עריכת הדף "
שלמי נדרים/נדרים/פג/ב
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}</noinclude> ע"ב גמ' אלמא איפשר דמיתזנא מדילי' מכלל דבעל לאו בכלל בריות הוא אימא סיפא כו' בס' יד שאול סי' רל"ד ס"ק נ' הקשה לפי מ"ש בעל מחנה אפרים הל' גביית חוב סי' ג' לחלק בין אם הלוה אסר נ"כסיו על המלוה ובין אם אסר הנאתו על המלוה דהיכי שלא אסר נכסיו רק אסר הנאתו עליו יכול המלוה לפרוע ממנו חובו כיון דבחוביה הוא דשקיל לא מיקרי שנהנה מן הלוה כלום דחשיב כאלו לקחה בדמים ע"ש ולפ"ז מאי מוכיח כאן הגמ' מדקא מיתזנא מדילי' מכלל דבעל לאו בכלל בריות הוא אימא לעולם בעל בכלל בריות הוא והא דקא מיתזנא מדילי' כיון דלא אסרה נכסי הבריות עליה אלא אמרה קונם שאני נהנ"ה לבריות א"כ לא נדרה רק מה שתקבל בתורת הנאה אבל מבעל דהיא בתורת חוב שקלה מיני' לא מיקרי הנאה ואין לומר כיון דלוקחת יותר ממזונות המגיע לה דא"א לצמצם א"כ היא נהנית דז"א דעכ"פ אינו בכלל בריות דהא משאר בריות כל מה שנוטלת הוי הנאה ולא חוב משא"כ בבעל דעיקר מזונותי' הוי בתורת חוב א"כ לא דמי לבריות ובודאי אינו בכלל בריות עיי"ש שכתב שהיא קושיא גדולה ובאמת אף לפי סברתו מ"מ הגמ' מקשה שפיר דמ"מ קשיא רישא לסיפא דמרישא משמע דלהכי א"י להפר משום דלא הוי לה ע"נ דאפשר דמיתזנא מדידי' דבעל יהי' מאיזה טעם שהוא הן משום דעל הבעל לא נתכוונה לאסור דלשון נדרה מ"הבריות אינו קאי על הבעל והן דלשון שאני נ"הנה לא שייך מה שלוקחת ממזונותי' ממנו משום דבחובה קא שקלה מיני' ואינו בתורת הנאה עכ"פ מותרת לקבל מזונות מהבעל וקשה מסיפא דקתני ויכולה היא ליהנות מלקט שכחה ופאה ואם היא יכולה לאכול משל בעל איך מותרת ללקוט לקט שכחה ופאה כמ"ש הר"ן ורק לפי סברתו הנ"ל קושית הגמ' לקמן מהא דנטולה אני מן היהודים דמדמה להך דשאיני נהנה לבריות לא יהי' קשה כ"כ אכן כבר כתב המחבר הנ"ל דגם שם שייך לומר כן כיון דאמרה שלא תהנה מתשמיש כל אדם והבעל מתורת חיוב הוא משועבד לה ג"כ בחובה קא שקלה אבל הדמיון אינו דומה כלל כמובן: בר"נ ד"ה ויכולה היא ליהנות בלקט שכחה ופיאה דכיון דכתיב בהו תעזוב "יתירה" ולא כתיבה בהו נתינה כו' תיבת יתירה יתיר הוא וצריך למחוק דלא מיתור דריש לה אלא מדכתיב תעזוב ולא כתיב ונתת לית בהו טובת הנאה לבעלים וע' לעיל {{ממ|דף '''מ"ד.'''}} בר"ן ד"ה מיתבי כו' ובחולין {{ממ|דף קל"ד.}}: '''בפי' הרא"ש ד"ה נתגרשה כו' אע"ג דהשתא לא מתסרא מבעל יכולה לאסרו עליה לאחר זמן כו' מידי דהוה דאמר לקמן שדה זו שאני מוכר לך לכשאקחנה ממך תקדש דקדשה הואיל ובידו להקדישה עכשיו כו' לכאורה קשה דהא הכא אין אנו צריכין להך סברא דהא על עצמו אדם יכול לאסור אפי' דבר שלא בא לעולם כדאי' לקמן {{ממ|דף פ"ה.'''}} הואיל ואדם אוסר פירות חברו עליו אוסר נמי דשלב"ל עליו דדוקא גבי הקדש לאסור על אחרים צריכים אנחנו להך סברא הואיל ובידו להקדישה עתה. שוב מצאתי במאירי ובשיטה מקובצת שהביאו ג"כ דברי התוס' שהם כפי' הרא"ש וכתבו עליהם שא"צ לכך וכמ"ש: <noinclude>{{שולי הגליון}} {{דיקטה}} {{ניווט כללי תחתון}} </noinclude>
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף