עריכת הדף "
מגדל עוז/שחיטה/ו
"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
{{הועלה אוטומטית}} {{ניווט כללי עליון}} == א == '''נקובה כיצד אחד עשר כו' עד מפני שהוגלד פי המכה.''' פרק אלו טריפות: == ב == '''נקובה כיצד אחד עשר כו' עד מפני שהוגלד פי המכה.''' פרק אלו טריפות: == ג == '''נקובה כיצד אחד עשר כו' עד מפני שהוגלד פי המכה.''' פרק אלו טריפות: == ד == '''נקובה כיצד אחד עשר כו' עד מפני שהוגלד פי המכה.''' פרק אלו טריפות: == ה == '''נקובה כיצד אחד עשר כו' עד מפני שהוגלד פי המכה.''' פרק אלו טריפות: == ו == '''נקובה כיצד אחד עשר כו' עד מפני שהוגלד פי המכה.''' פרק אלו טריפות: == ז == '''נקובה כיצד אחד עשר כו' עד מפני שהוגלד פי המכה.''' פרק אלו טריפות: == ח == '''קני הכבד והם המזרקים שבהם הדם מתבשל אם ניקב אחד מהם טריפה:''' כתב הראב"ד ז"ל כמדומה לי שהוא סובר על הקנים דכבדא כריאה וכו': ''' ואני ''' אומר מחלוקת היא פ' א"ט בעובדא דההיא מחטא דאשתכח בחתוכא דכבדא כו' עד דמסיק בה רב אשי חזינן אי קופא לבר נקובי נקיב ואתאי ואי קופא לגאו אימר דרך סימפונא נקב ואתאי ופירשוה הגאונים ז"ל כדברי ר"מ ז"ל דקופא לבר ר"ל חוץ מן הסמפון וקופא לגאו רצה לומר תוך הסימפון וקרוב לזה פירשוה מקצת רבותינו בעלי התוס' ז"ל ורש"י ז"ל והעומדים בשיטתו פירשוה דקופא לבר ר"ל חוץ מן הכבד וחוששין שמא ניקבה לאחר שיצאה לחוץ ולזה נוטה דעת ראב"ד ז"ל ועוד יש מפרשים לבר לצד חוץ שהוא כנגד ראש הבהמה ולגאו ר"ל לצד פנים שהוא גוף הבהמה ואלו ואלו דברי אלהים חיים הם ודברי ר"מ ז"ל מקובלים מפי רבותיו נ"ע מפי הגאונים ז"ל וכפי לשון הגמרא לא פחות ולא יתר דקדק על לשונו כמו שתדקדק על לשון הגמרא: ''' לפיכך מחט שנמצאת בחתוך הכבד וכו' עד הסמפונות הלכה ומותרת.''' פ' א"ט <small> {{ממ|דף מ"ח}}</small> :<br>''' כתב ''' הראב"ד ז"ל אין בכאן לא תבלין וכו': ''' ואני ''' אומר מוטעמת היא שכן נמצא בגירסת ספרד המשובחת בדברי רב אשי קופא לבר נקובי נקוב ואתאי ואי קופא לגאו אימר דרך סמפונות נקט ואתאי כלומר אי קופא לבר בודאי נקובי נקב דהא קמן שעבר ונקב הסמפון הואיל ונמצא בבשר הכבד וכאשר כתבתי קבלתי מפי הגאון ז"ל ואי ספק קאמר אמאי לא קאמר אימא נקובי נקיב ואתאי כמו שאמר בקופא לגאו אלא ודאי קופא לבר ודאי וקופא לגאו אומר על הספק וכלשון ר"מ ז"ל המדוקדק ואם הראב"ד ז"ל לא טעם גירסא זו מה יעשה לו ר"מ ז"ל: == ט == '''היתה מחט קטנה עד כבד שהתליע מותרת.''' פ' א"ט: == י == '''קיבה שניקבה וכו' עד לתוך חלל בית הכוסות:''' כתב הראב"ד ז"ל אין זה מיושר עכ"ל: ''' ואני ''' אומר דבריו סתומים וחתומים בכאן על פי רבותינו בעלי התוס' ז"ל ואולי ידענו