עריכת הדף "
תוספות רבי עקיבא איגר/בבא מציעא/ח
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
== ב == [אות סו] '''תוי"ט ד"ה שאלה חצי. אפי' בשתי פרות יחלוקו תוס'. ''' כ"כ תוספות במתני' דהכא. אבל לקמן {{ממ|דף ק' ד"ה ה"מ סומכוס}} כתבו דיחלוקו דמתני' לא קאי רק אשאל א' ושכר א' אבל בשאלה חצי יום ושכרה חצי יום מודה סומכוס. כיון דמסייע למוחזק חזקת חי והשתא הוא דמת. וע' במהרש"א דתוספות שם חזרו מדבריהם דהכא. וכן העלו תוס' בב"ק {{ממ|ד' מ"ו ע"ב ד"ה מידע ידע}}: [אות סז] '''שם ד"ה חייב. ע"כ בנ"י. ''' אבל הריטב"א כ' דאף להאי לישנא הוי א"י אם נתחייבתי דהא כל כמה שהיא בחיים ברשותא דמרא איתא. וליכא על השואל שום שעבוד וחיוב אלא {{ממ|לומר}} [לאחר ש]נגנבה או נאנסה ואתא חיובא עליה משתעבדי הנכסי' למפרע משעת משיכה. ונ"מ למכר נכסיו בינתים. ומ"מ כל שאומר א"י אם שאולה או שכורה מתה הוי כאומר א"י אם נתחייבתי ונשתעבדו הנכסים או לא נתחייבתי ולא נשתעבדו הנכסים כלל עיי"ש. וזה מוכרח לומר בדעת הרמב"ם. וע' בנ"י דכתב דפירכת הש"ס באמת על הך בבא שאל א' ושכר א'. או דהפירכא גם מרישא דסתמא קתני ולא מכרעא מלתא דרישא דוקא בפלגא יומא דראשונה בשאילה ושניה בשכורה. וקשה לי דהא בממנ"פ אם פלגא דקמא בשכירות הוי ברי וחזקת הגוף היינו חזקת חי דבהמה לומר דפלגא יום השנייה מתה. ובזה מוציאים כדקי"ל כר"ג גבי משארסתני נאנסתי. וצל"ע: [אות סח] '''בא"ד דאין אדם עושה עצמו ברצון מסופק. ''' והנה בשמעתין בתוס' סד"ה ורב הונא הקשו לרב ושמואל דס"ל דל"א א"י לישבע משלם בנ' ידענא ונ' לא ידענא פטור. כל מודה במקצת יפטר במגו דהיה אומר על המקצת שכופר לא ידענא ותירצו ג"כ הכי דאין זה מגו דאין אדם טוען ברצון א"י. ולכאורה קשה הא תוס' כתבו הטעם דאז יהיה נראה שהתובע אומר אמת שטוענו ברי והוא אומר א"י. א"כ יקשה על כל שבועות השומרים הא יש לו מגו דא"י אם בפשיעה מתה או לאו בזה הא גם התובע אומר שא"י. וצ"ל דמ"מ רוצה שיהיה ניכרין דבריו יותר לאמת דכשטוען ברי והתובע אינו אומר ברי יהא נראה דהוא אומר אמת. ובעיקר קושית תוס' זו לרב ושמואל דמוכח מדבריהם דשבועת א"י לא הוי שבועה דאל"כ מה הקשו נימא דבאמת אם יטעון חמשים יש לך אצלי וחמשים א"י יהיה לו דין מקצת לישבע שא"י אע"כ דס"ל דליכא שבועה דאורייתא שא"י ולרב ושמואל פטור לגמרי. א"כ אמאי נקטי' הקושיא לרב ושמואל הא גם לדידן בהא דאמרי' {{ממ|בפ"ז דשבועות}} גבי שבועת ה' תהיה בין שניהם ולא בין היורשים ה"ד אילימא דא"ל מנה לאבא ביד אבוכון ואמרי' חמשים אית ליה ונ' ל"ל מה לי הוא מה לי אבוה. הא ביורשים נפטרו משבועה במגו דאמרי נ' לא ידענא דביורשים קי"ל דל"א משאוי"ל וכמו שהקשה באמת הר"ן בשבועות {{ממ|פ"ז דשט"ו ב'}} ותירץ שם דהיו צריכים לישבע דנ' לא ידענא. א"נ דליכא מגו דאין טוען ברצון א"י. ולהתוס' בקושייתם דהיו סבורין דאמרינן מיגו א"י וגם ס"ל דא"צ לישבע שא"י הו"ל להקשות כן לדידן. וצ"ע: [אות סט] '''בהרע"ב ד"ה ישבע השוכר. דשבועה זו ע"י גלגול. ''' קשה לי דהא על כל שבועת השומרים קשה דלהימן במגו דלהד"ם כדפרכי' בשבועות בסוגיא דקציצה. והעלו הראשונים בהטעם דמגו דהעזה לפטורי משבועה לא אמרינן. וא"כ יקשה הכא דעל הגלגול להימן במגו דלהד"ם דליכא העזה דהא השתא ג"כ מעיז במה שמכחישו ואומר דשכורה מתה {{ממ|ואנו דנין כל שבועה בפני עצמה}} ובהכרח צ"ל דאף להפוסקים דמגו לאפטורי משבועה אמרי' ומש"ה הוצרכו לומר בשבועת שומרים דהוי מגו דהעזה לפטורי משבועה מ"מ על שבועת גלגול כיון דבלא"ה נשבע ל"א מגו לפטורי מזה. ונראה ראיה לזה ממה דפרכי' במסכתין {{ממ|דל"ה ע"א}} רישא דסיפא תיובתא לר"ה וכו' ואם איתא לדר"ה מגו דמשתבע מלוה שאינו ברשותו וכו' וקשה דמאי פריך נהי דצריך לישבע שא"ב ולא מהני המגו דלהד"ם היינו ג"כ דהוי מגו דהעזה לפטורי משבועה דהא במה שטוען א"ב לא ידע חבריה דמשקר מ"מ על הגלגול דכמה היה שוה הוי שפיר מגו דלהד"ם אע"כ דמגו לפטורי מגלגול לכ"ע ל"א. ואף דתוס' הקשו בשמעתין והובא בתי"ט כאן {{ממ|ד"ה חייב}} דעל כל גלגול יקשה דלהימן דאי בעי היה אומר על הגלגול אינו יודע והרי הוכחנו דעל גלגול ל"א מגו לפטורי צ"ל דאם היה בכל גלגול מגו ליתא מעיקרא שבועת גלגול ולא מקרי מגו לפטורי משבועה דמעיקרא דדינא לא יחול שבועת גלגול אלא לבתר דמתרצי דזהו לא הוי מגו דאין אדם טוען ברצון א"י. בזה אף לפעמים משכחת דיש לו מגו אינו מועיל לפטורי משבועת הגלגול. ואולם מ"מ קשה לי דברי תוספות במשנתינו {{ממ|ד"ה השוכר כו'}} ועוד דהכא אפי' משאיל אומר ברי אמרי' דאינו נשבע אלא ע"י גלגול עכ"ל ולדברינו מאי ראיה הוא זה דלמא הספק אימת מתה נכלל ג"כ בכלל שבועת שומרים אלא דבברי וברי היה פטור מטעם מגו דלהד"ם ולזה צריכים לבא מדין גלגול דבזה לא מהני מגו כלל וצ"ע. ומדברי תוס' אלו ראיה דלא כהש"ך שכ' {{ממ|בסי' ע"ב ס"ק קט"ז}} דכל דינא דשבועת שומרים רק בטוען המפקיד שמא אבל באומר ברי דמתה בפשיעה הוי ככל כפירות וא"צ לישבע. דא"כ מאי ראיה מבבא דברי וברי הא בכה"ג ליכא כלל שבועת שומרים:
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: בבלי ומפרשיו
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף