אמר לו רבי יוחנן על שלש וארבע שדות וכרמים ועל כן בכה:

[מלחמה של תורה גרסינן]:

ופושט. וחוזר עליה עד שהיה פשוט ורגיל בפיו וכן הוה במעשה דר' עקיבא שקראוהו לברך בתורה ולא רצה וזה לשונו אין אדם רשאי לומר דבר בצבור עד שיפשוט אותו שנים או שלשה פעמים בינו לבין עצמו ע"כ כך הביא התניא:

ביום ובלילה. כדרבנן דלקמן ומאמר זה צריך עיון נגד הגירסא שבויקרא רבה פר' י"ט ובמדרש חזית בפסוק ראשו כתם ובילקוט סוף משלי:

דשחרין. יש לפרש לשון שחרות כלומר בתחלת הלילה:

ודקרין. נגד אור היום לשון כי קרן עור פניו. עיין בערוך ערך דקרן והכל הוא בלילה. [ומאמר זה הוא בויק"ר פרשה י"ט. ובמדרש חזית בפסוק ראשו כתם ולא גרס ליה]:

המשנין. הלומדין משניות לדרדקי דבי רב. [מלחמה של תורה גרסינן]:

ו  [עריכה]

שהראשונים והאחרונים. וכמו שציירם הרבי יעקב בן חביב בספר עין יעקב במסכת שקלים ועיין שם כל המאמר הזה ובירושלמי פרק ששי דשקלים:

ושני לוחות העדות. משמע שכל אחד ואחד היה עדות בפני עצמו ואם היו חמשה על לוח זה וחמשה על לוח זה לא הוה לא לומר שני לוחות העדות ששניהם יחד היו עדות אחת:

והכתובים. הכתב שהיה בתוך הלוחות היה טוען הלוחות ונראה דדרש ומשה לא ידע על ראש הפסוק ושני לוחות העדות בידו ומשה לא ידע כלומר לא הרגיש משאן:

מן המערה. שנתן הקדוש ברוך הוא ידו עליו כן פירש רש"י בסדר זה:

עד שהיה כותב את התורה. שנאמר כתב לך וגו':

ז  [עריכה]

לתיסומן. נראה פירושו שומר וממונה על אוצר המלך וסימא ידוע שהוא אוצר:

[ה"ג] מדוד לך דינרי וכו'. וקבע לו זמן עד מתי שימדוד לו ולפיכך הרע לו לאכול ולישן:

[ה"ג] שהיו בכתב אבל כו'. והא דכתיב כתוב לך הוא היתר שרשאי לכתבו לא צווי:

כיון שידע משה. דניתוסף לו על הדברים הראשונים:

ח  [עריכה]

[ה"ג כימים הראשונים וכתיב ואשב בהר כו'. עד ואשב בהר בשעה כו']:

למוד תורתך. כלומר על התורה שכבר למדתיך שכבר נקראת תורתך:

יביע אומר. וסיפיה דקרא ולילה ללילה יחוה דעת. שבלילה יחוה ויכונן דעתו להרגילה היטב על מתכונתה. ועיין מזה בשוחר טוב מזמור י"ט:

ט  [עריכה]

[יעמדו אבותיהם עלינו גרסינן]:

לי צוית. עי' עוד לעיל פ' מ"ג:

כתב לך וגו'. לך פירוש בשבילך וכדלעיל:

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף