חק יעקב/אורח חיים/תנב
|
< הקודם · הבא >
טור ומפרשיו שו"ע ומפרשיו שולחן ערוך
|
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
(א) קודם שעה חמישית. דהייני תחלת שעה חמישית סוף שעה ד' כדלעיל סי' תמ"ג וכן הוא להדיא בתוס' והרא"ש פ' השוכר את הפועל ובפכ"ה ובפ' כל שעה והמרדכי והר"ן ושאר כל הפוסקים וכן הוא הנוסח' בטור שלפנינו והוא דלא כקצת ספרי הטור שנפל בו טעות שכת' קודם שעה ו' וכן הסכמת האחרונים מלתא בטעמא כיון דמשע' ד' נאסר עכ"פ מדרבנן לא מיקרי נותן טעם בר נותן טעם דהתיר' צריך ליזהר בדברים אלו שיהא ס' במים נגד הכלי או שיהא הכלי אינו ב"י. וא"כ יש כאן לכאור' תמיהא קיימת על רמ"א שכאן סותם כדעת המחבר בלי חולק כלל ובסוף סעיף זה כתב וכשמגעיל קודם פסח לאחר שש צריך ליזהר בכל הדברים ומשמע דקודם שש א"צ ליזהר ואיך יכריע להקל נגד משמעות רוב הפוסקים וכבר הרגישו בקצת תמיהא זו הט"ז. והמ"א והניתו בצ"ע וליכא למימר דדעת הרב להחמיר דמשעה ו' ולמעלה אפי' כלי אינו ב"י או שיש ס' אפ"ה צריך ליזהר בכל שאר הדברים זה אינו דלפי מה דקיי"ל וכן הכריע לעיל סי' תמ"ו סעיף ב' דמשש ולמעל' עד הפסח אינו אוסר במשהו ונטל"פ ג"כ מותר א"כ אי איכא ס' או הכלים אינן ב"י תו א"צ ליזהר כלל דהוי נ"ט בר נ"ט דהתירא ואי ליכא ס' וגם הם ב"י מד' ולמעלה ג"כ צריך ליזהר בכל הדברים כיון דליכא נ"ט בר נ"ט דהתירא שנאסר מדרבנן עכ"פ ובאמת בכל בו (והובא ג"כ קצת דבריו בב"י) כתב ג"כ כלשון רמ"א קודם שש ולאחר שש אבל באמת אין ראיה מדבריו שם דהא אזיל לשיטתו שם שנמשך אחר דעת הפוסקים דסוברים דמשש ולמעלה אסור במשהו ונטל"פ ג"כ אסור (ומ"ש במקצת ש"ע לעיל בסי' תמ"ו סעיף כ' בהג"ה על הא דנטל"פ שרי ד"ע אליבא דכ"ע זה ודאי אינו דהפוסקים דס"ל דנאסר במשהו גם נטל"פ אסור דהא בהא תליא ע"ש בב"י וכדעת הכל בו וכ"כ שם בכ"ג ושכ"ג) על כן פסק להחמיר דאם מגעיל לאחר שש אף בכלי שאינו ב"י ואיכא ס' אפ"ה צריך ליזהר בכל הדברים כמו בתוך הפסח אכן על הרב צ"ע. ואפשר דכוונת הרב להחמיר וכדעת הכל בו דלאחר שש אפי' איכא ס' והכלים אינם ב"י צריך ליזהר בכל הדברים ואף שפסק לעיל דמשש ולמעלה בטיל בס' ונ"ט לפגם שרי היינו דוקא בדיעבד שלא לאסור אבל לענין הגעל' לכתחלה יש ליזהר ולחוש לדעת הכל בו וסייעתו וכנ"ל עיקר כוונת הרב:
(ב) כדי שלא יצטרך לדקדק אם הכלים ב"י. דאף אם הם ב"י ג"כ שרי משום דהוי נ"ט בר נ"ט דהתירא ואע"ג דלעיל בסי' תמ"ז סעיף ה' אוסר בהג"ה דברים המתבשלים בכליהם ולא התיר מטעם נ"ט בר נ"ט י"ל משום דבנתבשל קי"ל לאסור נ"ט בנ"ט לכתחלה כמבואר ביורה דעה סי' צ"ה ובספרי מנחת יעקב כלל נ' ונ"ח יע"ש והתם מקרי לכתחלה כיון שיכול לאכלו קודם פסח או לקיימו עד לאחר פסח וגם י"א דחמץ כיון ששמו עליו מיקרי איסורא בלע וכמ"ש לעיל סי' ת"ן ס"ק י"ד משא"כ כאן גבי כלים דאיכא הרבה נותנים טעם מן האוכל לכלים ומן הכלים למים ומהמים לכלי וחוזר ויפלוט מהכלי להתבשיל תוך הפסח ע"כ מתירין כאן וכה"ג כתב הרא"ש פ' כל שעה וכן כתב המ"א דלא כמקצת אחרונים שהניחו כאן בצ"ע:
