ביאור הגר"א/אורח חיים/תרצג: הבדלים בין גרסאות בדף
מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (תיקון) |
מ (סדר בשורות, תגים, רווחים, תבניות וכו' (בוט() |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{ניווט כללי עליון}} | |||
{{הועלה אוטומטית}} | {{הועלה אוטומטית}} | ||
== א == | == א == | ||
'''ס"א אומר ואתה קדוש.''' | '''ס"א אומר ואתה קדוש.''' שסמוך אחר פסוק אלהי אקרא כו' וכל המזמור נאמר על אסתר כמ"ש רש"י ד' א'. כל בו והג"מ ומרדכי: | ||
'''ואם כו' ויתן לך.''' | '''ואם כו' ויתן לך.''' כמו בשאר ימות השנה: | ||
'''וקורין בו'.''' | '''וקורין בו'.''' דאפוקי יומא מאחרינן ליה כמ"ש בפ"ח דברכות ובפ"י דפסחים: | ||
== ב == | == ב == | ||
'''ס"ב אומר כו'.''' | '''ס"ב אומר כו'.''' תוספתא פ"ג דברכות כל שאין בו מוסף כגון חנוכה ופורים ערבית שחרית ומנחה מתפלל שמנה עשרה ואומר מעין המאורע בהודאה ואם לא אמר אין מחזירין אותו והביאו הרי"ף ורא"ש בפ"ב דשבת: | ||
'''וא"א.''' | '''וא"א.''' דיום ט"ו לפרזים אינו אלא מחמת מגילת תענית להספד ותענית כמ"ש שם ה' ב' וכמ"ש לעיל: | ||
'''ובליל י"ד.''' | '''ובליל י"ד.''' ע' רש"י בשבת כ"ד א' ד"ה ערבית וע' רי"ף שם כגון תענית ומעמדות חנכה ופורים כו': | ||
== ג == | == ג == | ||
'''ס"ג ואין נופלין כו' וא"א כו'.''' | '''ס"ג ואין נופלין כו' וא"א כו'.''' דאסור בהספד ותעניות. שם ה' ב': | ||
== ד == | == ד == | ||
'''ס"ד ואע"פ שאין.''' | '''ס"ד ואע"פ שאין.''' ירושלמי פ"ד הלכה ב' והביאו הרי"ף הרי פ' עמלק א"ל שנייא היא שהיא סדורו של יום וכמ"ש בהפטרה בגמ' כ"ג ב' תוס' ורא"ש: | ||
'''ואין המנהג.''' | '''ואין המנהג.''' כנ"ל: | ||
'''כשיש מילה כו'.''' | '''כשיש מילה כו'.''' כמ"שש ט"ז ב' וששון זה מילה כו'. וצ"ע דאף עבודה דרבים מאחרינן וזמנה בבקר כ"ש מילה דאינה אלא משום זריזין כו' וכ"כ פר"ח: | ||
{{ניווט כללי תחתון}} | {{ניווט כללי תחתון}} | ||
{{פורסם בנחלת הכלל}} | {{פורסם בנחלת הכלל}} | ||
גרסה אחרונה מ־01:12, 15 ביולי 2020
|
< הקודם · הבא >
טור ומפרשיו שו"ע ומפרשיו שולחן ערוך
|
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
א[עריכה]
ס"א אומר ואתה קדוש. שסמוך אחר פסוק אלהי אקרא כו' וכל המזמור נאמר על אסתר כמ"ש רש"י ד' א'. כל בו והג"מ ומרדכי:
ואם כו' ויתן לך. כמו בשאר ימות השנה:
וקורין בו'. דאפוקי יומא מאחרינן ליה כמ"ש בפ"ח דברכות ובפ"י דפסחים:
ב[עריכה]
ס"ב אומר כו'. תוספתא פ"ג דברכות כל שאין בו מוסף כגון חנוכה ופורים ערבית שחרית ומנחה מתפלל שמנה עשרה ואומר מעין המאורע בהודאה ואם לא אמר אין מחזירין אותו והביאו הרי"ף ורא"ש בפ"ב דשבת:
וא"א. דיום ט"ו לפרזים אינו אלא מחמת מגילת תענית להספד ותענית כמ"ש שם ה' ב' וכמ"ש לעיל:
ובליל י"ד. ע' רש"י בשבת כ"ד א' ד"ה ערבית וע' רי"ף שם כגון תענית ומעמדות חנכה ופורים כו':
ג[עריכה]
ס"ג ואין נופלין כו' וא"א כו'. דאסור בהספד ותעניות. שם ה' ב':
ד[עריכה]
ס"ד ואע"פ שאין. ירושלמי פ"ד הלכה ב' והביאו הרי"ף הרי פ' עמלק א"ל שנייא היא שהיא סדורו של יום וכמ"ש בהפטרה בגמ' כ"ג ב' תוס' ורא"ש:
ואין המנהג. כנ"ל:
כשיש מילה כו'. כמ"שש ט"ז ב' וששון זה מילה כו'. וצ"ע דאף עבודה דרבים מאחרינן וזמנה בבקר כ"ש מילה דאינה אלא משום זריזין כו' וכ"כ פר"ח:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |