באר הגולה/חושן משפט/קצב: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(טקסט בנחלת הכלל (ספריא) + התאמה והדגשות בידי מתנדבי האוצר)
 
(תוספת נקודתיים בסוף כל קטע שבו היו חסרות)
שורה 4: שורה 4:
{{ניווט כללי עליון}}
{{ניווט כללי עליון}}


{{עוגן1|א}}) משנה פ' חזקת הבתים בד"א במחזיק אבל בנותן מתנה וכו' כתב הרא"ש דה"ה למוכר דקנה לוקח בחזקה וכן מתני' דקידושין נכסי' שיש להם אחריות נקנים בכסף ובשטר ובחזקה וכ"כ הרמב"ם פ"א מה' מכירה דין ח'  
{{עוגן1|א}}) משנה פ' חזקת הבתים בד"א במחזיק אבל בנותן מתנה וכו' כתב הרא"ש דה"ה למוכר דקנה לוקח בחזקה וכן מתני' דקידושין נכסי' שיש להם אחריות נקנים בכסף ובשטר ובחזקה וכ"כ הרמב"ם פ"א מה' מכירה דין ח':


{{עוגן1|ב}}) מפורש בגמרא שם דף כ"ו ע"א בהלכות  
{{עוגן1|ב}}) מפורש בגמרא שם דף כ"ו ע"א בהלכות:


{{עוגן1|ג}}) ל' הרמב"ם שם וכ"כ הטור מברייתא וכדמפרש לה רבא סוף דף נ"ב  
{{עוגן1|ג}}) ל' הרמב"ם שם וכ"כ הטור מברייתא וכדמפרש לה רבא סוף דף נ"ב:


{{עוגן1|ד}}) שם ושם ממימרא דר' יהושע בן לוי ב"ק ריש דף נ"ב וכ"כ בהלכות:  
{{עוגן1|ד}}) שם ושם ממימרא דר' יהושע בן לוי ב"ק ריש דף נ"ב וכ"כ בהלכות:


{{עוגן1|ה}}) מימרא דרבי אלעזר שם
{{עוגן1|ה}}) מימרא דרבי אלעזר שם


פירש רש"י כיסוי הבור לכסותו והרב המגיד כתב דליו פי' הדלי ששואבין בו:  
פירש רש"י כיסוי הבור לכסותו והרב המגיד כתב דליו פי' הדלי ששואבין בו:


{{עוגן1|ו}}) רמב"ם שם דין י' וכתב הרב המגיד מההיא עובדא דגיטא בשבתא וכו' בגיטין פ' הזורק (דף ע"ז ע"ב) ומדאמרינן תיזיל איהי תיחוד ותפתח כתב הר' נעלו וחזר ופתחו  
{{עוגן1|ו}}) רמב"ם שם דין י' וכתב הרב המגיד מההיא עובדא דגיטא בשבתא וכו' בגיטין פ' הזורק (דף ע"ז ע"ב) ומדאמרינן תיזיל איהי תיחוד ותפתח כתב הר' נעלו וחזר ופתחו:


{{עוגן1|ז}}) כן ביאר הבית יוסף דעת הפוסקים שהביא הטור דבנעיל' דלת סגי וכן כתב הרא"ש בפסקיו שם בגיטין וכ"כ התוס' שם בב"ב ריש דף נ"ג ובב"ק ריש דף נ"ב וכ"כ הרב המגיד שם בשם קצת מפרשים  
{{עוגן1|ז}}) כן ביאר הבית יוסף דעת הפוסקים שהביא הטור דבנעיל' דלת סגי וכן כתב הרא"ש בפסקיו שם בגיטין וכ"כ התוס' שם בב"ב ריש דף נ"ג ובב"ק ריש דף נ"ב וכ"כ הרב המגיד שם בשם קצת מפרשים:


{{עוגן1|ח}}) משנה פ"ג דב"ב דף מ"ב ע"א  
{{עוגן1|ח}}) משנה פ"ג דב"ב דף מ"ב ע"א:


{{עוגן1|ט}}) ל' הרמב"ם שם דין י"א  
{{עוגן1|ט}}) ל' הרמב"ם שם דין י"א:


{{עוגן1|י}}) כמימרא דשמואל שם ודף מ"ג ע"א  
{{עוגן1|י}}) כמימרא דשמואל שם ודף מ"ג ע"א:


{{עוגן1|כ}}) וכדמפרש לה שם בגמ' וכתב ה"ה ☜אבל אם עולה בו כמו בתחלה לא עשה ולא כלום וכתב הכ"מ שם ☜דעשרה דנקט דכל פחות מעשרה עולין לה בריוח  
{{עוגן1|כ}}) וכדמפרש לה שם בגמ' וכתב ה"ה ☜אבל אם עולה בו כמו בתחלה לא עשה ולא כלום וכתב הכ"מ שם ☜דעשרה דנקט דכל פחות מעשרה עולין לה בריוח:


{{עוגן1|ל}}) שם במשנה  
{{עוגן1|ל}}) שם במשנה:


{{עוגן1|מ}}) רמב"ם שם בפ"א מה' מכירה דין י"א כמימרא דשמואל וכדמפרש לה שם בגמ'  
{{עוגן1|מ}}) רמב"ם שם בפ"א מה' מכירה דין י"א כמימרא דשמואל וכדמפרש לה שם בגמ':


{{עוגן1|נ}}) שם ברמב"ם דין י"ב מימרא דר' יוחנן וכדמפרש לה בגמ' שם:  
{{עוגן1|נ}}) שם ברמב"ם דין י"ב מימרא דר' יוחנן וכדמפרש לה בגמ' שם:


{{עוגן1|ס}}) כן הוא שם ברמב"ם וכ' הגמרא דצמיד לה מיא ופי' רשב"ם חיבר המים שבתוכו  
{{עוגן1|ס}}) כן הוא שם ברמב"ם וכ' הגמרא דצמיד לה מיא ופי' רשב"ם חיבר המים שבתוכו:


{{עוגן1|ע}}) ל' ה"ה שם וכ"כ הטור ופשוט שם בגמ' ואיתא בהלכות  
{{עוגן1|ע}}) ל' ה"ה שם וכ"כ הטור ופשוט שם בגמ' ואיתא בהלכות:


{{עוגן1|פ}}) כן היא בטור ובגמ' וברי"ף  
{{עוגן1|פ}}) כן היא בטור ובגמ' וברי"ף:


{{עוגן1|צ}}) שם ברמב"ם דין י"ג וכתב ה"ה אולי יצא לו מהפי' שכ' הרי"ף בה' פ"ק דב"ק דף ט' ע"א גבי ההיא מאימת מחזיק בה מכי דייש אמצרי אע"פ שרבינו מפרשה בפנים אחרות בפי"ט אפשר שסובר שהדין אמת:  
{{עוגן1|צ}}) שם ברמב"ם דין י"ג וכתב ה"ה אולי יצא לו מהפי' שכ' הרי"ף בה' פ"ק דב"ק דף ט' ע"א גבי ההיא מאימת מחזיק בה מכי דייש אמצרי אע"פ שרבינו מפרשה בפנים אחרות בפי"ט אפשר שסובר שהדין אמת:


{{עוגן1|ק}}) בריית' ב"ב דף ק' ע"א ופסק כחכמים:  
{{עוגן1|ק}}) בריית' ב"ב דף ק' ע"א ופסק כחכמים:


{{עוגן1|ר}}) מימרא דר' יוסי בר חנינא שם:  
{{עוגן1|ר}}) מימרא דר' יוסי בר חנינא שם:


{{עוגן1|ש}}) שם כי אתי לקמיה דרב יצחק בר אמי וכגרסא אחרת שהביא הרשב"ם שם וכ"כ התוס' שם וכ' הכ"מ שהיותר נכון שרבינו מפרש כפי' התוס' דהב"ע במחיצות נמוכות טפח או טפחיים להיכר הלכך כשמכר לו השביל לא יתן לו אלא כמו שהוא ופי' התוס' שם דאז אינו מעכבו בטענת חבילה של שריגים כיון שהמחיצות נמוכות:  
{{עוגן1|ש}}) שם כי אתי לקמיה דרב יצחק בר אמי וכגרסא אחרת שהביא הרשב"ם שם וכ"כ התוס' שם וכ' הכ"מ שהיותר נכון שרבינו מפרש כפי' התוס' דהב"ע במחיצות נמוכות טפח או טפחיים להיכר הלכך כשמכר לו השביל לא יתן לו אלא כמו שהוא ופי' התוס' שם דאז אינו מעכבו בטענת חבילה של שריגים כיון שהמחיצות נמוכות:


{{עוגן1|ת}}) שזו גירסת רשב"ם ורשב"א:  
{{עוגן1|ת}}) שזו גירסת רשב"ם ורשב"א:


{{עוגן1|א2}}) ג"ז שם דט"ו מאתקפתא דרב ביבי בר אביי אלא מעתה צינמא וכו' לענין חזקה שם דף כ"ט ע"א והראב"ד השיגו שם וכתב ה"ה שנראה שדעת רבינו דלא בעינן מידי דמועיל לקרקע (פי' להיות קנין) אלא כשהלוקח אינו נהנה אבל כשהלוקח נהנה ודעת אחרת מקנה אותו קנה וגדולה מזו נעל הבית שהרי זו חזקה שהרי הוא נועל בפני כל אדם כדרך שאדם עושה בשלו וכו' וא"כ כ"ש לאכילת פירות או כל הדברים שהבעלים נהנים דרך הנאת הקרקע או משתמשים דרך שימוש וכ"כ העיטור כמבואר בסי' הסמוך:  
{{עוגן1|א2}}) ג"ז שם דט"ו מאתקפתא דרב ביבי בר אביי אלא מעתה צינמא וכו' לענין חזקה שם דף כ"ט ע"א והראב"ד השיגו שם וכתב ה"ה שנראה שדעת רבינו דלא בעינן מידי דמועיל לקרקע (פי' להיות קנין) אלא כשהלוקח אינו נהנה אבל כשהלוקח נהנה ודעת אחרת מקנה אותו קנה וגדולה מזו נעל הבית שהרי זו חזקה שהרי הוא נועל בפני כל אדם כדרך שאדם עושה בשלו וכו' וא"כ כ"ש לאכילת פירות או כל הדברים שהבעלים נהנים דרך הנאת הקרקע או משתמשים דרך שימוש וכ"כ העיטור כמבואר בסי' הסמוך:


{{עוגן1|ב2}}) ב"י בס"ט מהא דא"ר עמרם הא מלתא והוא המציע מצעות וכו' שם דף נ"ג ע"ב:  
{{עוגן1|ב2}}) ב"י בס"ט מהא דא"ר עמרם הא מלתא והוא המציע מצעות וכו' שם דף נ"ג ע"ב:


{{עוגן1|ג2}}) כ"כ הרא"ש ובפסקיו שם בנכסי גר וכיון דבנכסי גר קנה מכ"ש שקנה במכר ומתנה דאיכא דעת מקנה ב"י:  
{{עוגן1|ג2}}) כ"כ הרא"ש ובפסקיו שם בנכסי גר וכיון דבנכסי גר קנה מכ"ש שקנה במכר ומתנה דאיכא דעת מקנה ב"י:


{{עוגן1|ד2}}) כ"כ העיטו' בשכירות מירושלמי פרק קמא דקידושין  
{{עוגן1|ד2}}) כ"כ העיטו' בשכירות מירושלמי פרק קמא דקידושין:


{{עוגן1|ה2}}) ל' הרמב"ם פ"א מהלכות מכירה ד' ט"ז וכתב ה"ה משום דס"ל דכל שקונ' בחזקת שלשה שנים כשהמוכר מכחיש קנה לאלתר כשהלה מודה וא"ל לך חזק וקנה אע"פ שיש בכל אלו שהזכיר המחבר דברים שאינו קונה בחזקת ג' שנים וכמ"ש (בסי' קמ"א) כיון שנשתמש בקרקע כדרך שהבעלים עושים  
{{עוגן1|ה2}}) ל' הרמב"ם פ"א מהלכות מכירה ד' ט"ז וכתב ה"ה משום דס"ל דכל שקונ' בחזקת שלשה שנים כשהמוכר מכחיש קנה לאלתר כשהלה מודה וא"ל לך חזק וקנה אע"פ שיש בכל אלו שהזכיר המחבר דברים שאינו קונה בחזקת ג' שנים וכמ"ש (בסי' קמ"א) כיון שנשתמש בקרקע כדרך שהבעלים עושים:


{{עוגן1|ו2}}) שם וכתב ה"ה זה נלמד ממימרא דרבי אבא אי דלי ליה וכו' ואע"ג שהל' ההוא מודה שאינו אלא לענין ראיה שהשדה שלו רבינו ז"ל סובר דתרתי שמעינן מיניה לפי שטתו דאכילת פירות הוי חזקה:  
{{עוגן1|ו2}}) שם וכתב ה"ה זה נלמד ממימרא דרבי אבא אי דלי ליה וכו' ואע"ג שהל' ההוא מודה שאינו אלא לענין ראיה שהשדה שלו רבינו ז"ל סובר דתרתי שמעינן מיניה לפי שטתו דאכילת פירות הוי חזקה:


{{עוגן1|ז2}}) בשם הרמב"ן והרשב"א:  
{{עוגן1|ז2}}) בשם הרמב"ן והרשב"א:


{{עוגן1|ח2}}) שם די"ט וכתב ה"ה בברייתא ומימרא דשמואל פ"ק דקדושין (דף כ"ו ע"ב):  
{{עוגן1|ח2}}) שם די"ט וכתב ה"ה בברייתא ומימרא דשמואל פ"ק דקדושין (דף כ"ו ע"ב):


{{עוגן1|ט2}}) הוא פי' חולצו' האמור בגמ' דב"ב ד' כ"ז ע"א במימרא דרבא א"ר נחמן ופסק כלישנא בתרא ה"ה (וכן פי' בערוך בלשון ראשון):  
{{עוגן1|ט2}}) הוא פי' חולצו' האמור בגמ' דב"ב ד' כ"ז ע"א במימרא דרבא א"ר נחמן ופסק כלישנא בתרא ה"ה (וכן פי' בערוך בלשון ראשון):


{{עוגן1|י2}}) שם בקידושין בברייתא:  
{{עוגן1|י2}}) שם בקידושין בברייתא:


{{עוגן1|כ2}}) שם ברמב"ם מדין השכירות בסעיף הסמוך.  
{{עוגן1|כ2}}) שם ברמב"ם מדין השכירות בסעיף הסמוך.:


{{עוגן1|ל2}}) שם ונלמד מהתוספתא שבסעיף הסמוך וכתב הכ"מ דאפילו לא נתן דמים קנה בחזקה וטעמא כמ"ש הרמ"א בשמו  
{{עוגן1|ל2}}) שם ונלמד מהתוספתא שבסעיף הסמוך וכתב הכ"מ דאפילו לא נתן דמים קנה בחזקה וטעמא כמ"ש הרמ"א בשמו:


{{עוגן1|מ2}}) שם וכתב ה"ה תוספתא פ"ה מבתרא  
{{עוגן1|מ2}}) שם וכתב ה"ה תוספתא פ"ה מבתרא:


{{עוגן1|נ2}}) טור סי"ד כ"כ הרא"ש בפ"ק דקידושין והרב המגיד שם בשם י"מ ושכן העלה הרשב"א וכ"כ בב"י בשם הרבה פוסקים:  
{{עוגן1|נ2}}) טור סי"ד כ"כ הרא"ש בפ"ק דקידושין והרב המגיד שם בשם י"מ ושכן העלה הרשב"א וכ"כ בב"י בשם הרבה פוסקים:


{{עוגן1|ס2}}) כ"כ הרב המגיד שם וכ"כ הב"י בשם הר"ן:  
{{עוגן1|ס2}}) כ"כ הרב המגיד שם וכ"כ הב"י בשם הר"ן:


{{עוגן1|ע2}}) וכ"כ כרב המגיד שם בשם מפרשים ושכן העלה הרשב"א:
{{עוגן1|ע2}}) וכ"כ כרב המגיד שם בשם מפרשים ושכן העלה הרשב"א:

גרסה מ־00:56, 8 במאי 2018

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


באר הגולהTriangleArrow-Left.png חושן משפט TriangleArrow-Left.png קצב

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף



טור ומפרשיו

ארבעה טורים
··
בית יוסף
ב"ח
דרישה


שו"ע ומפרשיו

שולחן ערוך
··
נתיבות המשפט - ביאורים
נתיבות המשפט - חידושים
סמ"ע
פתחי תשובה
ש"ך
באר הגולה
ביאור הגר"א
גור אריה הלוי


ערוך השולחן


לדף זה באתר "על התורה" לסימן זה באתר "תא שמע" לדף זה באתר "שיתופתא"


א) משנה פ' חזקת הבתים בד"א במחזיק אבל בנותן מתנה וכו' כתב הרא"ש דה"ה למוכר דקנה לוקח בחזקה וכן מתני' דקידושין נכסי' שיש להם אחריות נקנים בכסף ובשטר ובחזקה וכ"כ הרמב"ם פ"א מה' מכירה דין ח':

ב) מפורש בגמרא שם דף כ"ו ע"א בהלכות:

ג) ל' הרמב"ם שם וכ"כ הטור מברייתא וכדמפרש לה רבא סוף דף נ"ב:

ד) שם ושם ממימרא דר' יהושע בן לוי ב"ק ריש דף נ"ב וכ"כ בהלכות:

ה) מימרא דרבי אלעזר שם

פירש רש"י כיסוי הבור לכסותו והרב המגיד כתב דליו פי' הדלי ששואבין בו:

ו) רמב"ם שם דין י' וכתב הרב המגיד מההיא עובדא דגיטא בשבתא וכו' בגיטין פ' הזורק (דף ע"ז ע"ב) ומדאמרינן תיזיל איהי תיחוד ותפתח כתב הר' נעלו וחזר ופתחו:

ז) כן ביאר הבית יוסף דעת הפוסקים שהביא הטור דבנעיל' דלת סגי וכן כתב הרא"ש בפסקיו שם בגיטין וכ"כ התוס' שם בב"ב ריש דף נ"ג ובב"ק ריש דף נ"ב וכ"כ הרב המגיד שם בשם קצת מפרשים:

ח) משנה פ"ג דב"ב דף מ"ב ע"א:

ט) ל' הרמב"ם שם דין י"א:

י) כמימרא דשמואל שם ודף מ"ג ע"א:

כ) וכדמפרש לה שם בגמ' וכתב ה"ה ☜אבל אם עולה בו כמו בתחלה לא עשה ולא כלום וכתב הכ"מ שם ☜דעשרה דנקט דכל פחות מעשרה עולין לה בריוח:

ל) שם במשנה:

מ) רמב"ם שם בפ"א מה' מכירה דין י"א כמימרא דשמואל וכדמפרש לה שם בגמ':

נ) שם ברמב"ם דין י"ב מימרא דר' יוחנן וכדמפרש לה בגמ' שם:

ס) כן הוא שם ברמב"ם וכ' הגמרא דצמיד לה מיא ופי' רשב"ם חיבר המים שבתוכו:

ע) ל' ה"ה שם וכ"כ הטור ופשוט שם בגמ' ואיתא בהלכות:

פ) כן היא בטור ובגמ' וברי"ף:

צ) שם ברמב"ם דין י"ג וכתב ה"ה אולי יצא לו מהפי' שכ' הרי"ף בה' פ"ק דב"ק דף ט' ע"א גבי ההיא מאימת מחזיק בה מכי דייש אמצרי אע"פ שרבינו מפרשה בפנים אחרות בפי"ט אפשר שסובר שהדין אמת:

ק) בריית' ב"ב דף ק' ע"א ופסק כחכמים:

ר) מימרא דר' יוסי בר חנינא שם:

ש) שם כי אתי לקמיה דרב יצחק בר אמי וכגרסא אחרת שהביא הרשב"ם שם וכ"כ התוס' שם וכ' הכ"מ שהיותר נכון שרבינו מפרש כפי' התוס' דהב"ע במחיצות נמוכות טפח או טפחיים להיכר הלכך כשמכר לו השביל לא יתן לו אלא כמו שהוא ופי' התוס' שם דאז אינו מעכבו בטענת חבילה של שריגים כיון שהמחיצות נמוכות:

ת) שזו גירסת רשב"ם ורשב"א:

א2) ג"ז שם דט"ו מאתקפתא דרב ביבי בר אביי אלא מעתה צינמא וכו' לענין חזקה שם דף כ"ט ע"א והראב"ד השיגו שם וכתב ה"ה שנראה שדעת רבינו דלא בעינן מידי דמועיל לקרקע (פי' להיות קנין) אלא כשהלוקח אינו נהנה אבל כשהלוקח נהנה ודעת אחרת מקנה אותו קנה וגדולה מזו נעל הבית שהרי זו חזקה שהרי הוא נועל בפני כל אדם כדרך שאדם עושה בשלו וכו' וא"כ כ"ש לאכילת פירות או כל הדברים שהבעלים נהנים דרך הנאת הקרקע או משתמשים דרך שימוש וכ"כ העיטור כמבואר בסי' הסמוך:

ב2) ב"י בס"ט מהא דא"ר עמרם הא מלתא והוא המציע מצעות וכו' שם דף נ"ג ע"ב:

ג2) כ"כ הרא"ש ובפסקיו שם בנכסי גר וכיון דבנכסי גר קנה מכ"ש שקנה במכר ומתנה דאיכא דעת מקנה ב"י:

ד2) כ"כ העיטו' בשכירות מירושלמי פרק קמא דקידושין:

ה2) ל' הרמב"ם פ"א מהלכות מכירה ד' ט"ז וכתב ה"ה משום דס"ל דכל שקונ' בחזקת שלשה שנים כשהמוכר מכחיש קנה לאלתר כשהלה מודה וא"ל לך חזק וקנה אע"פ שיש בכל אלו שהזכיר המחבר דברים שאינו קונה בחזקת ג' שנים וכמ"ש (בסי' קמ"א) כיון שנשתמש בקרקע כדרך שהבעלים עושים:

ו2) שם וכתב ה"ה זה נלמד ממימרא דרבי אבא אי דלי ליה וכו' ואע"ג שהל' ההוא מודה שאינו אלא לענין ראיה שהשדה שלו רבינו ז"ל סובר דתרתי שמעינן מיניה לפי שטתו דאכילת פירות הוי חזקה:

ז2) בשם הרמב"ן והרשב"א:

ח2) שם די"ט וכתב ה"ה בברייתא ומימרא דשמואל פ"ק דקדושין (דף כ"ו ע"ב):

ט2) הוא פי' חולצו' האמור בגמ' דב"ב ד' כ"ז ע"א במימרא דרבא א"ר נחמן ופסק כלישנא בתרא ה"ה (וכן פי' בערוך בלשון ראשון):

י2) שם בקידושין בברייתא:

כ2) שם ברמב"ם מדין השכירות בסעיף הסמוך.:

ל2) שם ונלמד מהתוספתא שבסעיף הסמוך וכתב הכ"מ דאפילו לא נתן דמים קנה בחזקה וטעמא כמ"ש הרמ"א בשמו:

מ2) שם וכתב ה"ה תוספתא פ"ה מבתרא:

נ2) טור סי"ד כ"כ הרא"ש בפ"ק דקידושין והרב המגיד שם בשם י"מ ושכן העלה הרשב"א וכ"כ בב"י בשם הרבה פוסקים:

ס2) כ"כ הרב המגיד שם וכ"כ הב"י בשם הר"ן:

ע2) וכ"כ כרב המגיד שם בשם מפרשים ושכן העלה הרשב"א:


מעבר לתחילת הדף
< הקודם · הבא >
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.



שולי הגליון