כונתו כי פ' א"ט גבי מתניתין דניקבה הקיבה כו' ואמר רב עלה חלב טהור סותם כתבו ז"ל דאחלב דעלמא קאי ודוקא בחלב שגדל עם אותו אבר דהואיל ומחובר בו כגוף האבר הוא דומה לו והרי הוא כאילו לא ניקב אלא חציו אבל בשאר חלב שאינו גדל עמו אפילו הוא טהור אינו סותם והסכימו עמו הראשונים והאחרונים ז"ל והראב"ד נגרר אחר זאת הסברא באולי וכתב על ר"מ ז"ל מה שכתב אבל ר"מ ז"ל חיבר דרך הגמרא ולכך קראו משנה תורה וכמו שקיבל מרבותיו נ"ע וכן משמע מסידור התלמוד דהואיל וסדרו דברי רב על משנה ניקבה הקבה עליה קאי ומי שרוצה לסבור על הגמרא יסבור כי לשונו אינו מעכב כמו שכתבתי כמה פעמים וגם דעתו בעובי בית הכוסות ידענו באולי ממה שפירש"י ז"ל בכתובות פ' המדיר דדוקא בעובי בית הכוסות ושעבר הנקב לחלל אבל שלא במקום עובי כגון המסס אם לא נמצא הנקב מפולש לא וחילק שם חלוקים רבים ור"ת ז"ל ומקצת רבותינו בעלי התוס' ז"ל חלקו עליו ואמרו דאפילו נמצא שלא בעובי בית הכוסות כגון בהמסס כך דינו ורבו הדקדוקין ביניהם ז"ל ונגרר הראב"ד ז"ל אחר שיטת רבותינו בעלי התוס' ז"ל ולפי שמצא ר"מ ז"ל בשיטת רש"י ז"ל כתב עליו מה שכתב אמנם ר"מ ז"ל יפה הסכים וכלשון הגמרא ולא חשש להאריך בדרך הסברא ולימד בדרך קצרה ולכך קראו משנה תורה והרוצה לסבור ולחבר על התלמוד אם לב חכם ישכיל פיהו אלפים בת יכיל: ''' ונמצאת טיפת דם במקום הנקב עד דחקה המחט וניקבה:''' כתב הראב"ד ז"ל הטיפה צריכה שתמצא מבחוץ עכ"ל: ''' ואני ''' אומר גם זה מכלל החלוקים והדקדוקים שביררו פ' אלו טריפות ופרק המדיר על הענין שכתבתי בסמוך: == יא == '''קיבה שניקבה וכו' עד לתוך חלל בית הכוסות:''' כתב הראב"ד ז"ל אין זה מיושר עכ"ל: ''' ואני ''' אומר דבריו סתומים וחתומים בכאן על פי רבותינו בעלי התוס' ז"ל ואולי ידענו כונתו כי פ' א"ט גבי מתניתין דניקבה הקיבה כו' ואמר רב עלה חלב טהור סותם כתבו ז"ל דאחלב דעלמא קאי ודוקא בחלב שגדל עם אותו אבר דהואיל ומחובר בו כגוף האבר הוא דומה לו והרי הוא כאילו לא ניקב אלא חציו אבל בשאר חלב שאינו גדל עמו אפילו הוא טהור אינו סותם והסכימו עמו הראשונים והאחרונים ז"ל והראב"ד נגרר אחר זאת הסברא באולי וכתב על ר"מ ז"ל מה שכתב אבל ר"מ ז"ל חיבר דרך הגמרא ולכך קראו משנה תורה וכמו שקיבל מרבותיו נ"ע וכן משמע מסידור התלמוד דהואיל וסדרו דברי רב על משנה ניקבה הקבה עליה קאי ומי שרוצה לסבור על הגמרא יסבור כי לשונו אינו מעכב כמו שכתבתי כמה פעמים וגם דעתו בעובי בית הכוסות ידענו באולי ממה שפירש"י ז"ל בכתובות פ' המדיר דדוקא בעובי בית הכוסות ושעבר הנקב לחלל אבל שלא במקום עובי כגון המסס אם לא נמצא הנקב מפולש לא וחילק שם חלוקים רבים ור"ת ז"ל ומקצת רבותינו בעלי התוס' ז"ל חלקו עליו ואמרו דאפילו נמצא שלא בעובי בית הכוסות כגון בהמסס כך דינו ורבו הדקדוקין ביניהם ז"ל ונגרר הראב"ד ז"ל אחר שיטת רבותינו בעלי התוס' ז"ל ולפי שמצא ר"מ ז"ל בשיטת רש"י ז"ל כתב עליו מה שכתב אמנם ר"מ ז"ל יפה הסכים וכלשון הגמרא ולא חשש להאריך בדרך הסברא ולימד בדרך קצרה ולכך קראו משנה תורה והרוצה לסבור ולחבר על התלמוד אם לב חכם ישכיל פיהו אלפים בת יכיל: ''' ונמצאת טיפת דם במקום הנקב עד דחקה המחט וניקבה:''' כתב הראב"ד ז"ל הטיפה צריכה שתמצא מבחוץ עכ"ל: ''' ואני ''' אומר גם זה מכלל החלוקים והדקדוקים שביררו פ' אלו טריפות ופרק המדיר על הענין שכתבתי בסמוך: == יב == '''קיבה שניקבה וכו' עד לתוך חלל בית הכוסות:''' כתב הראב"ד ז"ל אין זה מיושר עכ"ל: ''' ואני ''' אומר דבריו סתומים וחתומים בכאן על פי רבותינו בעלי התוס' ז"ל ואולי ידענו כונתו כי פ' א"ט גבי מתניתין דניקבה הקיבה כו' ואמר רב עלה חלב טהור סותם כתבו ז"ל דאחלב דעלמא קאי ודוקא בחלב שגדל עם אותו אבר דהואיל ומחובר בו כגוף האבר הוא דומה לו והרי הוא כאילו לא ניקב אלא חציו אבל בשאר חלב שאינו גדל עמו אפילו הוא טהור אינו סותם והסכימו עמו הראשונים והאחרונים ז"ל והראב"ד נגרר אחר זאת הסברא באולי וכתב על ר"מ ז"ל מה שכתב אבל ר"מ ז"ל חיבר דרך הגמרא ולכך קראו משנה תורה וכמו שקיבל מרבותיו נ"ע וכן משמע מסידור התלמוד דהואיל וסדרו דברי רב על משנה ניקבה הקבה עליה קאי ומי שרוצה לסבור על הגמרא יסבור כי לשונו אינו מעכב כמו שכתבתי כמה פעמים וגם דעתו בעובי בית הכוסות ידענו באולי ממה שפירש"י ז"ל בכתובות פ' המדיר דדוקא בעובי בית הכוסות ושעבר הנקב לחלל אבל שלא במקום עובי כגון המסס אם לא נמצא הנקב מפולש לא וחילק שם חלוקים רבים ור"ת ז"ל ומקצת רבותינו בעלי התוס' ז"ל חלקו עליו ואמרו דאפילו נמצא שלא בעובי בית הכוסות כגון בהמסס כך דינו ורבו הדקדוקין ביניהם ז"ל ונגרר הראב"ד ז"ל אחר שיטת רבותינו בעלי התוס' ז"ל ולפי שמצא ר"מ ז"ל בשיטת רש"י ז"ל כתב עליו מה שכתב אמנם ר"מ ז"ל יפה הסכים וכלשון הגמרא ולא חשש להאריך בדרך הסברא ולימד בדרך קצרה ולכך קראו משנה תורה והרוצה לסבור ולחבר על התלמוד אם לב חכם ישכיל פיהו אלפים בת יכיל: ''' ונמצאת טיפת דם במקום הנקב עד דחקה המחט וניקבה:''' כתב הראב"ד ז"ל הטיפה צריכה שתמצא מבחוץ עכ"ל: ''' ואני ''' אומר גם זה מכלל החלוקים והדקדוקים שביררו פ' אלו טריפות ופרק המדיר על הענין שכתבתי בסמוך: == יג == '''בהמה שהלעיטה דבר שנוקב עד תבדק:''' כתב הראב"ד ז"ל קשה בדיקת הדקין עכ"ל: ''' ואני ''' אומר מנהג הגאונים ז"ל וגם רבותינו בעלי התוס' ז"ל הסכימו על כל דבר שצריך בדיקה שאין לנו לסמוך עלינו בזמה"ז אבל ר"מ ז"ל לא היה לו