לבושי שרד/אורח חיים/תקצז

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
גרסה מ־16:58, 6 בינואר 2020 מאת מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (שיוף)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


לבושי שרדTriangleArrow-Left.png אורח חיים TriangleArrow-Left.png תקצז

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף



טור ומפרשיו

ארבעה טורים
··
בית יוסף
ב"ח


שו"ע ומפרשיו

שולחן ערוך
··
אליה רבה
יד אפרים
כף החיים
מגן אברהם
מחצית השקל
משנה ברורה
שערי תשובה
באר הגולה
ביאור הגר"א
דגול מרבבה
ט"ז
לבושי שרד




לדף זה באתר "על התורה" לסימן זה באתר "תא שמע" לדף זה באתר "שיתופתא"


מג"א סק"א א"צ ללמוד וכו'. דמהרי"ו ס"ל דצריך ללמוד כיון דמצות יום טוב הוא חציו לה' וחציו לכם והאי גברא לא מקיים חציו לכם צריך לעשות כולו לה':

שם דלכ"ע אסור. ר"ל אפילו להד"מ שחולק אמהרי"ו אפ"ה אסור המתענה לבשל לאחרים שאינם מתענים מטעם שכ' רמ"א דהוי כמי שלא הניח עירוב תבשילין ואפי' משרתת אצל בעה"ב אם המשרתת מתענה אסורה לבשל אבל הלבוש ס"ל דהטעם של מהרי"ו שאוסר למתענה לבשל הוא משום דבעינן כולו לה' וצריך ללמוד כל היום ומש"ה ס"ל דבמשרתת דלא שייך דין זה שרי לבשל ובזה נתבארו כל דברי המ"א:

סק"ג קידושא רבא וכו'. ר"ל קידוש דשחרית הנקרא קידושא רבא אבל בריש סימן רפ"ט במ"א שם מבואר דקידוש זה אפי' בשבת הוא דרבנן ומכ"ש ביו"ט דנתבאר בריש סי' רע"א במ"א סק"א דאפי' קידוש הלילה ביום טוב הוא דרבנן משא"כ בשבת דקידוש הלילה הוא דאוריית':

שם ומ"מ צ"ל וכו' ר"ל אע"ג דבי"ט אפי' קידוש הלילה אינו דאורייתא מ"מ אם מתענה ת"ח בראשון דר"ה לא יתענה בליל ב' דאף דהקידוש הוא דרבנן מ"מ התענית גופיה יש בו איסור ביום טוב כמבואר סי' תקכ"ט ואע"ג שהוא מתענה ת"ח מ"מ ת"ח אינו נוהג אלא ביום ולא בלילה שלאחריו:

סק"ז להתענות בר"ה וכו'. צ"ע דאע"ג דר"ה הוא ר"ח הרי אף אם חל בשבת א"צ למיתב תענית לתעניתו וכן עמד בזה בפמ"ג:

סק"ה כ' הכל בו מי שהתחיל להתענות בר"ה כצ"ל:

שם א"צ להתענות היינו מי שאינו ירא לנפשו:

ט"ז סק"א ראי'. עיין כנ"י (סימן כ"ג) מענין זה:

מ"א דמיירי שקבלו. ר"ל מדכ' ולא דמי לנודר בשבת או ביום טוב דאינו חל ע"ד מצוה ואלו בנדר ממש הא מבואר בסימן תק"ע דנדר חל על דבר מצוה וצריך התרה אע"כ מיירי בלשון קבלת תענית בלבד דבכה"ג מבואר שם דא"צ התרה:

שם כ"ש שנשבע דשבועה אין חל ע"ד מצוה ומה שעשה המ"א זה לכ"ש היינו משום קבלת תענית הוא דומה קצת לנדר משא"כ שבועה:


מעבר לתחילת הדף
< הקודם ·
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.