רש"י/בבא קמא/סט/א

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
גרסה מ־14:37, 20 ביולי 2020 מאת מושך בשבט (שיחה | תרומות) (←‏top: סדר בשורות, תגים, רווחים, תבניות וכו' (בוט))
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחתית הדף


לדף הבבלי
צורת הדף


לדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" עיון בפרויקט 'מפרשי האוצר' מבית 'אוצר החכמה' על דף זהמידע וקישורים רבים על דף זה ב'פורטל הדף היומי' שיעורים על עמוד זה באתר "קול הלשון"
לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "הכי גרסינן" לשינויי נוסחאות של התלמוד הבבלי, האתר כולל תמונות והעתקות של כל עדי הנוסח לתלמוד: קטעי גניזה, כתבי יד ודפוסים קדומים. האתר כולל גם סינופסיס ממוחשב לכל התלמוד במספר תצוגות המאפשרות להבליט ללומד שינויים שהוא מעוניין בהם. All content on the FGP portal is the property of The Friedberg Jewish Manuscript Society לדף זה באתר "שיתופתא" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על דף הגפ"ת הנוכחי


מפרשי הדף

רש"י
תוספות
רשב"א
שיטה מקובצת
מהרש"ל
מהר"ם
חי' הלכות מהרש"א
פני יהושע
בית מאיר
רש"ש
גליוני הש"ס
אילת השחר

שינון הדף בר"ת


רש"י TriangleArrow-Left.png בבא קמא TriangleArrow-Left.png סט TriangleArrow-Left.png א

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


בקזוזות. מוט"ש נותן פיסת רגבים סביבות הגבולים להודיע שהוא כרם רבעי ואסור בלא פדיון:

דאיכא הנאה מיניה. לאחר זמן בחרישה וזריעה וקצירה:

אף האי נמי איכא הנאה מיניה. בפדיון:

חרסית. כתותי רעפים טיבל"ש בלע"ז:

אף האי נמי איכא הנאה מיניה. בפדיון:

חרסית. כתותי רעפים טיבל"ש בלע"ז:

וממחה ושופך. ממחה את הסיד במים ושופך סביבות הקבר:

בד"א. דעבדינן להו היכירא לעוברים ושבים:

בשביעית. שהוא הפקר ובהיתר הן באין לאכול:

אבל בשאר שני שבוע. שהן באים לגזול יניחם ויאכלו דבר האסור והלעיטהו לרשע וימות:

כל הנלקט כו'. אלמא אע"ג דליתיה ברשותיה מפריק ותופס פדיונו:

וכי תימא צנועין. לאו סתמא היא אלא רשב"ג מסיים ואזיל ליה למילתיה:

ערב. בגט פשוט:

צידן. במי שאחזו קורדיקוס:

וראיה. בפרק שני דסנהדרין:

המתלקט. שעתידין ללקוט:

רבי דוסא. לענין לקט קציר קמיירי דקיימא לן שני שבולין לקט שלש אינו לקט ואין כל העניים בקיאין בהלכה לפיכך צריך בעל הבית להפקיר:

דאית ליה לר' יהודה ברירה. דקאמר כל שילקוט וכי לקיט אמרינן הוברר שזה הפקר ואע"פ שאין בעל הבית יודע בשחרית דשמא לא ילקטו יותר על דינם:


< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.



שולי הגליון