(ג) או אם יש ס' במים נגד הכלי שמגעיל. ואף על גב שמגעיל הרבה כלים זה אחר זה לא אמרינן גבי כלים חוזר וניעור כיון שהוא רק הגעלת כלים ע"י כמה נ"ט דהתירא כמ"ש בסק"ב וכן משמע להדיא מדברי הרא"ש פרק כל שעה ושאר הרבה פוסקים דמתירין להגעיל אם יש ס' נגד הכלי אף שהוא ב"י ואף שדרך להגעיל הרבה כלים זה אחר זה וכ"כ האו"ה כלל נ"ח דין כ"ג אך הש"כ ביורה דעה ס"ס קכ"א השיג על האו"ה בזה ואין דבריו מוכרחים כלל לדחות דברי האו"ה ובפרטות שהרא"ש כ' להדיא פ' כל שעה דכל כלי וכלי שמכניסין בו פליטת איסורו בטל בס' ואע"ג דהרא"ש פסק סוף פרק גיד הנשה דאמרינן חוזר וניער בין נודע בנתיים או לא נודע וכמ"ש גם כן בתורת חטאת כלל פ"ה דין י' ובספרי מנחת יעקב שם ס"ק ל"א ודלא כהפרי חדש ביורה דעה סי' צ"ט שכ' בשמו להיפך וצ"ל דיש לחלק בין טעם פליט' ובליעת כלים למאכל וק"ל אבל בב"י וד"מ כתב בשם תשו' הרשב"א להחמיר אף בכלים לענין חוזר וניעור אכן מדכת' הרב בהג"ה נראה שדעתו להקל לענין כלים וכדעת האו"ה ומשמעות רוב הפוסקים ראשונים:
(ד) וכן אם מגעיל כלים. כלומר דבכל זה א"צ לזהר כשמגעיל קודם שעה חמישית משא"כ לאחר שעה חמישית צריך ליזהר בכל' זה אם הכלים בני יומן וגם ליכא ששים נגד הכלים אבל אי איכא ששים או שהכלים אינן בני יומן א"צ ליזהר בכל זה רק משש ולמעל' וכמ"ש בס"ק א' לדעת הרב בהג"ה:
(ה) אינו משהה אותם כ"כ. לכאורה דבר זה אין לו פי' ושייכות כאן כלל ואי כונתו כדעת הכל בו הובא בט"ז ס"ק ב' שצריך לדקדק שלא למהר להוציא הכלי כל כך מן היור' כדי שיהיה לו פנאי להפליט דאם כן אף אם מגעיל קודם שעה חמישית ג"כ צריך ליזהר בזה אפשר דה"ק כשמגעיל קודם ה' אז א"צ ליזהר שלא ישהה הכלים יותר מדאי וליזהר אם לא ישהה אותם כל כך בדרך מיצוע דכיון שאז מותר לישהות אותם יותר מדאי א"צ אזהרה שוב מה שאין כן במגעילה אחר כך צריך ליזהר שלא ישהה אותם יותר מדאי וגם שלא ימהר כל כך רק בדרך מיצוע וק"ל:
(ו) אך רבים חולקים. וכתבו האחרונים שכאן שגג הרב דגם הב"י דעתו כן רק כוונתו שלא ישהה הכלים בתוכן לאחר שינוחו מרתיחתן שבולעין ממי הגעלה:
(ז) שלא ינוחו מרתיחתן. שאז אסור להגעיל בהם מ"מ אם חוזרין ומעלין רתיחה מותר לחזור ולהגעיל בו דלא כיש טועים בזה כ"כ מהרש"ל בתשובה סי' כ"ו וכתב בת"ה ואגור כשמכניסין הכלי להגעיל נייחי המים מרתיחתן לכך צריך להמתין בכל כלי עד שיעלה המים אבעבועות עכ"ל וכת' גיסי הרב בסא"ז ויש להזהר למגעילין בדין זה כי הם נוהגים בזה קלות ומגעילין במהירות זאח"ז ואינם מדקדקים לראות אם מעלין רתיח' ואפשר ללמוד עליהם זכות כי אין דרך להגעיל רק קערות וכפות שמשתמשין על ידי עירוי דבהם מהני הגעלה במים שהיד סולדת בהם וכו' ומ"מ בקדרה נחושת ודברים שתשמישן ע"י כלי ראשון נ"ל דאפי' בדיעבד לא מהני הגעלה זו עכ"ל: ובס"ח סי' תש"ל כתב בעל התורה הבקי בהגעלה הוא יגעיל ולא ראיתי נוהגין כן רק סומכין על הנשים שמגעילין ואפשר הטעם שמקילין כיון שעל פי הרוב אין דרך להגעיל רק מה שתשמישן על ידי עירוי וכלי שני גם מגעילין תחלה בביתם על ידי אבן מלובן וכמ"ש לעיל סי' תכ"א ס"ק ס"ז ובמחבת נחושת שאין נוהגין ללבן ע"י אבן מלובן מ"מ נוהגים ללבן הבית יד תחלה ותוחבין אותו תוך היורה שעל ידי זה מעלה רתיחה מאד:
(ח) שמגעילין בה תחלה וסוף. הב"ח פסק להחמיר אף במגעיל קודם ה' והכלי אינו ב"י להגעיל היורה תחלה ובאמת מתחלת נוהגין להגעיל ולא בסוף וגם זו היא רק משום חומרא כיון שמגעילין קודם שעה חמישית ואינן ב"י אף שהט"ז ס"ס זה מחמיר בזה אזיל לשיטתו לפי מ"ש בסק"ז ובאמת שגג בזה כמ"ש בס"ק י"א: שאז חמץ במשהו וכו' פי' בח"ה דאלו בי"ט אסור להגעיל ט"ז:
(ט) צריך ליזהר בכל הדברים. פי' אף אם הכלי אינו ב"י וגם איכא ס' וכמ"ש בס"ק א':
(י) כלי הבשר וכלי חלב ביחד. ע"ל סימן תק"ט במ"א סקי"א טעם לאותם הנוהגין שלא להגעיל כלי חלב לאכול בו בשר או איפכא וע"ש מדין הגעלה וליבון בי"ט:
(יא) אחד מהן אינו ב"י. ולא גזרינן לכתחלה קדרה שאינו ב"י אטו ב"י כי היכי דאסרינן לבשל בכלי שאינו ב"י מה"ט דהתם אם מבשל בקדרה בת יומו אסור מן התורה וגם מה שמבשלים בבית בקל יטעו אם נתיר לכתחלה לבשל בכלי שאינו ב"י אבל כאן אף בכלי ב"י אם יחזור ויבלע מעט מן הנפלט דבר מועט הוא ונ"ט בר נ"ט הוא וגם הבא להכשיר כלי אינו רגיל לטעות כל זה כתב הרא"ש פ' כל שעה והט"ז בס"ק ז' הרגיש בקושיא זו ונכנס לדוחקא והוא שלא לצורך כי אשתמיטתיה ליה דברי הרא"ש אלו:
(יב) מהן אינו ב"י או איכא ששים נגדו וכל זה בשאר ימות השנה או בע"פ קודם שעה חמישית משא"כ אח"כ צריך ליזהר בכל א' מהן שלא יהא ב"י או ס' כמבואר בסעיף א' ועיין בלבוש:
(יג) וכ"ש כלי של איסור. שצריך שיהא שאינן ב"י או במים ס' נגדו ואז מותר להגעיל אפי' הכלי של איסור תחלה וכ"כ הב"י בשם הגהות מיימוני וכן הוא בתשובת מהר"ם מרוטנבער"ג סי' תכ"ט ובאו"ה כלל נ"ח דין נ"ו:
(יד) שום כלי בני יומן. אפילו לבדו וקודם שעה ה' וגם יש ס' וכת' המ"א אפי' שלחנות ישפשפו יפה וישהה אחר השפשוף מע"ל שלא יהיו ב"י ויהיו מנוגבים מן המים הצוננים שמא יצטננו מהם הרותחין ויזהר לשפוך עליהם בזריזות ולא ע"י זריקה באויר דזה לא מיחשב עירוי ויזהר לשפוך עליהם מכלי ראשון שבישל בו המים ולא ע"י שאיב' מכלי ראשון אם לא שצריך לשהות הכלי תוך הכלי ראשון דאז מיקרי הוא גם כן כלי ראשון עכ"ל בשם מהרי"ל ולא ראיתי נזהרים בכל זה לפי שמגעילין ע"י אבן מלובן המחזיק החמימות שלא יצטנן והוי ככלי ראשון כמו שנתבאר לעיל סימן תנ"א סעיף ו' בהג"ה וגם בשהי' דמע"ל אינו נזהרים אצל השלחנות והספסלים כיון שרוב תשמישן ע"י צונן ואם ידוע שעירו עליו רותח תוך מע"ל וכה"ג צריך שהיה מע"ל מאותו עירוי אבל מה שהצריך להמתין מע"ל מהשפשוף לא ידעתי מקום לחומרא זו דכל כלי שאינו ב"י היינו מהתשמיש שנשתמש עליו דבר ואין נפקותא כלל ממה שנדבק עליו בצונן עד עכשיו וכמ"ש בספרי מנחת יעקב כלל נ"ח ס"ק ט"ו אם לא שניחוש דאולי על ידי שפשוף ששפשף עליו רותחין הבליעה איזה דבר הדבוק עליו גם זו חששא רחוקה הוא וכו' מהרי"ל ובמט"מ ובמנהגים דיש להגעיל ג' ימים קודם פסח:
(טו) אם נוגעין זה בזה. ולענין טבילת כלים אין קפידא עיין בב"י:
(טז) אם מגעיל בצבת. וכת' באו"ה כלל נ"ח דין ס' וז"ל וטוב יותר להשימו במחרוזת קטנים של דגים הקלועים א בסל עכ"ל:
(יז) ואין מגעילין בשום משקה. וה"ה במים עם אפר שקורין לוי"ג כ"כ הב"י ועיין בספרי מנחת יעקב כלל נ"ח ס"ק כ"ו ובפר"ח סי' צ"ה ס"ק י"ט שפסק כן להלכה ועל כן אותו ההגעל' שעושים בביתם בכלי בדיל עם אבנים מלובנים עם מי לוי"ג לא מיקרי הגעל' שפיר ובפרט שעושין אותם כשהן מלוכלכין וע"ל ס"ס תנ"א ס"ק ס"ז על כן צריכין ליזהר באותן כלים גדולים שאין מכניסין אותם לתוך היור' שינקה אותם היטב ועם מים לבד דלא כמו שנוהגין בכלי בדיל הקטנים:
(יח) אין להגעיל עוד ובדיעבד שרי כמו במשקה וצ"ע בר"ן וכת' באו"ה כלל נ"ח דין ע"ב שאין להשתמש במי הגעלה של איסור לכתחלה אף שיש ס' נגד הכלי משום דהוי כמבטל האיסור לכתחלה כיון שרוצה להשתמש במים:
(יט) שפה לפיו בטיט. ובשאר כל ימות השנה עביד גדנפא דלישא כדאיתא בפרק כל שעה ע' בבית הילל בי"ד סי' קכ"א סק"א כתב וז"ל ע' בהרא"ש בפרק כל שעה ומשמע בהדיא דדוקא גבי חמץ בפסח דהתירא בלע מהני לכלי גדול גדפנא אבל גבי שאר איסורים לא מהני לכלי גדול גדפנא אלא צריך מתחלה הגעלה אחת ואח"כ משום שפתה צריך גדנפא וזה דוקא בשאר איסורים אבל גבי חמץ בפסח א"צ מתחלה הגעלה אחת ואח"כ יחזיר ויתן מים רותחין עם גדנפא. אבל מלשון האלפסי לא משמע הכי בפ"ב דעכו"ם העתיק הא דמר עוקבא משמע דשוין הם לענין גדפנא עכ"ל הב"ח וכל דבריו תמוהים בזה חדא מ"ש שכן משמע בהרא"ש להדיא בפ' כל שעה המעיין שם יראה שאין שום משמעות כלל בדבריו לחלק כה"ג והגעלה תרתי זימנא למה ומה שהוזכר שם בהרא"ש שיגעיל היורה תרי זימנא זה קאי לענין אם מגעיל בתוך היורה שצריך להגעיל היורה תחלה וסוף וכגוונא שכת' המחבר לעיל בסעיף א' וע"ש ס"ק ח' ע"ש תראה להדיא כמ"ש גם מ"ש אבל מלשון האלפסי יותר תמוה דהלא גם הרא"ש כתב שם כן ע"ש ס"פ השוכר את הפועל כלל הדבר דאין חילוק בדין זה כלל רק לענין גדפנא דלישה שאי אפשר בפסח וכמשמעות הש"ס וכל הפוסקים:
(כ) ויעלו על שפתו. אבל כלי שתשמישו מבחוץ כמו קערה שכופין לפעמים על הקדרה או כלי ששואבין בה מהקדרה אף צד החיצון בעי הגעלה וכת' המ"א בשם מהרי"ל כלי שפיהו צר שא"א לשפשפו בפנים או שיש לה קנים אסור בהגעלה עכ"ל.
(כא) נוהגין לשטוף הכלי. ובדיעבד אין קפידא אף שלא שטף כלל וכ"כ האו"ה כלל נ"ח דין ע"א פשוט הוא:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |