עריכת הדף "
מראי מקומות/סוגיות/קנין שטר
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
== ראיות שקנין שטר אינו "אמירה" של המקנה == והנה בפשוטו יסוד קנין דברים הוא קנין באמירה, דהיינו שהאדם פועל ומחיל את החלות ע"י אמירה, שהוא אומר וקובע את עשייתו. וכמו דברים הנקנים באמירה שהוא עשיית החלות ע"י אמירה. וכן שטר הוי אמירה של המקנה ובאמירה זו הוא עושה וקובע את החלות. וא"כ יסוד הקנין הוא "אמירה בשטר". אמנם יש לדון טובא בזה דא"כ לכאו' צריך להיות לעולם שכותב השטר הוא מי שפועל ומחיל את החלות, דבקנין אמירה לעולם האמירה היא של פועל החלות, שהרי זהו כל יסודו של קנין אמירה, דהיינו קביעת ועשיית החלות בדיבור. אך לכאו' מצינו כמה גווני של שטרות שלא עושה החלות הוא כותב השטר''':''' ראשית כן הוא לכאו' '''בכל קנין שטר ע"י שליח''', שהרי פועל החלות הוא השליח (עכ"פ אי נימא שיסוד השליחות הוא עשיית השליח), אך כותב השטר הוא המשלח והשטר הוא אמירה של המשלח. ומה מהני לשליח אמירה של המשלח לפעול על ידה. והנה הקצוה"ח (סי' ער"ה סק"ג) חידש ששייך לחלק בשליחות את עשיית החלות מהמעשה קנין, שהשליח יעשה רק את המעשה, והמשלח יפעל את החלות ע"י מעשה של השליח. ויל"ד שה"ה להיפך שהמשלח יעשה את המעשה קנין והשליח יפעל ע"י מעשה של המשלח. אבל בקנין אמירה לכאו' אין שייך כלל לחלק את זה, דאמירה אינה "מעשה קנין" בעלמא אלא יסוד האמירה הוא שקובע ועושה את החלות בדיבור וזה שייך רק למי שעושה את החלות. '''וכן מצינו לכאו' במאמר יבמין''', דהנה שיטת בית שמאי שמאמר קונה מדאו', והיינו בכסף ושטר. ובפשוטו מאמר הוא קנין יבום וקונה בעל כרחם (וכן נקט הקרן אורה יבמות יט:) וא"כ לא היבם פועל את החלות אלא משמיא קמקנו, אלא שצריך מעשה קנין כמו בכל יבום שע"י מעשה הביאה נעשה היבום ממילא. ולכאו' מה מתאים בזה שהיבם יכתוב שטר דהיינו אמירה של היבם, דכיון שלא היבם פועל את הקנין מה שייך בזה אמירה של היבם. עוד יש להביא מדין '''עבד עברי שמכרוהו בי"ד,''' ונקנה ע"י שטר, וכבר דנו בזה מי יכתוב את השטר והמאירי בקידושין יד: כתב שבי"ד כותבין את השטר (כיון שהם המקנים) אבל ברמב"ם משמע שהעבד הוא כותב את השטר וכמו שכבר למדו האחרונים מדבריו, (והיינו שבי"ד יכפוהו לכתוב שטר). והרי בודאי בי"ד הם פועלים החלות ואפי' בע"כ של עבד, ומה מהני אמירה של העבד לחלות שנעשית ע"י בי"ד. וביותר מצינו שיטה מחודשת בשטר קידושין, '''שהמאירי''' (קידושין ט.) הביא בשם י"א שנקטו בדעת הירושלמי, שמהני שתכתוב האשה שטר קידושין לאיש ויקדש אותה בו. (והמאירי נחלק עליהם בפי' הירושלמי). '''וכן נקט הגר"א''' (סי' ל"ב סק"ח) בדעת הירושלמי. ולכאו' פשיטא שהירושלמי מודה שהאיש הוא פועל את הקידושין ולא האשה, אלא שמהני לזה שטר שנכתב ונמסר ע"י האשה. ומבואר א"כ להדיא שקנין שטר אינו "אמירה" דאיך יקדש האיש ע"י אמירה של האשה. (ואם שטר הוא מסירת ראיה י"ל שהאיש מקדש ע"י מה שיש בידו ראיה והוכחה על הקידושין). {{ניווט כללי תחתון}}
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף