תפארת ישראל - בועז/חולין/ט

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

תפארת ישראל - בועז ‏ חולין ט

(א) והא דנקט שתחבן בקיסם. והרי כיון שנתק הב' חצאי זיתים מהעור שא"א תו לומר העור מבטלן. מטמאי גם בלי חיבור קיסם. י"ל דרצה רק לאשמעינן שהסיטן כאחת. לאפוקי בזא"ז. ונקט קיסם דוגמת עור דפליג ר"ע. קמ"ל דבקיסם מודה. כך כ' רבעתו"ס. ונ"ל דגם רש"י ס"ל דב' מגעות מצטרפות דהרי כ' במשנה א' לר' יהודה באלל מכונס דמטמאה. דמיירי שנגע בהאלל. וכלעיל סי' י"ח ונ"ל דדייק כן מדנקט ר"י סתמא. וגם מש"ס כאן [קכ"ד ב'] מוכח כן. דאמרינן בפירוש דר"ע ס"ל כרבנן דר' דוסא דב' מגעות מצטרפות. ואילה"ק מ"ש ממלא תרווד רקב שאינו מטמא במגע מדא"א ליגע בהן בבת אחת מדאינן גוף אחד [כחולין קכ"ה ב']. אלמא ב' מגעות אין מצטרפות. נ"ל דזה דוקא בתרווד רקב שהוא אבק דק כקמח. ולפיכך א"א שיגע בכולו. דהרי אפילו ירדד ויפזר המלא תרווד רקב. ויגע בגופו בכולו בבת אחת. אפ"ה א"א שירדדו כל כך עד שיהיה כל קרטן וקרטן שבאבק ההוא מונח לבד ויגע בכולן. אבל בשאר מילי מגע ומגע מצטרף. ואע"ג דבתוספתא פ"ד דאהלות [והביאה הר"ש במשניות ספ"ב דאהלות] מדמה רבי יוסי ב' חצאי זיתים לתרווד רקב. דשניהן אמ"ט במגע. אלמא דאף בב' חצאי זיתים אף דאפשר שפיר ליגע בשניהן כאחת. אפ"ה אין מגען מצטרף. י"ל דהיינו לר' יוסי שם. אבל אנן הרי קיי"ל כרבנן דר' דוסא [אהלות פ"ג מ"א]. דבנגע בב' חצאי זיתים מצטרף. וכ"כ קיי"ל כרבנן ברובע קב עצמות שחוקים דמטמאין במגע [ועי' ר"ש פ"ב דאהלות מ"ב]. מכל זה מוכח דכל שאינו דק כאבק של תרווד רקב. ואפשר שיגע בכל קורט וקורט. מצטרף מגע ומגע. אמנם דברי הרמב"ם תמוה. דהרי [בפ"א מאה"ט הי"ב] פסק דב' חצאי זיתים שתחבן בקיסם אמ"ט במגע. וכפשטות משמעות המשנה דרק בהיסט מטמא. והן אמת. דלפ"ז שפיר נקטה מתני' שתחבן בקיסם לרבותא דדיוקא. דהא במגע אפילו תחבן בקיסם אמ"ט. דחיבורי אדם אינן חיבור. אבל התימה הוא דהכא פסק דמגע ומגע אמ"צ. וכן פסק נמי בתרווד רקב [בפ"ב מטו"מ הי"א]. דאמ"ט במגע מה"ט. וכפי הנראה גם בעצמות שחוקים ל"ל הכי. דהרי פסק [בפ"ב מטו"מ ה"ד] שמטמאין באוהל ובמשא. משמע אבל במגע לא. אלמא דס"ל דבין במת או בנבילה אמרי' דאפילו בגופי' שאינן דק כאבק. אפ"ה מגע ומגע אמ"צ. וק' הרי הוא עצמו פסק [בפ"ד מטו"מ הי"ד] דבנגע בב' חצאי זיתים. נטמא. אלמא דמגע ומגע מצטרף. ותו ק' דהרי הרמב"ם פסק בזה כר"ע מחבירו. וכך כ' גם רכ"מ. והרי בש"ס כאן [קכ"ד ב'] אמרינן בפירוש דר"ע כרבנן דר' דוסא ס"ל דב' מגעות מצטרפות. וצ"ע. אבל אילה"ק לרמב"ם שם דפתח ותנא דלהכי ב' חצאי זיתים שדבוקים בעור אמ"ט. משום שהעור מבטלן. וא"כ למה צריך הרמב"ם תו לומר טעמא דכל שאמ"ט במגע אמ"ט במשא. הרי בל"ז סגי בטעמא דהעור מבטלן. ואף דבש"ס [קכ"ד ב' ] נמי אמרינן הכי לר"ע דס"ל עור מבטלן. ואפ"ה נקט נמי ה"ט דכל שאמ"ט במגע אמ"ט במשא. כבר כ' רש"י שם [בד"ה לא בא] דרק לר' ישמעאל לשטתיה מהדר ר"ע. אבל לרמב"ם דפסק באמת כר"ע דעור מבטלן. תו לא אצטריך לטעמא דכל שאמ"ט וכו'. נ"ל דלהרמב"ם ר"ע לאו לשטתי' דר'. ישמעאל נקט הך טעמא דכל שאמ"ט במגע אמ"ט במשא. אלא איהו גופי' צריך להאי טעמא לעניין משא. דרק לעניין ב' מגעות סגי בטעמא שהעור המבדיל ביניהם מבטלן. מדנגע ב' חצאי זיתים. אבל לעניין משא. דעכ"פ נשא זית שלם לא שייך לומר שהעור מבטלן:

(ב) ורתוי"ט כתב כאן שזה טענה גדולה נגד מאמיני הקדמות. ולכאורה תמוה. דהרי הכא יש מיש הוא. ומה זו ראיה למאמיני התחלה שאומרין שהכל נברא יש מאין. אבל נ"ל דר"ל דהרי בהדומם אין בו שום חיות. ואעפ"כ יתהווה ממנו חי וזה דוגמת מעשה בראשית שנוצרו כולם מהאדמה וכמ"ש תוציא הארץ נפש חיה למינה. ומאמיני הקדמות שכופרים בתורה אומרים שכך היה לעולמים חי מוליד חי. אולם אין להביא ראיה מכל ביצה. שאפרוח נולד מדומם. דהתם הך דומם גופיה יצא מחי. ואני שמעתי אפיקורסים מלגלגין על בריה זו שנזכרת כאן ובסנהדרין [דצ"א א']. ומכחישים ואומרים שאינה במציאות כלל לכן ראיתי להזכיר כאן מה שמ"כ בספר אשכנזי שחיבר חכם אחד מפורסם בחכמי האומות. ושמו. לינק. בספרו הנקרא אורוועלט חלק א' עמוד 327. שנמצא בריה כזאת בארץ מצרים במחוז טחעבאיס. ונקראת העכבר ההיא בלשון מצרים דיפוס יאקולוס. ובל"א שפרינגמויז. אשר החלק שלפניה ראש וחזה וידיה מתוארים יפה. ואחוריה עדיין מגולמים ברגבי ארץ. עד אחר איזה ימים. תתהפך כולה לבשר. ואומר. מה רבו מעשיך ה':

מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.