הגדה של פסח (שבלי הלקט)/מגיד/ונצעק אל ה'

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

הגדה של פסח || הגדה של פסח (שבלי הלקט)     וירעו אותנו המצריםויוציאנו ה'

הגדה של פסח   מגיד
וַנִּצְעַק אֶל ה' אֱלֹהֵי אֲבֹתֵינוּ וַיִּשְׁמַע ה' אֶת קוֹלֵנוּ וַיַּרְא אֶת עָנְיֵנוּ וְאֶת עֲמָלֵנוּ וְאֶת לַחֲצֵנוּ:


וַנִּצְעַק אֶל ה' אֱלֹהֵי אֲבֹתֵינוּ כְּמָה שֶּׁנֶּאֱמַר וַיְהִי בַיָּמִים הָרַבִּים הָהֵם וַיָּמָת מֶלֶךְ מִצְרַיִם וַיֵּאָנְחוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל מִן הָעֲבוֹדָה וַיִּזְעָקוּ וַתַּעַל שַׁוְעָתָם אֶל הָאֱלֹהִים מִן הָעֲבֹדָה:

וַיִּשְׁמַע ה' אֶת קוֹלֵנוּ כְּמָה שֶּׁנֶּאֱמַר וַיִּשְׁמַע אֱלֹהִים אֶת נַאֲקָתָם וַיִּזְכֹּר אֱלֹהִים אֶת בְּרִיתוֹ אֶת אַבְרָהָם אֶת יִצְחָק וְאֶת יַעֲקֹב:

וַיַּרְא אֶת עָנְיֵנוּ זוֹ פְּרִישׁוּת דֶּרֶךְ אֶרֶץ כְּמָה שֶּׁנֶּאֱמַר וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיֵּדַע אֱלֹהִים:

וְאֶת עֲמָלֵנוּ אֵלּוּ הַבָּנִים כְּמָה שֶּׁנֶּאֱמַר כָּל הַבֵּן הַיִּלּוֹד הַיְאֹרָה תַּשְׁלִיכֻהוּ וְכָל הַבַּת תְּחַיּוּן:

וְאֶת לַחֲצֵנוּ זֶה הַדְּחַק כְּמָה שֶּׁנֶּאֱמַר וְגַם רָאִיתִי אֶת הַלַּחַץ אֲשֶׁר מִצְרַיִם לֹחֲצִים אֹתָם:



שבלי הלקט

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף



ונצעק אל ה' אלהי אבותינו כמה שנאמר ויהי בימים הרבים ההם וימת מלך מצרים ויאנחו בני ישראל מן העבודה ויזעקו וגו'. אע"פ שלא נזכרו אבות בפסוק הזה בפסוק שלאחריו מוכיח וישמע אלהים את נאקתם ויזכור אלהים את בריתו וגו' וכן הוא אומר ה' אלהי אבותיכם נראה אלי אלהי אברהם יצחק ויעקב לאמר פקד פקדתי אתכם וגו':

וישמע ה' את קולנו כמו שנאמר וישמע אלהים את נאקתם וגו'. יש מפרשין וישמע ה' את קולנו בזכות אבות באברהם הוא אומר עקב אשר שמע אברהם בקולי ביצחק נאמר הקול קול יעקב אחד לו ואחד ליעקב:

וירא את ענינו זו פרישות דרך ארץ כמו שנאמר וירא אלהים את בני ישראל וגו'. פירש רבינו ישעיה זצ"ל אין זה עוני השעבוד שהרי כבר נאמר ואת לחצנו אלא זהו פרישות מנשותיהם כדי שלא להוליד ולהמית את הילדים. ואחי ר' בנימין נר"ו פי' ענינו לשון אם תענה את בנותי מגזירת ועונתה כמו ערירי הפך ער מסעף פארה הפך וכלה סעיפיה אף כאן עינוי הפך עונה וזה מניעת תשמיש שכיון שגזרו אם בן הוא והמיתן אותו פרשו מנשותיהן אמרו מה לנו נוליד לבטלה והיו בהן שהיו סומכין על הנס ולא פירשו מנשותיהם. לפיכך גזר למילדות אם בן הוא והמיתן אותו ואם בת היא וחיה כיון שראה פרעה שלא הועיל בגזירתו כלום כדכתיב ותחיין את הילדים חזר וגזר כל הבן הילוד היאורה תשליכוהו:

ואת עמלנו אלו הבנים כמו שנאמר כל הבן הילוד וגו'. הבנים קרי עמל לפי שהאדם עמל בהן בגידולן ומצינו כיוצא בזה למה יקצוף האלהים על קולך וחבל את מעשה ידיך הם הבנים כדאמרי' בעון נדרים בנים מתים:

ואת לחצנו זה הדוחק כמה שנאמר וגם ראיתי את הלחץ וגו'. יש מפרשין על שם הדוחק שהיו הנוגשין דוחקין אותן להשלים תכן הלבנים וכן תרגום והנוגשים אצים לאמר כלו מעשיכם וגו' ושלטונייא דוחקין למימר:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

מעבר לתחילת הדף
·