לכתוב בזה החבור אשר שמו משנה תורה אשר בא מארוכה לקצרה כמ"ש כמה פעמים: '''כל אחד מבני המעים עד סתימה עומדת.''' פרק אלו טריפות <small> {{ממ|דף מ"ט}}</small> : ''' בני מעים שבא זאב עד עורכין זה לזה.''' פ"ק דחולין <small> {{ממ|דף ט'}} </small> ופרק א"ט <small> {{ממ|דף מ"ט}}</small> : == יד == '''כל אחד מבני המעים עד סתימה עומדת.''' פרק אלו טריפות <small> {{ממ|דף מ"ט}}</small> : ''' בני מעים שבא זאב עד עורכין זה לזה.''' פ"ק דחולין <small> {{ממ|דף ט'}} </small> ופרק א"ט <small> {{ממ|דף מ"ט}}</small> : == טו == '''בני מעים שיצאו עד סוף הפרק.''' פ' א"ט <small> {{ממ|דף נ"ו}}</small> : == טז == '''בני מעים שיצאו עד סוף הפרק.''' פ' א"ט <small> {{ממ|דף נ"ו}}</small> : == יז == '''בני מעים שיצאו עד סוף הפרק.''' פ' א"ט <small> {{ממ|דף נ"ו}}</small> : == יח == '''בני מעים שיצאו עד סוף הפרק.''' פ' א"ט <small> {{ממ|דף נ"ו}}</small> : == יט == '''בני מעים שיצאו עד סוף הפרק.''' פ' א"ט <small> {{ממ|דף נ"ו}}</small> : == כ == '''בני מעים שיצאו עד סוף הפרק.''' פ' א"ט <small> {{ממ|דף נ"ו}}</small> : == כא == '''בני מעים שיצאו עד סוף הפרק.''' פ' א"ט <small> {{ממ|דף נ"ו}}</small> : {{ניווט כללי תחתון}} {{פורסם בנחלת הכלל}}
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
תבניות המופיעות בדף זה:
תבנית:אות למספר
(
הצגת מקור
) (מוגנת)
תבנית:בלי סוגריים מרובעים
(
עריכה
)
תבנית:גופן
(
עריכה
)
תבנית:דף הבא
(
עריכה
)
תבנית:דף קודם
(
עריכה
)
תבנית:הועלה אוטומטית
(
עריכה
)
תבנית:היררכיה 2-3
(
עריכה
)
תבנית:זי
(
עריכה
)
תבנית:חלונית
(
עריכה
)
תבנית:חץ משולש
(
עריכה
)
תבנית:כ
(
עריכה
)
תבנית:כאן
(
עריכה
)
תבנית:ממ
(
עריכה
)
תבנית:ממ/תיקון שגיאות
(
עריכה
)
תבנית:מסגרת2
(
עריכה
)
תבנית:מספר לאות
(
הצגת מקור
) (מוגנת)
תבנית:מרכז
(
עריכה
)
תבנית:ניווט כללי עליון
(
הצגת מקור
) (מוגנת)
תבנית:ניווט כללי עליון/מגדל עוז
(
עריכה
)
תבנית:ניווט כללי תחתון
(
הצגת מקור
) (מוגנת)
תבנית:סרגל רמבם
(
עריכה
)
תבנית:סרגל רמבם/פנים
(
עריכה
)
תבנית:סרגל רמבם/פנים/חידושי רבנו חיים הלוי
(
עריכה
)
תבנית:עוגן
(
עריכה
)
תבנית:על התורה רמבם
(
עריכה
)
תבנית:פורסם בנחלת הכלל
(
עריכה
)
תבנית:רווח קל
(
עריכה
)
תבנית:ש
(
עריכה
)
תבנית:שיתופתא רמבם
(
עריכה
)
תבנית:תא שמע רמבם
(
עריכה
)
תבנית:תנאי מסכתות תחתון
(
עריכה
)
יחידה:PV-options
(
עריכה
)
יחידה:ParamValidator
(
עריכה
)
יחידה:סוגריים
(
עריכה
)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: רמב"ם
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף