עריכת הדף "דרישה/אבן העזר/קל" (פסקה)

== ה ==

וכתב הרמב"ם ותנתן לכל אחד בעידי מסירה ואם אין שם עידי מסירה כלל כו' וכתב ב"י ע"ז וז"ל מה שהצריך הרמב"ם שינתן לכל אחד ואחד מהן בעידי מסירה הוא מפני שאע"ג דעדים חתומים על הגט צריך לינתן בפני עידי מסירה לכתחילה מיהא גם להרמב"ם אם אין שם עידי מסירה כל מי שתצא מגילה זו מתחת ידה מגורשת כיון שעדים החתומים בו חוזרין על כל הגיטין הרי יש בידה גט חתום ואע"פ שלא ינתן לה בעידי מסירה כשר בדיעבד לדעת הרמב"ם בפ"א. ובודאי שכל אחת נותנת לחבירתה כשתצטרך וכולן נישאות בו וגובות כתובתן ע"י כנ"ל דברי הרמב"ם. אבל מדברי רבינו שכתב ולמאי דבעינן למכתב שכל גט הבא לפנינו חתום כו' ה"נ א"צ שיהיו עדי מסירה לפנינו נראה שהוא מפרש מ"ש הרמב"ם וינתן לכל אחת ואחת מהן בעידי מסירה היינו לומר שצריך שיבואו עידי מסירה לפנינו ויעידו שנמסר לכל אחת ואחת ובאמת שהכי מוכח סוף דבריו שכתב ואם אין שם עידי מסירה כלל כל מי שתצא מגילה זו מתחת ידה מגורשת משמע דברישא אפילו אותה שאין הגט יוצא מתחת ידה מגורשת וטעמא משום דעידי מסירה מעידים שנמסר ליד כל אחת ואחת עכ"ל ב"י. ונראה לי פירוש דבריו שהב"י מפרש מ"ש הרמב"ם ותנתן לכל אחת ואחת בעידי מסירה רצה לומר שכל אחת ואחת נותנת לחבירתה כשתרצה להנשא ולגבות כתובתה לא יתן לה כ"א בעידי מסירה לכתחלה ואף הראשונה שגיטה בידה בעינן לכתחלה שעל ידי עידי מסירה יבא לידה מיהו בדיעבד אם לא בא ליד הראשונה על ידי עדי מסירה תנשא וגובית כתובתה כיון שיש בו עדי חתימה א"צ עדי מסירה לעיכוב לכן אם מסרה ראשונה לשנייה וכל אחד ואחד לחבירתה בלא עדי מסירה גובית ותנשא בו ולפ"ז א"צ גם להרמב"ם שיהיו עידי מסירה לפנינו כי מ"ש ותנתן לכל אחד בעדי מסירה ר"ל לכתחלה ימסר כל אחד בעדי מסירה לחבירתה וכשראינו הגט יוצא מתחת ידה ואומרת שבדין בא לידה א"צ לבדוק אחריו ותולין שכדין וכדת באה לידה שהרי אף אם לא היו שם עדי מסירה כלל כשר והעיקר בדברי הרמב"ם הוא סיפא וכאילו אמר אע"ג דלכתחלה בעינן שימסור לכל אחת בעדי מסירה מ"מ אף אם אין עדי מסירה כלל לפנינו כולן גובות שאותה שהמגילה תצא מתחת ידה מגורשת והרי כל אחת נותנת לחבירתה וזהו פשוט לא הוצרך לכתבו לדעת ב"י וע"ז מסיק וכתב שמדברי רבינו נראה שלא פירש דברי הרמב"ם הכי שמ"ש הרמב"ם תנתן לכל אחת ואחת ע"י עדי מסירה אינו ר"ל שכך הדין שינתן לכל אחת ואחת בעדי מסירה ושאינה גובה עד שהגט יוצא מתחת ידה. אלא ה"פ אף שאין הגט יוצא אלא מתחת יד האחת מהן כיון דאיכא לפנינו שמעידין שכבר נמסר ליד כל אחת מהן תו א"צ לראות הגט יוצא מתחת ידו אלא כולן גובות כתובתן ונושאין ע"י עדי מסירה המעידים שכבר נמסר הגט ליד כל אחת מהן ואם אין עדי מסירה לפנינו אז אין גובה כתובתה עד שרואין שתצא הכתובה מתחת ידה כן הבין רבינו לדברי ב"י את הרמב"ם ומש"ה כתב רבינו על הרמב"ם ז"ל ולמאי דבעינן למכתב כו' ר"ל אם אין ידוע לנו שלא היו עדי מסירה א"צ להיות שתוציא הכתובה מיד כל אחת אלא גובה כולן כתובתן אף אם הכתובה יוצא מתחת יד אחת מהן ואם ידוע לנו שלא היה מתחלה עדי מסירה אז אפילו זו שהגט יוצא מתחת ידה לפנינו אינו גובה כתובתה. כן נלע"ד כוונת בית יוסף בפירוש דברי הרמב"ם ורבינו. ואני שמעתי ולא אבין דלעד"נ אין כוונת הרמב"ם לא הוא ולא אותו ומעולם לא סלקא דעתך דרבינו לחלוק על רישא דדברי הרמב"ם כדס"ד הבית יוסף דרישא דדברי הרמב"ם אינו אלא פירוש דברי המשנה דפרק המגרש שהביא רבינו לפני זה שכתב בה כולם כשרים וינתן לכל אחת ואחת ורצה לומר אע"פ שגט כל חמשה נשים כתובים על המגילה אחת לא נקראת בזה לה ולא לה ולחבירתה אלא כולן כשרים וינתן לכל אחת ופי' הרמב"ם דהאי נתינה הוא על ידי מסירה כדינא לכתחילה בכל גט. ואחר כך בא הרמב"ם לחדש ולומר דאם הגט כבר הוא ביד אחת מהנשים ואין עדי מסירה לפנינו ואין אנו יודעין היאך בא לידה וגם אם כבר ניתן ליד כל אחת ואחת או לזו בלבד אז אינה נשאת בו ולא גובה כתובתה כי אם זו שהמגילה יוצא מתחת ידה לבד. ודאי אם הבעל עדיין לפנינו היינו לכתחלה שאחר שכבר נתגרשה בו זו לוקח המגילה מידה ונותנו לכל אחת מהנשארות אבל אם אין הבעל לפנינו סבירא ליה להרמב"ם שאינה מגורשת בו אלא זו שהמגילה יוצאה מתחת ידה לפנינו ואינו מועיל במה שהנשים מעצמן תמסור לכל אחת ואחת והאי טעמא דהרמב"ם סבירא ליה דאין עדי חתימה מודים שנמסר גם כן על ידם ומש"ה דוקא זו שהיא תופסת בהגט אף שהיא הראשונה כיון שזמן אחד לכולן וגם נכתב בו ופלוני בוי"ו והרי כאילו חתום בו העדים לפנינו על גט של זו שהוא יוצא מתחת ידה וידוע שעל ידי עדי חתימה אין מתירין להנשא כי אם כשהגט יוצא מתחת ידה ורבינו לטעמיה וסבירא ליה שההחתימה עומד במקום עדי מסירה וכאילו עדי מסירה של כל הגיטין לפנינו הואיל והחתימה קאי על כולן ואם עדי מסירה לפנינו אין צריך שהגט יוצא מתחת ידה ומש"ה כתב שהאחת תתפוש בשביל כולן רצה לומר איזה מהן שתרצה להנשא או לגבות כתובתה הרי מראה עדי חתימה שנחתמו ע"ג גיטה שהיא חבירתה והרי כאילו עדי מסירה מעידים עליה. ואם ידוע שלא היו כלל עדי מסירה אז אף גם זו שהמגילה יוצא מתחת ידה אינה מגורשת ודו"ק וזה נלע"ד ברור בפירוש דברי הרמב"ם ורבינו ולא כמו שהבינו הב"י ז"ל: